בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || על רקע המתיחות, נתניהו מחפש 
דרך עוקפת מבצע

בין האלימות הגואה בירושלים לבין הפתרונות המוכרים והלא בהכרח יעילים (הריסת בתים), יודע נתניהו כי יציאה למבצע נרחב עשויה לרסק את שלטון הרשות ולא בטוח שתביא שקט

43תגובות
רויטרס

ישיבת הקבינט אמש היתה ההתייעצות הביטחונית השנייה שכינס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתוך פחות מ–48 שעות מאז שובו מעצרת האו"ם בניו יורק. בשני המקרים, נדמה שלא היתה סיבה לצפות לבשורות גדולות. ההנהגה הישראלית תמשיך לשחרר הצהרות נחושות מול הטרור הפלסטיני, בתקווה שיהיה בכך כדי לשכך את זעמם הגואה של המתנחלים לנוכח גל הפיגועים האחרון. אבל הצעדים העיקריים שעליהם הוחלט עד כה, ובהם תגבור המעצרים המינהליים והריסת בתי מחבלים, הם בגדר סחורה ישנה שנתניהו שב ומשווקה לציבור.

בפועל, אין כאן מהפכות גדולות. נראה כי ראש הממשלה מקווה שיהיה די במענה הנוכחי — תגבור כוחות, מבצעי מעצרים, איסוף מודיעין בחקירות ואולי תיאום משופר עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית — לסייע בהרגעה הדרגתית של הרוחות. הריסת בתי מחבלים בגדה, למשל, היא ענישה שנתניהו חוזר ומנופף בה אחת לכמה חודשים, מאז רצח סגן־ניצב ברוך מזרחי ליד חברון לפני שנה וחצי. את העובדה שהמומחים לטרור חלוקים ביניהם באשר למידת האפקטיביות של הצעד הזה (ושוועדה רשמית בצה"ל הביאה לביטול המדיניות בגדה עוד ב–2005), ראש הממשלה אינו מזכיר.

ועדיין, נדמה שנתניהו מפוכח יותר בגישתו מהשר ישראל כץ, שהציע בערב החג "מבצע חומת מגן 2" נגד הטרור, מהדהד את הגורמים האנונימיים בסביבת ראש הממשלה שצוטטו באותו בוקר בכותרת הראשית של "ישראל היום".

רצח בני הזוג הנקין ליד שכם, שפוענח במהירות בידי שב"כ, הוא בינתיים המקרה הנדיר יחסית של פיגוע טרור מאורגן בגדה. בפרשה נעצרו חמישה חשודים, חברי חוליה צבאית של חמאס. אך רוב המעורבים האחראים בפיגועים הקטלניים האחרונים ובעימותים האלימים אינם חלק מתשתית טרור מסודרת, אלא צעירים עצמאים, היוצאים לדקור ולדרוס יהודים, או ליידות אבנים במכוניות המתנחלים כשהם מונעים על־ידי שתי סיבות מיידיות לפעולה: האשמות הרשות והתנועה האיסלאמית בישראל כי ישראל פועלת לשינוי הסטטוס־קוו בהר הבית (והכחשות נתניהו אינן מועילות לשכנעם כי מדובר בבדייה) והזעם על רצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא לפני כחודשיים, שמבצעיו היהודים טרם נעצרו.

לצה"ל קיים כעת חופש פעולה רחב בגדה. כששב"כ מעביר לו שם של מבוקש, בקסבה בשכם או בבית החולים רפידייה בעיר (כפי שקרה במעצר אחד החשודים ברצח הזוג הנקין), אין שום קושי לעוצרו תוך שעות אחדות. אם השר לענייני מודיעין כץ רואה בעיני רוחו קיני טרור הפועלים באין מפריע בחסות הרשות, אולי מוטב שיקדיש יותר זמן לקריאת הדו"חות שהוא מקבל. התוצאה היחידה של "חומת מגן 2" כעת תהיה ריסוק שלטון הרשות בגדה — אבל זה, בינתיים, בדיוק מה שנתניהו מבקש להימנע ממנו, מה גם שספק אם בכך יסוכל גל הטרור. המענה, לפי ראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון, מצוי כרגע בהאצה והרחבה של המדיניות הקיימת, לא בהקפת המוקטעה ברמאללה בטנקים, כפי שעשה אריאל שרון באפריל 2002.

בדרך לאינתיפאדה?

בערב החג, הציע נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" לקרוא לילד בשמו, אינתיפאדה שלישית. ברנע העיר בצדק שהממשלה מנסה להימנע מכך, משום שהכרה בה תהיה הודאה בכישלונה לספק ביטחון לאזרחים. מתוקף אותו הגיון נמנעה המדינה גם מהגדרת המערכה בעזה בקיץ 2014 כמלחמה לכל דבר והתעקשה לכנותה מבצע "צוק איתן" (ובכך חסכה מעצמה גם תשלום פיצויים גדולים יותר לאזרחים שנפגעו כלכלית מהלחימה).

ועדיין, כשמכתירים את גל הטרור הנוכחי בצורה החלטית כאינתיפאדה, צריך לזכור שכלי התקשורת (ואלה המתנגדים לנתניהו בפרט), כבר עשו ניסיון דומה למסגר את האירועים כמה פעמים בשנים האחרונות — והתבדו. היו גלי טרור קודמים במזרח ירושלים ובגדה: בסתיו 2013, בקיץ 2014 סביב המלחמה בעזה ובסתיו 2014 על רקע העימותים בהר הבית — וכולם דעכו לבסוף.

אם נצמדים לסטטיסטיקה היבשה של מערכת הביטחון, ב–2014 כולה נרצחו בפיגועים בגדה ובתחומי הקו הירוק 14 ישראלים (בלי לכלול בכך את ההרוגים מרקטות מעזה), לעומת שמונה הרוגים מטרור בתשעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית. ההבדל, לרעה, הוא בירידה הניכרת בתחושת הביטחון. מורגשת עלייה מובהקת במספר תקריות יידוי האבנים בכבישים ובחומרתן וזאת במקביל לאלימות בירושלים, שנמשכת כמעט ברציפות זה יותר משנה. לכך צריך להוסיף את האווירה ההיסטרית משהו ברשתות החברתיות, שמשפיעה גם על תגובות הפוליטיקאים.

גל הטרור, בוודאי בשבוע האחרון, חמור ומדאיג כשלעצמו. לפי שעה, הוא אינו דומה לאינתיפאדה בהיקף מלא, משום שמספר המשתתפים בהפגנות בערים עדיין אינו מגיע למאות או אלפים בכל עיר, כפי שהיה בשתי האינתיפאדות עד היום. האלימות כמעט שלא זלגה עד כה לתחומי הקו הירוק. כשירושלים זועזעה מרצח המתפללים בעיר העתיקה, במוצאי שבת, בתל אביב התקיימה הופעת רוק גדולה והפגנה, חסרת תקדים בגודלה, למען זכויות בעלי החיים. נותר עדיין לראות כיצד משפיעים האירועים בירושלים ובגדה על שתי זירות נוספות: ערביי ישראל ורצועת עזה. עד אמש, נשמר בשתיהן שקט יחסי, אבל ברור שהמשך האלימות וההרוגים (גם הפלסטינים מונים ארבעה הרוגים, בהם שני המחבלים הדוקרים בירושלים ושני נערים שנהרגו בהפגנות אלימות בגדה) ישפיע על המצב גם שם. התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות עדיין מתקיים, אבל רמתו משתנה מאזור לאזור. גם ביומיים האחרונים החזירו המנגנונים הפלסטיניים לצה"ל שמונה ישראלים שתעו בדרכם ונכנסו לשטחי הרשות. מנגד, בכמה אזורים מורגשת ירידה בהיענות המח"טים הפלסטינים לפניות צה"ל.

ישנו מרכיב מטריד נוסף בגל הנוכחי והוא אלימות מהצד הישראלי. בהתייעצויות הביטחוניות האחרונות ציינו בצה"ל ובשב"כ בדאגה את ריבוי ההתפרעויות של פעילי ימין קיצוני ומתנחלים, שבהן נפגע רכוש פלסטיני. חלק מהכוחות שנפרסו בגדה נותב למשימות הרגעה בשטח, במקום להשקיע את זמנם ברדיפה אחר חוליות מחבלים.

האלימות הזו מתודלקת בזעם אותנטי על מעשי רצח המכוונים כנגד הורים וילדים, בשומרון ובעיר העתיקה, אבל גם בדברים חסרי אחריות של פוליטיקאים. הטענות הנשמעות על היעדר גיבוי למפקדי צה"ל ועל צבא הפועל בידיים קשורות, נטולות בסיס. הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, סבור שבשלב זה ניתנו בידיו כל האמצעים הדרושים כדי להתמודד עם האלימות בהיקפה הנוכחי.

ברקע, משמיעים המתנחלים ונציגיהם הפוליטיים גם דרישה לתגובה ציונית הולמת, בניית שכונות ומאחזים חדשים. נראה שנתניהו יתקשה להיענות להם, בשל הלחצים המופעלים עליו בזירה הבינלאומית. כתחליף, הוא מציע סלילת עוד כבישים עוקפים. זה פיצוי שייקח זמן ליישמו, ובכל מקרה הוא בעייתי במקצת: נסיעה בכבישים לישראלים בלבד מסמנת את הנוסעים כמטרות מובהקות למחבלים פלסטינים, העלולים לארוב בצדי הדרכים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו