בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הכחשות המדינה, פלסטינית שעוכבה במחסום עם תינוק גוסס פוצתה ב-30 אלף שקל

המקרה היה ב-2006, והתינוק מת מאוחר יותר בבית החולים. אף שהמדינה הכחישה את שאירע, בית משפט השלום קיבל את גרסת האשה כי החיילים נהגו באלימות קשה כלפי מלוויה ועיכבוה במחסום

37תגובות

בית משפט השלום בירושלים פסק בחודש שעבר פיצוי בגובה 30 אלף שקל לפלסטינית, שעוכבה במחסום צה"ל כשבנה, תינוק בן תשעה ימים, גוסס בידיה. בתביעה שהגישה האשה, חשאן וכמאן מכפר אלנסריה שבנפת שכם, לפני שבע שנים, היא טענה כי בנובמבר 2006 היתה בדרכה לבית החולים בשכם בשל מצב בריאותי קשה של תינוקה. לטענתה, החיילים במחסום בכפר אלבידאן לא התירו לרכב שבו נסעה לעבור, ורק לאחר התערבות קצין התאפשר מעברם. התינוק מת כשהגיעו לבית החולים.

התובעת לא טענה שבנה התינוק מת בגלל העיכוב במחסום. אף שציינה שהיא מאמינה שהוא מת בשל התנהגות החיילים במחסום, הסבירה כי לאחר התייעצות עם מומחים, הובהר לה שתתקשה להוכיח קשר סיבתי בין המוות לאירוע במחסום. השופטת יעל ייטב ציינה בהקשר זה כי התינוק לא היה בריא עוד בלידתו. התביעה של האם עסקה בנזקים שנגרמו לה עקב האירוע במחסום.

לפי תיאורה של וכמאן, כשהגיעו למחסום, יצאה קרובת המשפחה אל החיילים להראות להם את ההפניה לבית החולים, אך היא נשלחה בחזרה לרכב באיומי רובה. לאחר מכן יצא גיסה של וכמאן אל החיילים, וכשהתקרב אליהם החלו להכותו. מהמכות איבד את הכרתו ובהמשך נאזק. רק כעבור שעה, כשהגיע סרן ושוחח עם החיילים, הוא שוחרר. היא הוסיפה כי הקצין הורה לערוך חיפוש על הנהג וברכב, ובו התנהגו החיילים בגסות, שברו את חלונות הרכב והרסו את מושביו. וכמאן טענה כי עד היום היא סובלת מפחדים, ובכל פעם שהיא רואה חיילים קשה לה מאוד. "איך אפשר כך לדעת שיש תינוק שלא הספיק בכלל, בשבוע שבו הוא חי, לעשות רע לאיש, שיכול למות אם לא יגיע מהר לבית החולים, ופשוט לנהוג בצורה כזו", כתבה בתצהיר. המדינה הכחישה את קיומו של האירוע. מפקד הגדוד שהעיד בבית המשפט אמר כי מדובר ב"אירוע שקרי".

השופטת ייטב העדיפה את גרסתה של וכמאן לאירוע במחסום, לרבות אלימות החיילים. היא ציינה כי "אמנם נפלו מספר סתירות בגרסתה, אך לא מצאתי שמדובר בסתירות מהותיות שיש בהן כדי להפריך את גרסתה". היא הזכירה כי רופא אובייקטיבי שנכח במחסום העיד וגיבה את גרסתה. עם זאת ציינה כי "עצם העיכוב אינו מעיד על רשלנות מצד המדינה, שכן המחסומים מוצבים מטעמי ביטחון ולא הוכח כל פגם בהצבתם".

היא מתחה ביקורת על המדינה וציינה: "קשה להימנע מהרושם כי התלונה לא נבדקה ביסודיות, או שהנתבעת (מדינת ישראל, ר"ח) נמנעה מלהציג את מלוא הממצאים, מטעמים השמורים עמה". השופטת הדגישה כי "לא היה קל מלהציג ראיות לכך שלא היה מחסום נוסף באותו יום באותה גזרה, אשר הוצב בידי גדוד אחר, או הודעות של מפקדים וחיילים בגדוד האחר המתייחסים לתלונה ושוללים את קיומו של האירוע הנטען. בהעדר ראיות שכאלו, המוצגות במקרים אחרים כדבר שבשגרה, קשה להימנע מהרושם כי התלונה לא נבדקה ביסודיות, או שלחלופין הנתבעת נמנעה מלהציג את מלוא הממצאים, מטעמים השמורים עמה".

בסופו של דבר אימצה השופטת את חוות הדעת של מומחה בית המשפט ופסקה לתובעת נכות של 5% בשל הנזק הנפשי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו