בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות || יום של מפנה, המחייב צעדים ישראלים תקיפים

סדרת הפיגועים הקשה עומדת להכתיב שינוי יסודי באופי התגובה הישראלית. הצבא יידרש כנראה להסיט עוד פלוגות לירושלים חרף ההשלכות על מעמד הבירה, שהממשלה מבטיחה להשאיר מאוחדת

138תגובות
אוליבייה פיטוסי

סדרת הפיגועים הקשה הבוקר (שלישי), ברעננה ובעיקר בירושלים, עומדת להכתיב שינוי יסודי באופי התגובה הישראלית למתקפת הטרור המשתוללת זה קרוב לשבועיים. משתתפי ישיבת הקבינט המתכנסת אחר הצהריים לא יוכלו להסתפק בעקבותיה בכינוס עוד מסיבת עיתונאים חמורת סבר של ראש הממשלה ובכירי מערכת הביטחון. הקצב שבו מכים המחבלים והאווירה הציבורית שהתפתחה בעקבותיהם, המחזירה את ישראל במהירות ניכרת לימי החרדה של תחילת העשור הקודם, יחייבו את בנימין נתניהו למהלכים חדים ונחרצים יותר. אחרי שבעה ימים רצופים ובהם כמה פיגועי דקירה בכל יום, מתגבש כאן מצב חירום. המדינה תאלץ לנקוט צעדי התגוננות בהתאם.

הקשיים שבפניהם עומדת מערכת הביטחון נותרו בעינם. אף ששני הפיגועים הבוקר בירושלים נראים כמהלך מתואם ומאורגן יותר, הכולל גם שימוש מתוכנן באקדח וכנראה נשען על היכרות מוקדמת בין אחדים מן המחבלים, רוב המאפיינים של המתקפה נותרו בעינם: פיגועי דקירה, לעתים בשילוב עם דריסה, שיוזמיהם הם פלסטינים צעירים, נטולי רקע קודם של עבירות ביטחוניות או שיוך ארגוני. בהעדר מודיעין מוקדם על מעשיהם, הפעם הראשונה שבה פוגשים כוחות הביטחון את המחבלים היא או (במקרה המעט יותר טוב) בעת סיורים או סריקות לאורך קו התפר במזרח ירושלים, או (במקרה העוד יותר רע) רגע אחרי שמתרחש הפיגוע עצמו.

דודו בכר

אבל אלה אינם הסברים שיכולים לספק את האזרח הישראלי, ובוודאי את תושבי ירושלים, שצריכים להחליט אם לשלוח מחר את הילדים לבית הספר או לאפשר להם לצאת באוטובוס לחוג או לפעולה בתנועת הנוער. רצף הפיגועים מעיד שהמשטרה, חרף המאמץ האדיר שהיא משקיעה, אינה מסוגלת לעמוד בעומס המשימות לאורך זמן. סביר שמעבר לניסיון להמשיך ולאלתר כוחות תגבור משטרתיים (לצד 12 פלוגות המילואים של מג"ב שכבר הוחלט לגייס), יהיה צורך בעזרת הצבא. עד היום, לפחות, נראה היה שצה"ל מתמודד היטב עם האלימות בגדה המערבית ושמאמצי הריסון של הרשות הפלסטינית מונעים שם החרפה בהסלמה. כל עוד המוקד נמצא במקום אחר, הצבא יידרש כנראה להסיט פלוגות נוספות (למשל, מגדודי פיקוד העורף) לקו התפר ולירושלים, וזאת חרף ההשלכות של פעילות צבאית על מעמד הבירה, שהממשלה מבטיחה כי תישאר מאוחדת לנצח. ייתכן שיישקל גם גיוס מילואים מוגבל של יחידות צבאיות, לאותה מטרה.

בד בבד, יצטרכו כנראה נתניהו וראשי מערכת הביטחון לנקוט גם מהלכים התקפיים, שיצננו את הביקורת במערכת הפוליטית ובדעת הקהל ואת ההאשמות בדבר גישה פסיבית מדי של ההנהגה כלפי האיום החדש. הכתובת הראשונה לכך תהיה מזרח ירושלים: השכונות שבתחומי גדר ההפרדה, ואלו שהופרדו ממנה באמצעות החומה ומאז נתונות זה כעשור במעין שטח הפקר, שבו לא ישראל ולא הרשות שולטות באמת. שרים בימין ויו"ר האופוזיציה כבר דורשים הטלת סגר ואפילו עוצר על שכונות במזרח ירושלים. סביר שנראה בימים הבאים מפגני כוח של המשטרה והשב"כ במקומות כמו הכפר ג'בל-מוכבר, שממנו הגיעו שלושת המחבלים שתקפו הבוקר בירושלים. מזרח ירושלים תהיה הכתובת, משום שממנה הגיעו קרוב ל-80% ממבצעי הפיגועים בימים האחרונים. הפעילות בה גם אינה כרוכה בהתנגשות ישירה עם הרשות. ועדיין, לירושלים ולגדה ישנה השפעה הדדית והמשך העימותים שם יקרין גם על ערי הגדה. הניסיון של מערכת הביטחון לבלום הטלת מגבלות קולקטיביות (ובפועל, צעדי ענישה) על האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בגדה צפוי להיכשל, לנוכח חומרת האירועים.

הקורבן וההקרבה

לקראת סוף השבוע השני של האלימות נמצאו לו גם שני סמלים ויזואליים. הראשונה היא תמונת הילד המחבל בן ה-13, שנפצע קשה בפסגת זאב אתמול אחרי שדקר ופצע אנושות את בן גילו הישראלי. בעיני הפלסטינים הילד הוא קורבן והטענה כי הישראלים ניסו להוציאו להורג בדם קר, בלי שביצע כלל פיגוע, קונה לה אחיזה מוחלטת. אפילו נביל אבו-רודיינה, דוברו הוותיק של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, טען אתמול שהיה זה ניסיון רצח שביצעו שוטרים ישראלים.

תמונתו של הילד הפלסטיני השרוע מדמם מוצגת בצמוד לתצלום הילד מוחמד א-דורא מתכופף תחת האש בצומת נצרים, סמל האינתיפאדה השנייה. הסמל השני, שמוצג כאות לגבורה פלסטינית, הוא סרטון הווידאו שבו מתועדת לפרטי פרטים תקרית בשער שכם לפני כמה ימים. המחבל נראה בו מעוכב לבדיקה בידי שוטרי מג"ב ובכל זאת מתרומם ממקום מושבו, דוקר שוטר בצוואר מטווח אפס ואז נורה למוות בידי כמה שוטרים נוספים.

אי אפשר לזלזל באפקט המשולב של שני הסמלים הללו, הקורבן וההקרבה, על הציבור הפלסטיני במזרח ירושלים ובשטחים בימים אלה. כל תקרית מתועדת כזו מקימה בעקבותיה עוד גל של חקיינים, כפי שאירע גם היום. סופית, כעת כבר ברור כי השד יצא מן הבקבוק - ונדמה כי יעברו עוד ימים רבים עד שניתן יהיה להחזירו לשם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו