בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות הצבאית: דו"ח לוקר פוגע בזכויות התעסוקתיות, הסוציאליות והפנסיוניות של אנשי הקבע

הפרקליטות גיבשה חוות דעת לבקשת משרד הביטחון. בוועדת לוקר טוענים כי בידיהם חוות דעת הפוכה, של יועצת משפטית במשרד רה"מ, שקובעת שהמהלך שלהם חוקי

9תגובות

חוות הדעת של הפרקליטות הצבאית, על מודל הפנסיה החדשה שמציעה ועדת לוקר, קובעת שהוא פוגע בזכויות התעסוקתיות, הסוציאליות והפנסיוניות של אנשי הקבע. הפרקליטות הצבאית גיבשה את חוות הדעת לבקשת משרד הביטחון ובחנה את שאלת כוח האדם המופיעה בדו"ח הוועדה. לפי חוות הדעת, שעיקריה הוצגו לכתבים הצבאיים, אם דו"ח לוקר ייושם ייפגעו זכויותיהם של אנשי הקבע.

משפטני הפרקליטות הצבאית סבורים כי יש במהלך זה פגיעה בזכות השימוע ובזכות הייצוג של הקצינים. עוד קובעת חוות הדעת כי יש בדו"ח פגיעה סוציאלית ומשום אפליה לרעת אנשי הקבע, כי המהלך יחול על המשרתים בצה"ל בלבד. גם דו"ח לוקר התייחס לסוגיה זו, ובאחד מסעיפיו נכתב כי הוועדה "ערה לאפשרות כי בהחלת המודל לסיום השירות על צה"ל לבדו, תיצור חוסר איזון משמעותי, שיכולות להיות לו השלכות שליליות אל מול גופי הביטחון האחרים". ראש הוועדה, האלוף במילואים יוחנן לוקר, נימק זאת שלשום, בתדרוך לעיתונאים, בטענה שהמנדט שקיבל היה לעסוק בנושאי תקציב הביטחון וצה"ל בלבד. בוועדה סבורים כי יש לשנות את המודל הפנסיוני גם לגופים ביטחוניים נוספים.

בניגוד לחוות הדעת של הפרקליטות הצבאית, בוועדת לוקר טוענים כי יש בידם חוות דעת שגיבשה עו"ד שלומית ברנע־פרגו, היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, שקובעת כי המהלך המוצע חוקי.

עמוס בן גרשום לע"מ

בפרקליטות הצבאית סבורים כי הפגיעה הקשה ביותר נוגעת לזכויות הפנסיוניות של אנשי הקבע — אף שלפי ועדת לוקר השינויים המוצעים יחולו, בדרך כלל, על בעלי פנסיה צוברת, כלומר מי שנכנסו לשירות קבע לאחר שנת 2004. בצד זאת, יש מאות קצינים שנחשבים דור הביניים, שגילם היום נמוך מ–35 והם בעלי פנסיה תקציבית, שלפי הצעת לוקר יקבלו מענק פרישה ולא פנסיית גישור.

במשרד הביטחון טוענים כי בהסכם שנחתם עם האוצר, בעת המעבר למודל הפנסיה הצוברת, נקבע כי הפורשים מכלל מערכי השירות יקבלו פנסיית גישור עד הגעתם לגיל הפרישה במשק (67 ו–22 שנה). קצינים שהשתחררו משירות צבאי, שמודל הקבע הוצג להם בשנת 2010, טענו עם זאת כי נמסר להם מפורשות כי את פנסיית הגישור יקבלו רק לוחמים ונגדים בתפקידים מקצועיים.

בפרקליטות הצבאית טוענים כי שינוי הפנסיה מהווה "ניצול לא ראוי של הנחיתות המשפטית" — שכן לאנשי הקבע אין זכות התאגדות, אין ועד עובדים ואין יכולת למחות, ולכן ניתן לשנות את תנאי הפנסיה שלהם בקלות רבה יותר.

לדברי עו"ד אסף ברנזון, איש מילואים של הפרקליטות הצבאית המתמחה בדיני עבודה, ההמלצות שמציעים בדו"ח לוקר הנוגעות לשכר משרתי הקבע ולתנאי הפרישה, מעוררות בעיות משפטיות. לטענתו, המדינה היא בעלת הכוח כלפי משרתי הקבע שאינם מאוגדים, ולכן אסור לה לנצל זאת כדי לשחוק את תנאי השירות. 

"אסור להתעלם מזה שהעובדים לא מאורגנים. יש כאלה שיגידו ששר הביטחון והרמטכ"ל מייצגים אותם. אבל גם הם אנשים ששוקלים את כלל שיקולי המערכת. אין גורם שעומד מול המעסיק בצורה מאורגנת ודואג לזכויות העובדים וזהו תפקידו. למשרתי הקבע אין את הדבר הזה", אמר עו"ד ברנזון בשיחה עם "הארץ". "השחיקה בתנאי השירות נמשכת כמעט עשרים שנה. המדינה צריכה לעשות את האיזונים, מכיוון שיש לה עודף כוח, והצד של משרתי הקבע הוא לא מאורגן, היא צריכה לעשות את האיזונים בעצמה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו