בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצות ועדת לוקר: תקציב קבוע לחמש שנים למערכת הביטחון, קיצור השירות לשנתיים ושינוי ארגוני

בדו"ח, שכולל 53 המלצות, נטען שעצירת האימונים אשתקד היא "כשל מערכתי" והומלץ המלצה להחיל שקיפות מול המדינה. יעלון: "הדו"ח שטחי, לא מאוזן ומנותק באופן קיצוני מהמציאות"

46תגובות

דו"ח ועדת לוקר שפורסם היום (שלישי) מציע לקבוע את תקציב הביטחון על 59 מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות, ולערוך שינויים ארגוניים מקיפים בצבא. הדו"ח, שכבר ספג ביקורת מבכירים בצבא וכולל בסך הכל 53 המלצות העוסקות במבנה צה"ל ובתקציב הביטחון, מציע כי התקציב עצמו יוצמד למדד ויכלול את כל ההוצאות הביטחונית של מערכת הביטחון למעט פינוי בסיסים. בנוסף, ממליצה הוועדה כי מערכת הביטחון תעגן שני תקציבים נפרדים: האחד – עבור אימוני הצבא, והשני – למחקר ופיתוח, שלא יהיו ניתנים לשינוי. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון תקף את הדו"ח ואמר כי הוא "שטחי ומנותק".

הוועדה הציבורית סוברת כי עצירת האימונים בשנת 2014 היא "כשל מערכתי" שאין לו מקום. האלוף במילואים יוחנן לוקר, שעמד בראש הוועדה, אמר היום בנוגע לכך כי "זה לא אירוע פשוט, לעצור את האימונים בצה"ל, ואנחנו חושבים שאסור שזה יקרה פעם נוספת. קודם כל האימונים - ולא האימונים בסוף הדרך". מלבד זאת, סבורה הוועדה כי צה"ל יכול להתייעל ולחסוך יותר מתשעה מיליארד שקלים בשנה. אלו יכולים להיות מופנים למטרות אחרות, בין היתר באמצעות איחוד מפקדות דוגמת זרוע היבשה ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אזרוח של חלק מהמערכים הצבאיים וכן הקטנת הוצאות השכר עבור אנשי הקבע.

הוועדה ממליצה גם לקצר את שירות הגברים והנשים ולהעמידו על שנתיים עד לשנת 2020, בדומה להמלצות ועדת בן בסט, וכן לאמץ וליישם את מסקנות ועדת גורן הנוגעות לאגף השיקום והמשפחות במשרד הביטחון.

שר הביטחון יעלון, תקף בחריפות את דו"ח הוועדה ואמר כי הוא "שטחי, לא מאוזן באופן קיצוני ומנותק לחלוטין מהמציאות סביב מדינת ישראל ובתוכה. הדו"ח, אם ייושם, יהיה הימור על ביטחונם של אזרחי ישראל. הרעיון לקצר את שירות החובה לשנתיים הוא תוצאה של חוסר הבנה מוחלט של המערכת הצבאית". הוא הוסיף כי "תר"ש (תוכנית רב-שנתית) 'גדעון' מעניקה מענה הולם לאיומים ולאתגרים שניצבים בפני מדינת ישראל, היא אפקטיבית, שקולה ואחראית, ואותה יש לאמץ". 

חלק מההמלצות עוררו תרעומת גם בצבא וגררו התבטאויות חריגות של קצינים בכירים, בהם דובר צה"ל, תת אלוף מוטי אלמוז, שהגדיר אותן כ"ירייה בין העיניים". אמירה זו ספגה ביקורת מחבר הוועדה, יוסי אקרמן, שטען כי "הביטוי הזה היה מיותר- וחבל". לוקר אמר היום במסיבת עיתונאים כי "הוועדה הזו לא בעימות עם אף אחד. מערכת הביטחון חשובה לכל אחד מחברי הוועדה. אני, כל שנות חיי הייתי חלק ממערכת הביטחון, והיא יקרה לי מאוד". לשאלה אם הוא סבור כי דו"ח הוועדה יתקבל וייושם, אמר לוקר כי "יישום המלצות הוועדה יתרום לביטחונה של מדינת ישראל. ההמלצות נחתמו פה אחד - ואני מאמין שזה ישים". כמה שעות קודם לכן, הטיל ספק קצין בכיר באגף כוח האדם כי ההמלצות יצאו לפועל. בשיחה עם כתבים טען הקצין כי לשינוי הפנסיה למשרתי צה"ל אין תוקף משפטי ולדבריו זה "לא מוסרי ולא חוקתי".

אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה, נוגעת להגברת שקיפות מערכת הביטחון - בפני האוצר, משרד ראש הממשלה, והמועצה לביטחון לאומי. הוועדה אף הציעה שמימוש המלצות אלו יהוו תנאי לאישור תקציב משרד הביטחון. "אני חושב שבשנת 2015 ראוי שכל אזרח ידע לאן הולך כל שקל בכל משרד במדינת ישראל, כולל משרד הביטחון על מגבלות הביטחון שלו. הדרך לכך היא באמצעות שקיפות בפני האוצר והמל"ל", אמר לוקר. "אני לא חושב שב-2015 אני צריך להסביר למה נדרשת שקיפות. בראייתנו היא תעצים את צה"ל".

הוועדה סבורה גם כי הניהול הכלכלי של מערכת הביטחון עדיין לוקה בחסר. חרף המלצות ועדת ברודט, בצה"ל רק הגדילו את מספר אנשי הקבע בשנים האחרונות. מאז שנת 2008, עלה היקף כוח האדם ב-12 אחוזים, נתון שבצבא לא סיפקו עבורו הסברים מספקים בעיניי הוועדה. בשנים האחרונות אף חל גידול במספר הקצינים בצה"ל בדרגות סגן אלוף ואלוף משנה - מה שהביא את הוועדה לפסוק כי לפי התרשמותה, "הצבא אינו מודע תמיד להשלכות התקציביות של שינוי בהיקף כוח האדם ותנאי השירות של משרתי הקבע". לכן, מבקשת הוועדה להעניק סמכות פיקוח ובקרה לאוצר על תהליכי תכנון כוח האדם בצבא, ולקבוע כי הוספת תקנים מטעמים מבצעיים יאושרו בדיון משותף עם משרד האוצר והמועצה לביטחון לאומי. בצבא טוענים כי הדבר ייתן יכולת שליטה לאוצר על הנעשה בצה"ל, אך בוועדת לוקר דוחים זאת על הסף.

גיוס לגבעתי
גיל כהן מגן

המלצה נוספת נוגעת למודל הפנסיוני של אנשי הקבע. הוועדה קיבלה את המלצת צה"ל להוסיף שער יציאה נוסף לקצינים משירות קבע, בגיל 36, למי שלא התקדם לדרגת סגן אלוף. קצינים אלו ישוחררו משירות, ויקבלו מענק כספי מסוים, ואת תשלומי הפנסיה בגיל 67 (או 62 באם מדובר בקצינה). עוד קיבלה הוועדה את המלצת הצבא להקטין את גיל היציאה לפנסיה, מ-47 כיום, ל-42.

עם זאת, בניגוד לעמדת צה"ל, המליצה הוועדה לבטל את פנסיית הגישור. מי שהגיע לגיל זה ולדרגת סגן אלוף, יוכל להשתחרר בשתי דרכים: אם מדובר בקצין לוחם, בתפקיד המקביל למפקד גדוד, הוא ימשיך ויקבל פנסיית גישור, כמעין "רשת הצלה" לאחר שחרורו מצה"ל. אם לא, יקבל אותו קצין מענק, שיחושב לפי מספר שנות שירותו, שכרו הממוצע בשנתיים שקדמו לשחרורו, ומסלול שירותו (תפקיד מטה, תומך לחימה, משרה טכנולוגית או לוחם) לפי שנים. מענק זה, יחליף את פנסיית הגישור, כאשר תינתן תוספת עבור פרישה של נגדים, או כאלו שישוחררו מעל גיל 50. בוועדה הדגישו כי השינוי יחול על אנשי קבע שבמסלול פנסיה צוברת, כלומר כאלה שהתגייסו החל מ-2004

מהלך זה ספג ביקורת פנימית מבכירי הצבא, בטענה כי הדבר יפגע באפשרות להותיר בשירות קבע קצינים שיעדיפו לעבור לגופים ביטחוניים אחרים - השב"כ, המוסד או המשטרה. גם הוועדה טוענת כי הדבר עלול ליצור "חוסר איזון משמעותי (לעומת גופים שונים) שיכולות להיות לו השלכות שליליות אל מול גופי הביטחון האחרים". עם זאת, בוועדה מציינים כי המנדט שניתן להם עסק בנעשה בצה"ל בלבד, ולא ביתר המערכות הביטחוניות.

ועדת לוקר הגדירה את שכר אנשי הקבע המובהק (קצינים מעל גיל 28, ג"כ) כבעלי "שכר ראוי", וטענה כי במקצועות מסוימים, שנדרשים פחות, בצבא מרוויחים דווקא יותר מאשר בשוק החופשי. חברי הוועדה לא קיבלו את גישת הצבא שסברה כי השכר בצבא "נמוך באופן שהוא כמעט בלתי ראוי מול התרומה של משרתי הקבע", והציעו לקבוע שכר דיפרנציאלי מובהק, תוך עדיפות ברורה למשרתים במערך הלוחם. לדעת אנשי הוועדה, את הכספים שייחסכו כתוצאה משינוי זה, ניתן יהיה להסיט לטובת העלאת שכרם של המשרתים בקבע ראשוני.

עמוס בן גרשום / לע"

במקביל, הוועדה משאירה לרמטכ"ל סמכות ושיקול דעת להגדיל את שיעור הפנסיה המופרש ("מענק הרמטכ"ל"). לפי הוועדה, מרבית המשרתים זוכים באמצעות שיטה זו להגדלה של כשישה אחוזים להפרשות הפנסיוניות שלהם. "מצב זה מביא לידי ביטוי את חוסר יכולתו, ואולי אף את רצונו של הצבא לרסן את תשלומי הפנסיה, תוך התעלמות מהמשמעות העתידית שיש לכך על התקציב", נכתב בדו"ח הוועדה. עוד צוין כי בניגוד לרצונו של הצבא, שביקש להוציא את תשלומי הפנסיות מתקציב הביטחון, הוועדה החליטה להשאירן כחלק מהתקציב.

בנוסף, הוועדה מותחת ביקורת חריפה על משרד הביטחון, שלדבריה לא מממש את תפקידו כראוי ולא מפקח על צה"ל. "הוועדה הופתעה לגלות שמשרד הביטחון כלל לא הגדיר זאת כחלק מייעודו. טשטוש הגבולות בין משרד הביטחון לבין צה"ל אינו מאפשר למשרד לממש את תפקידו כמפקח על הצבא וכמבקרו", נכתב בדו"ח. לדעת הוועדה, מי שאמור לעקוב ולנהל את תקציב הביטחון הוא ראש אגף התקציבים, דבר שלא מתקיים כיום באופן מלא. לכן, מציעה הוועדה לבחון מחדש את מבנה משרד הביטחון.

עוד מבקרת הוועדה את התנהלות הצבא ומשרד הביטחון כלפי המועצה לביטחון לאומי. שני גופים אלו, לפי הוועדה, מתעלמים מהמועצה במופגן, ונכונים לשתף עמה פעולה רק כאשר הם נאלצים לעשות כן, וגם זאת באופן פורמלי בלבד.

המלצות נוספות של ועדת לוקר כוללות את איחוד אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לתוך מפקדת זרוע היבשה, אזרוח מערכים, ביטול כפילויות במפקדות הצבא וצמצום מטות ומפקדות. עוד מבקשת הוועדה להקטין את מספר אנשי הקבע בחמישה אחוזים, נוסף על התוכנית הצה"לית שמורידה את מספר אנשי הקבע בשישה אחוזים; לצמצם את מספר הקצינים המוכשרים בבה"ד 1; לאמץ את המלצת ועדת נומה בנוגע לשירות המילואים בצה"ל, ואת המלצת ועדת גורן בנוגע לאגף השיקום והמשפחות במשרד הביטחון. הוועדה גם מציעה לערוך שינוי במשך שירותם של החיילים ולקבוע אותו על שנתיים בלבד - לגברים ולנשים, החל משנת 2020. לוחמים שיידרשו לבצע שנת שירות שלישית, צריכים לפי הוועדה, לקבל תגמול "הולם וראוי" - לפחות שכר המינימום במשק לפחות. כעת מציעים בצבא אף הם קיצור נוסף לשירות, אך כזה יעמוד על 27 חודשים, ויחל בשנת 2023 בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו