בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || השב"כ והמוסד צריכים ועדת לוקר משלהם

בין כל הטענות שהשמיעו אנשי צבא כלפי ועדת לוקר היתה טענה אחת מוצדקת - מדוע רק הצבא נבדק? תחת מעטה החשאיות, גדל תקציב הגופים הללו ב-60%, ונראה שאיש לא בודק את המיליארדים שישראל שופכת על "האמצעים המיוחדים"

45תגובות

בים המתקפות על ועדת לוקר שנשמעות מפי אנשי צה"ל, נשמעת טענה אחת מוצדקת. המנדט של ועדת לוקר היה רק לצבא, ולא לגופים הביטחוניים האחרים - השב"כ, המוסד והוועדה לאנרגיה אטומית. גופים אלו התנפחו משמעותית בשנים האחרונות וזקוקים בדחיפות לוועדת לוקר שתעצור את שפיכת כספי הציבור עליהם.

אותם חוליים שיוחנן לוקר אבחן בצה"ל, קיימים גם בגופים הביטחוניים האחרים. לוקר מלין שתקציב צה"ל לא שקוף, אבל האם תקציב השב"כ כן שקוף? האם האוצר מפקח על תקציב השב"כ? מישהו מאמין שהיה אי פעם דיון רציני שבודק אם מוצדק להוציא את 4.5 מיליארד השקלים שישראל שופכת על "האמצעים המיוחדים"? השב"כ והמוסד זוכים להנחה גם בגלל מעטה החשאיות, וגם בגלל גודלם. קיצוץ של עשרה אחוזים בגופים אלו יניב לאוצר המדינה 700 מיליון שקל; קיצוץ עשרה אחוז בתקציב הביטחון כולו יניב למדינה 6 מיליארד. זה אולי הופך את הקיצוץ בתקציב השב"כ והמוסד לאטרקטיבי פחות, אך ודאי לא נותן הכשר מוסרי למתרחש בארגונים אלו.

בשנת 2008, לפני שבנימין נתניהו נכנס למשרד ראש הממשלה, עמד תקציב הגופים האלו על 4.78 מיליארד שקל. בשנת 2014, הוציאו הגופים 7.63 מיליארד שקל. תארו לעצמכם שתקציב צה"ל היה גדל ב-60 אחוז על פני 7 שנים. כיצד היה נראה השיח הציבורי, כיצד היו מגיבים חברי הכנסת.

השב"כ, המוסד והוועדה לאנרגיה אטומית נהנים מהילה של הצלחה ומחומה של חשאיות. אך די במעט שידוע על המתרחש בגופים אלו כדי לשאול אם לא ראוי לרפורמה משמעותית. תקציב הוועדה לאנרגיה אטומית בלבד, בלי הכורים, עומד על 140 מיליון שקל בשנה. הועדה לאנרגיה אטומית הוא גוף קטן, שנכנס כולו בשני בניינים צנועים בתל אביב. על מה מוציאים שם 140 מיליון שקל? האם באמת צריך את כל עובדי המטה? תקציב השכר של עובדי הכורים הגרעיניים עומד על 1.1 מיליארד שקל בשנה. ממוצע השכר לעובד בכורים הוא הגבוה ביותר בשירות הציבורי – 26,500 שקל בחודש לעובד. אז נכון שבכור יש מדענים שאין להם תחליף, אבל זה מיעוט קטן. על גבם רוכבים עוד מאות טכנאים שזוכים לשכר מופרך. בכור הגרעיני למשל, יש לא פחות מ-80 נהגים. 40 מהם תפקידם לשמש נהגי הסעות של עובדי הכור בבוקר. הם זוכים לתנאי שכר דמיוניים, אפילו 38,000 שקל בחודש. בזה אי אפשר לקצץ? אם מורידים 14 אחוז בשכר אנשי הקבע, מדוע שלא יחתכו 14 אחוז בשכר עובדי הכור?

לשב"כ ולמוסד יתרון נוסף המאפשר להם להציג תקציב צנוע יחסית: הם מגלגלים חלק מהעלות הכספית שלהם על צה"ל. תקציב השיקום המושמץ כולל לא רק את חללי ונכי צה"ל, אלא גם את כל אנשי השב"כ, המוסד, המשטרה והשב"ס הזקוקים לשיקום. השב"כ מגלגל חלק מעלויות המודיעין שלו על הצבא. למשל, כאשר רכז נכנס לכפר פלסטיני, הוא מלווה בידי כוח צבאי. מי שמשלם את החשבון זה הצבא. חלק מהמודיעין שהשב"כ צורך הוא מקבל מגופי המודיעין של צה"ל. אם היה צריך להקים מערך מודיעין מקביל, זה היה עולה הון, אך כאשר  עולה הדיון התקציבי צה"ל הוא זה סופג את האש.

בעוד הצבא מתעקש על יציאה לפנסיה בגיל צעיר, בשב"כ ובמוסד יוצאים לפנסיה בגיל ממוצע של 56. בגופים אלו יש מספר קטן של לוחמים, שלא יכולים להילחם עד גיל 67, אבל מה עם היתר? איזה הצדקה יש לחוקר לצאת לפנסיה מוקדמת על חשבוננו בגיל 56? חוקר בגיל 62 לא יכול לחקור? מה כבר יקרה? הוא ישקע לדמנציה וישכח את הערבית? מפעיל סוכנים בן 60 לא יכול להפעיל יותר סוכנים? מתרגם מפרסית לא יכול לתרגם עד גיל 67? בצל החשאיות, אנחנו גם לא יודעים כמה מקבלים שיאני הפנסיה בשב"כ ובמוסד. מדוע בעצם השב"כ והמוסד לא חושפים את השיאנים שלהם? זה יפגע בביטחון המדינה? גם בעיוותים האלה יש לטפל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו