בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ למדינה: נמקו את הכוונה להרוס את הכפר חירבת זנוטה

בית המשפט קיבל את בקשת האגודה לזכויות האזרח, שטענה כי המדינה לא השיבה לחששות התושבים לגבי העתקת היישוב לשטח A

11תגובות
אמיל סלמן

לתושבי חירבת זנוטה שבדרום-מערב הגדה המערבית ניתנה בשבוע שעבר תקווה שלא ייעקרו מהכפר שבו חיות משפחותיהם זה עשרות שנים: בג"ץ נענה לבקשת האגודה לזכויות האזרח, שמייצגת את תושבי הכפר, והוציא צו על תנאי שבו הורה למדינה להסביר תוך 90 יום את כוונתה להרוס את המבנים בכפר לפני שנמצא פתרון ראוי לתושבים. עמדה זו של בג"ץ ראויה לתשומת לב נוכח העלייה במספר ההריסות שביצע המינהל האזרחי בשבועות האחרונים בקהילות פלסטיניות, מבלי שלתושבים ניתנה חלופה למגורים.

הוראת בג"ץ ניתנה לאחר כמעט שנה של הידברות בין הצדדים, שעלתה לבסוף על שרטון. ב-2007 הוציא המינהל האזרחי 15 צווי הריסה למבנים בכפר, בנימוק שנבנו בלא היתרים. ישראל נמנעת מלהכין תוכניות מתאר ליישובים פלסטיניים כזנוטה, שהוקמו לפני כיבוש הגדה המערבית ואף לפני הקמת המדינה, ועל כן אין לתושביהם אפשרות חוקית לבקש היתר בנייה.

27 המשפחות החיות בזנוטה מתפרנסות מרעיית צאן ומחקלאות לתצרוכת עצמית. עד שנות ה-80 הן התגוררו במערות טבעיות, שלהן נוספו כניסות אבן, אך אז החלו המערות לקרוס והתושבים נאלצו לבנות פחונים ואוהלים בסמוך להן. צווי ההריסה הוצאו נגד מבנים אלה.

באותה שנה עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בבקשה לעצור את ההריסות ולהורות למדינה להכין תוכנית מתאר ליישוב, שאינו מחובר לתשתיות חשמל ומים. צו ביניים הקפיא את תהליך ההריסה והתיק היה רדום במשך כשלוש שנים, עד שעמותת הימין "רגבים" ביקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט - ואז הגישה המדינה את תגובתה לעתירה.  בנוסף לעמדתה הבסיסית, שלפיה המקום הוא מקבץ אקראי של מבנים בלתי חוקיים,  המדינה נימקה את עמדתה בכך שהתושבים מתגוררים באתר ארכיאולוגי (ובו מסגד עתיק). במרחק כמה מאות מטרים מהיישוב מפתח המינהל האזרחי אזור תעשייה בשם "מיתרים", שישמש את ההתנחלויות באזור.

בהוראת בג"ץ פתחו הצדדים בהידברות. האגודה לזכויות האזרח ו"במקום", עמותה לזכויות תכנון, הציעו להכין תוכנית מתאר לכפר במיקומו הנוכחי, וחוות דעת של הארכיאולוג אבי עופר והאדריכל גיורא סולר, המתמחה בשימור מבנים עתיקים, קבעו שכמו יישובים אחרים, זנוטה יוכל להמשיך ולהתקיים באתר הארכיאולוגי תוך שמירה עליו. נציגי המינהל האזרחי דבקו בעמדתם, שלפיה על תושבי הכפר לעקור לשטח הצמוד לעיירה דהרייה שבשטח A, ואף לשאת בעלות המימון של תכנון יישובם החדש.

בסוף החודש שעבר הגישה האגודה לבג"ץ הודעה מעדכנת לעתירה ובקשה למתן צו על תנאי, בנימוק שהמדינה לא סיפקה מענה לחששות התושבים מההעתקה: בדיקה של "במקום" העלתה שהשטח שהמדינה מציעה כלל אינו מתאים מבחינה טופוגרפית. נוסף על כך, תושבי דהרייה, יישוב עירוני, הביעו התנגדותם לשכנות עם מפוני זנוטה. המיקום המוצע סמוך להתנחלות טנא-עומרים ולחוות היחידים הר מור, קרבה שמניסיון העבר היא מתכון לחיכוכים ולחסימת הגישה של התושבים לשטחי מרעה. 

את הצו הוציאו השופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן ונעם סולברג. עו"ד שרונה אליהו-חי מהאגודה אמרה שבהחלטתו אישר בג"ץ כי המדינה לא ענתה על שאלות מהותיות - למשל מדוע לא תכין תוכנית מתאר לכפר במקומו הנוכחי ומדוע היא מתעקשת על העתקת הכפר למקום שאינו עונה על צרכיהם הבסיסיים של התושבים. היא הביעה תקווה שצו בג"ץ יאפשר לקבל מהמדינה תשובות לשאלות ולחששות התושבים. 

צווי ההריסה בזנוטה הם חלק מכ-14 אלף הצווים שהוציא המינהל האזרחי למבנים פלסטיניים מ-1988 ועד סוף 2014 (מתוכם כ-11 אלף תלויים ועומדים), ומ-2,454 צווים שמימושם מעוכב בשל הליכים משפטיים. ישנן עוד עשרות קהילות פלסטיניות שהמינהל האזרחי דורש שיעתיקו את מיקומן ויעברו לשטח A או סמוך אליו - בהן סוסיא, דקייקה, ג'ינבה, עקבה, ערב אל-רמאדין וחאן אל-אחמר. לפי המינהל האזרחי, רק כך יוכלו הכפרים ליהנות מתנאי חיים נאותים ומחיבור לתשתיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו