בדימונה פיתחו כלי טיס זעיר שמסוגל לזהות פעילות גרעינית

המיקרו־קופטר, שגודלו ככף יד, פותח בשיתוף ממשלת ארה"ב כאמצעי למדידת קרינה באתרים רדיואקטיביים, בלי להסתכן בחשיפה לקרינה ובלי להתגלות

חיים לוינסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הכור בדימונה, ארכיוןצילום: אי־אף־פי

הקריה למחקר גרעיני בדימונה פיתחה יחד עם ממשלת ארה"ב כלי טיס זעירים (מיקרו־קופטרים) שמסוגלים לאסוף מידע על פעילות גרעינית. המיקרו־קופטר יכול לשמש לאיסוף מידע על פעילות גרעינית גם באתרים עם טופוגרפיה בעייתית ומבלי להתגלות.

המיקרו־קופטר הוא בגודל כף יד ומפותח בדימונה כאמצעי למדידת קרינה באתרים רדיואקטיביים, בלי להסתכן בחשיפה לקרינה ובלי להתגלות. הפרויקט מומן על ידי משרד האנרגיה האמריקאי, שאחראי בארה"ב בין היתר על ענייני הגרעין.

במאמר מדעי שהתפרסם במאגר מידע רשמי ברשת הסבירו בקריה למחקר גרעיני כי "היתרון במערכת הוא באיסוף מידע באזור גדול עם טופוגרפיה בעייתית, מסונכרן עם ג'י־פי־אס. מידע כזה יכול לשמש לאיתור אנומליות על הקרקע ולעקוב אחרי קרינה רדיואקטיבית. המידע מאפשר להבדיל בין קרינה טבעית לכזו שנוצרה על ידי אדם, וכן לזהות איזוטופים ספציפיים, טבעיים או מעשה ידי אדם". ב–2013 נערך ניסוי במדבריות נוואדה שבו הושווה המתקן הישראלי למסוק אמריקאי שעליו ציוד למדידת קרינה.

המיקרו־קופטר הישראלי יכול לטוס במהירות מרבית של 30 קשר (כ–55 קמ"ש) ולמשך 20 דקות. יש לו שש זרועות הנעה והוא מסוגל לשאת ציוד מדידה במשקל 300 גרם. בקמ"ג ממשיכים לפתח דגמים שונים של המיקרו־קופטר. בפרסומים של אנשי הכור הגרעיני נטען כי המיקרו־קופטר משמש למטרות הגנתיות, כבדיקת אזורים רדיואקטיביים ומעקב אחר דליפות. עם זאת, לא מן הנמנע כי הפיתוח יכול לשמש גם לפעולות כמו בדיקה בחשאי של אתרים החשודים בפעילות גרעינית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ