בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדיקת "הארץ"

בצה"ל טוענים שביטול פנסיית הגישור תיצור אפליה, אך רק בודדים בשירות המדינה נהנים ממנה

גם בוועדת לוקר הביעו חשש כי ביטול המענק, הנועד לגשר בין מועד הפרישה בפועל לגיל הפרישה בחוק, עלול ליצור "חוסר איזון" לעומת גופים אחרים. אך לפי נציבות שירות המדינה, רק 21 עובדים - בהם 3 בשב"כ ובמוסד - זוכים לו כעת

10תגובות

בצה"ל ובמשרד הביטחון טענו אחרי פרסום דו"ח ועדת לוקר בשבוע שעבר כי ההמלצה לבטל את פנסיית הגישור, לפיה אדם שיוצא לפנסיה מוקדמת מקבל מדי חודש גמלה מצה"ל עד גיל הפרישה בחוק, תיצור אפליה קשה לעומת גופים ביטחוניים אחרים והמגזר הציבורי. ואולם בדיקה שנערכה בשירות נציבות המדינה מעלה כי 21 עובדים, בהם שלושה מהשב"כ ומהמוסד, פרשו עד עתה בהסדר זה.

בתשובה לשאלת "הארץ" בנוגע למספר הפורשים מהשירות הציבורי שקיבלו פנסיית גישור, השיבו בנציבות שירות המדינה כי "ככלל, בשירות המדינה לא נהוגה פנסיית גישור". עם זאת, בכמה גופים ישנה אפשרות להעניק פנסיית גישור (המכונה שם 'פרישה מוקדמת'). כך, אותם אנשים, שעל אף שנמצאים במסלול פנסיה "צוברת", מסיימים את תפקידם לפני גיל הפרישה במשק אך מקבלים פנסיה, במימון המדינה, עד לקבלת הפנסיה אותה צברו - בגיל 67 או בגיל 62.

על פי נתוני אגף פרישה וגמלאות בנציבות המדינה, עד היום פרשו שלושה אנשים בהסדר פנסיית הגישור בשב"כ ובמוסד. עוד נמסרו נתונים עבור המועסקים במינהל מקרקעי ישראל, וכן עבור מורים. לפי נתוני נציבות שירות המדינה, עד היום פרשו עשרה מורים בהסדר פנסיית גישור. בנוסף, נמסר כי שמונה עובדים במינהל מקרקעי ישראל קיבלו אישור לפרוש במסגרת פנסיית גישור בעקבות הסכם הפרישה והשינוי המבני בארגונם. יש לציין כי פנסיית גישור נהוגה רק בגופים הביטחוניים, וביתר המקומות (מנהל מקרקעי ישראל, הוראה) - במסגרת הסדר פרישה רוחבי. בצה"ל טענו כי רק שלושה יצאו משורות הארגון עם פנסיית גישור. יש לציין כי שלושתם יצאו לפנסיה בגילאים צעירים הרבה יותר בהשוואה ליתר מקבלי פנסיית הגישור.

עמוס בן גרשום / לע"

כיום, למרבית הפורשים מצה"ל ומהגופים הביטחוניים ניתנת פנסיה תקציבית - כזו המעניקה לכל עובד קצבה חודשית המשולמת מתקציב הארגון. לפי ההסדר, כל גמלאי מקבל מדי חודש סכום השווה לשני אחוזים ממשכורתו הקבועה כפול מספר שנות שירותו (ועד לתקרה מירבית של 76 אחוזים). יש לציין כי פנסיה זו מוענקת רק אם הגמלאי הגיע לגיל הפרישה המינימלי בארגון (42 בצה"ל).

בשנת 2004 עברו המשרתים בצה"ל למודל פנסיה צוברת, בו הן המעסיק והן איש הקבע מפרישים מדי חודש סכום מסוים לקרן הפנסיה. לפי נתוני משרד הביטחון, בשנים האחרונות שילם המשרד יותר מ-600 מיליון שקל מדי שנה עבור אותן העברות פנסיוניות. במשרד הביטחון טוענים כי בהסכם שנחתם עם האוצר בעת המעבר למודל זה, נקבע כי הפורשים מכלל מערכי השירות יקבלו פנסיית גישור עד להגעתם לגיל הפרישה. משמעות הדבר היא כי מדי חודש, ועד להגיעם לגיל הפרישה במשק, יקבלו אותם אנשי קבע גמלה חודשית במימון המדינה. עם זאת, קצינים שהשתחררו משירות צבאי, להם הוצג מודל הקבע בשנת 2010, טענו כי נמסר להם מפורשות כי את פנסיית הגישור יקבלו לוחמים ונגדים בתפקידים מקצועיים בלבד.

לפי המלצת הוועדה, המנוגדת לעמדת צה"ל, פנסיית הגישור תבוטל לרוב אנשי הקבע הפורשים לאחר שירות מלא והיא תושאר רק לקצינים לוחמים בדרגת סגן אלוף ומעלה - מפקדי גדודים וטייסות, או ספינות בחיל הים. יתר הקצינים שיפרשו בגיל 42, בהם מי ששובץ במטה אחרי תפקיד סמג"ד או סגן מפקד טייסת, יהיו זכאים למענק פרישה בלבד. 

ועדת לוקר ממליצה כי במקום פנסיית גישור, יקבלו רוב הפורשים משירות קבע מענק שיחושב בהתאם למסלול שירותם ויזכו בתשלומי פנסיה רק בהגיעם לגיל 67, כמו מרבית העובדים במשק. הדבר עלול להשפיע במיוחד על קצינות במערך הלוחם, שיבקשו לעבור לתפקיד מטה לאחר שירות כסגנית מפקד טייסת או סמג"דית, ולא יקבלו פנסיית גישור.

יו"ר הוועדה, האלוף במילואים יוחנן לוקר, אמר כי בוועדה חששו כי לו ישונה המודל בצבא, ולא ביתר הגופים, ייתכן כי אנשי הקבע יעדיפו לעבור ולשרת בגופים ביטחוניים אחרים. בדו"ח נכתב כי הוועדה "ערה לאפשרות כי בהחלת המודל לסיום השירות על צה"ל לבדו, תיצור חוסר איזון משמעותי, שיכולות להיות לו השלכות שליליות אל מול גופי הביטחון האחרים".

ראש הוועדה לוקר נימק בתדרוך לעיתונאים בשבוע שעבר, כי המנדט שקיבל היה לעסוק בנושאי תקציב הביטחון וצה"ל בלבד. לכן, בוועדה סבורים כי יש לשנות בהתאם את המודל הפנסיוני גם לגופים ביטחוניים נוספים. גורם ביטחוני טען בתגובה כי המהלך יביא "לפירוק צבא הקבע", ואילו קצין בכיר באגף כוח האדם הזהיר בשבוע שעבר כי "אם מפלים את אנשי הקבע לעומת אנשי הביטחון האחרים - הם לא יישארו בצה"ל אפילו לא יום אחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו