פרשנות || לישראל חשובים יותר קווים אדומים בסוריה מטלפון אדום בין המטכ"ל לקרמלין

מבחינת ישראל, מנגנון התיאום הביטחוני עם מוסקבה נועד לקבוע מרחבי השפעה בסוריה ובלבנון שבהם תוכל להמשיך לפעול במקרה הצורך - בלי להסתכן בחיכוך לא מכוון עם מטוסי קרב רוסיים

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמוס הראל
עמוס הראל

בתום פגישתו עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במוסקבה הכריז היום (שני) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי ישראל ורוסיה יגבשו יחד מנגנון תיאום שמטרתו למנוע אי הבנות והתנגשויות בין צה"ל לחיל האוויר הרוסי בשמי סוריה. נתניהו לא פירט, כך שקשה להבין מדבריו אם בהכרח יוצב טלפון אדום שיחבר בין הבור של חיל האוויר במטכ"ל לבין הקרמלין. הצדדים סיכמו על הקמת ועדה משותפת בראשות סגני הרמטכ"לים משני הצבאות שתתאם את הפעילות במרחב הימי, האווירי והאלקטרו-מגנטי בזירה הסורית כדי להימנע מהתנגשויות.

נדמה שהביקור הקצר והדחוף של ראש הממשלה ברוסיה, כשלצדו נבחרת א' הצבאית, הרמטכ"ל וראש אמ"ן, נועד לרכך במקצת את המציאות הביטחונית החדשה שכפתה רוסיה באזור, עם החלטתה להציב מטוסי קרב בצפון סוריה. ואולי יותר משישראל תולה תקוות בטלפונים אדומים, היא מבקשת להסתמך על קווים אדומים — לקבוע מרחבי השפעה בסוריה ובלבנון שבהם תוכל בכל זאת להמשיך ולפעול בחופשיות במקרה הצורך, מבלי להסתכן בחיכוך לא מכוון עם מטוסי קרב רוסיים.

מאז ינואר 2013 דיווחה התקשורת הבינלאומית על יותר מעשר תקיפות אוויריות של ישראל שכוונו כנגד שיירות נשק שהיו בדרכן מסוריה ללבנון ועמדו להעביר אמצעי לחימה מתקדמים לידי חיזבאללה. כמה תקיפות נעשו סביב לטקייה, באזור העלאווי בצפון המדינה וכוונו לפי אותם דיווחים כנגד מחסני נשק או שיירות, ובהם טילי חוף־ים ארוכי טווח מדגם יאחונט. זה בדיוק האזור שבו מקימים כעת הרוסים בסיס אווירי, לצד הנמל הימי שהם מחזיקים בטרטוס.

מרגע שמוסקבה קבעה עובדות בשטח, קשה לדמיין תקיפה אווירית ישראל בסמיכות למטוסי הקרב ומערכות הנ"מ הרוסיות שבוודאי ייפרסו להגנת הבסיס. אבל תקיפות אחרות שיוחסו לישראל אירעו באזור דמשק ובקרבת הגבול ברמת הגולן, שם נפגעו חוליות שחומשו והונחו בידי איראן, לצורך פיגועים לאורך הגבול. אלה יעדים הרחוקים יותר מאזור הנוכחות הרוסית. ייתכן שישראל מבקשת להבטיח את המשך חופש הפעולה שלה באזורים הללו באמצעות סימון מרחבי השפעה. לישראל ולסוריה, אגב, היו הסדרים בלתי פורמליים דומים בלבנון, בתקופת מלחמת האזרחים הלבנונית באמצע שנות ה–70.

תגבור הכוחות הרוסיים בצפון סוריה נועד להבטיח שתי מטרות על הקשורות זו בזו: שימור סוריה כנכס רוסי והישרדות משטר אסד. אופי ההיערכות — הקמת בסיס גדול, שיגור מטוסים שייעודם הבטחת עליונות אווירית, הצטיידות במערכות הגנה — מעיד שרוסיה אינה מסתפקת ביעדה המוצהר, שיפור הלחימה בארגון המדינה האיסלאמית (דאעש).

הפריסה המוגברת תספק מעטפת אווירית למאמץ הצבאי של אסד, בסיוע איראני אינטנסיבי (באחרונה נשלחו לאזור כ-1,500 לוחמים נוספים של משמרות המהפכה) להדיפת התקדמות החזית המשותפת של ארגוני המורדים משולי האזור העלאווי ברצועת החוף. ייתכן שתמריץ נוסף להחלטה הרוסית היה הניסיון הטורקי לבסס אזור אסור לטיסה בצפון סוריה. אנקרה רומזת על כוונותיה, תוך עידוד מסוים מוושינגטון, זה כמה חודשים. הכרזת אזור כזה היתה מגבילה מאוד את מאמצי אסד לתקוף מהאוויר את המורדים. עם הרוסים בסביבה, ספק אם טורקיה תוכל לממש את תוכניתה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ