בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || שאלת המפתח: מה רוצה מוחמד דף

לרצועת עזה עלולה להיות השפעה מכרעת על המשך העימות הנוכחי וההתפתחויות בימים הקרובים תלויות במידה רבה באירועים נקודתיים. בישראל מעריכים כי הסיכויים להמשך ההסלמה גוברים

90תגובות

גל האלימות המשתולל בישראל ובשטחים מאז רצח בני הזוג הנקין ב-1 באוקטובר עלול להימשך עוד זמן רב. זו ההבנה המתגבשת כעת במערכת הביטחון, שעודנה מתקשה למצוא מענה אפקטיבי לבלימת המרכיב הבולט ביותר שלו, טרור הסכינאים. סדרת הפיגועים העמידה את כוחות הביטחון בכוננות גבוהה, הטריפה את המערכת הפוליטית והציבה את שאלת ביטחונם האישי של האזרחים כסוגיה היחידה כמעט על סדר היום הלאומי. גם אתמול, יום שבו אירע פיגוע דקירה אחד, בהשוואה לשלושה–ארבעה פיגועים בכל אחד משלושת הימים הקודמים, נדמה שהמתיחות לא פחתה כהוא זה.

הדקירה ליד חדרה, ולצדה פיצוץ בלון גז ממולכד ברכב ליד מעלה אדומים, שורת הפגנות ותקריות בגדה המערבית ובקרב ערביי ישראל, גיוס פלוגות מילואים של משמר הגבול, ישיבת ממשלה שהוקדשה למצב הביטחוני ושידורי גל פתוח ברשתות הטלוויזיה והרדיו — כל אלה יחד דחקו את הסוגיות הבוערות האחרות לקרן זווית. זו התמונה המסתמנת כעת בזירות השונות של העימות בין ישראל לפלסטינים:

אי־אף־פי

• מזרח ירושלים נותרה לב העימות. שלושת פיגועי הדקירה בעיר בסוף השבוע המחישו את הקושי של המשטרה, גם לאחר תגבור כוחות ניכר, להתמודד עם הסיכון הנשקף מהמחבל הבודד, לרוב צעיר נטול רקע ביטחוני קודם. ההפגנות בשכונות הפלסטיניות סוערות ואלימות יותר מרוב מה שמתרחש בגדה המערבית. בירושלים, יותר מאשר בגדה, גם נשים נוטלות חלק במהומות והעימותים כבר אינם רק נחלתם של בני נוער וצעירים. לא רק שמנגנוני הרשות אינם נוכחים שם, אלא שחמאס, התנועה האיסלאמית בישראל (ועד לאחרונה גם הפתח) עוסקים בהתססת הרוחות. הר הבית ממשיך להיות מגנט של מתיחות. סיסמאות בגנות ניסיונות ההשתלטות, כביכול, של ישראל על אל־אקצה מושמעות בכל ההפגנות, בירושלים ובגדה המערבית.

• בגדה המערבית ניכר בימים האחרונים מאמץ של הרשות להרגיע את הרוחות. אולם, לרשות ישנה השפעה בעיקר על ריסון תהלוכות אלימות היוצאות מהערים הפלסטיניות אל מחסומי צה"ל וגם כאן הצלחתה מוגבלת. אין לה בינתיים השפעה, וספק אם יכולה להיות לה, על מעשי המחבל הבודד, שבחלק מן המקרים הוא בכלל תושב מזרח ירושלים.

בקלקיליה, אחרי סוף שבוע סוער, ניכרה אתמול רגיעה בהפגנות ומנגנוני הביטחון הרחיקו את הצעירים ממוצב צה"ל ומג"ב ביציאה המערבית מן העיר. לאורך גדר ההפרדה נרשמו פחות תקריות. הרשות אף אסרה על שביתות מחאה בבתי הספר וצמצמה את ההסתה האנטי־ישראלית בכלי התקשורת הרשמיים שלה. השיח ברשתות החברתיות בשטחים נותר לוחמני מאוד — וכאן הרשות אינה רלוונטית כלל.

ועדיין, מעניין שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נסוג לחלוטין מההאשמות כלפי הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו מאזן) בשאלת ההסתה. נראה שנתניהו סונדל בידי הדרג המקצועי, כשקודם אמ"ן ואחר כך שב"כ, קבעו בפסקנות כי עבאס אינו מעודד טרור ופועל זה כמה ימים למניעתו. זה לא מפריע לאגף הימני יותר בממשלה ובכנסת להוסיף ולהתלהם, אבל ניכר שנתניהו ריסן את גישתו, בהשפעת מערכת הביטחון.

לרצועת עזה עלולה להיות השפעה מכרעת על המשך העימות הנוכחי. מאז יום שישי נהרגו ברצועה 11 פלסטינים, שתיים מהן אם ובתה הפעוטה שנהרגו בהפצצת חיל האוויר על יעד של חמאס אתמול לפנות בוקר. בינתיים, החיכוך עם הפלסטינים מוגבל להפגנות שבהן מושלכים בקבוקי תבערה בקרבת הגדר ולירי של רקטות בודדות לשטח ישראל.

שאלת מפתח בימים הקרובים תהיה מה רוצה מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס. בקיץ לפני שנה היה להכנותיו לקראת פיגוע דרך מנהרה בכרם־שלום חלק מרכזי בהידרדרות למלחמה. במערכת הביטחון סבורים שהפעם חמאס מעדיף להתסיס את ערי הגדה, ובכך לערער את שלטונה של הרשות, מבלי לסבך שוב את עזה במלחמת הרקטות. זו הנחה שתעמוד בקרוב למבחן המציאות. בתוך חמאס, ישנם שני הבדלים משמעותיים ביחס לעימות אשתקד: הקרע בין הזרוע המדינית (המחזרת אחרת סעודיה) לזרוע הצבאית (שחזרה לזרועות איראן) ניכר — ונראה כי דף יעדיף, אם יפעל, שלא לשתף את הפוליטיקאים שלו בסוד תוכניותיו.

אי־אף־פי

• הערבים בישראל. למתח סביב הר הבית, ולהסתה של התנועה האיסלאמית, נוסף כעת מקור זעם חדש: הסרטון שבו צולם הירי בערביה הישראלית שאחזה בסכין בתחנה המרכזית בעפולה. במוצאי שבת אירעו הפגנות ביישובים רבים והדוקר אמש ליד חדרה היה ערבי ישראלי. ועדיין, בשלב זה ההפגנות פחות נרחבות ואלימות מכפי שהיו בזמן אירועי אוקטובר 2000, מיד לאחר פתיחת האינתיפאדה השנייה.

המחלוקת על האופן שבו צריך להגדיר את האירועים אינה מוגבלת רק לצד הישראלי. ברשות הפלסטינית מעדיפים לכנות אותם "הבה", התפרצות המונית שבמשתמע היא מוגבלת בזמן. חמאס כבר מגדיר אותם כאינתיפאדה שלישית, כלומר — גם מאבק לטווח ארוך. אבל ההבנה שלפנינו מצב חדש מתגבשת בשני צדי הסכסוך.

תת-אלוף (מיל') אסף אוריון היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל עד לפני כשנה ומתוקף תפקידו אורח קבוע למדי בישיבות הקבינט. אוריון פרסם בשבוע שעבר מסמך שחיבר עם אחד מקודמיו בתפקיד, תא"ל (מיל') אודי דקל ועם ד"ר קובי מיכאל, במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב. אחת מהמלצותיהם: על הממשלה להימנע מלהשלות את הציבור בישראל כי ביכולתה להביא להפסקה מוחלטת של הטרור. "עם כל הקושי הכרוך בדבר", הם כותבים, "על הציבור להבין את משמעות המציאות של ניהול סכסוך בנסיבות הקיימות", כשברקע השראה דתית והשפעת הטלטלה המתחוללת במזרח התיכון.

בכירי מערכת הביטחון כבר מודים בחצי פה כי גם אם תימצא דרך לבלום את טרור הסכינים, או שההתקפות ידעכו באורח פלא בעצמן, כבר אין תקווה רבה שהתיאום הביטחוני המשופר בין הצדדים, שנשמר לאורך שבע או שמונה השנים האחרונות, יחזור למצבו הקודם. ההתפרצות הנוכחית מתרחשת גם משום שמנגנוני הריסון נשחקים וכעת, בתורה, היא שוחקת את מה שנותר מהם.

ההתפתחויות בימים הבאים תלויות במידה רבה באירועים נקודתיים: הצלחה של מחבל פלסטיני בודד להוציא לפועל מסע רצח קטלני, תגובת יתר של כוח ישראלי הנקלע למצוקה או פיגוע רצחני של קיצונים ישראלים. במובן אחד, הטלטלה בעולם הערבי הגיעה, באיחור, גם לשטחים. לפחות חלק מן העוצמה ניטלה מן המנהיגים וזרועות הביטחון שלהם וחזרה לידי האזרח הבודד ברחוב. וכיוון שהאזרח הזה מיואש, מתוסכל או לעתים שטוף מוח בתעמולה דתית תוקפנית, הסיכויים להמשך ההסלמה גוברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו