בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בסיוע משרד החוץ והמוסד: צווי מעצר בינ"ל נגד החשודים בפיגוע בשגרירות בואנוס איירס לפני 23 שנים

מידע מודיעיני שהעבירו משרד החוץ והמוסד לארגנטינה הביא לפרסום צווים נגד שני אנשי חיזבאללה. במוסד חששו להעביר את המידע לארגנטינה מחשש לפגיעה במקורות, אך עשו זאת בלחץ משרד החוץ

17תגובות
אי־פי

מידע מודיעיני שהעבירו משרד החוץ והמוסד לממשלת ארגנטינה הביא לפרסומם לפני כמה ימים של צווי מעצר בינלאומיים נגד שני חשודים במעורבות בפיגוע שביצע חיזבאללה בבניין שגרירות ישראל בבאונוס איירס. הפיגוע בוצע במארס 1992 ונהרגו בו 29 בני אדם, מהם ארבעה דיפלומטים ישראלים.

בית המשפט העליון בארגנטינה הוציא את צווי המעצר ביום חמישי שעבר ופנה בעניין לאינטרפול. צווי המעצר הם נגד פעיל החיזבאללה חוסיין מוחמד איבראהים סולימאן ונגד חשוד נוסף בשם חוזה סלאן אל-רידא, גם הוא ככל הנראה פעיל חיזבאללה. הוצאת צווי המעצר היא התפתחות משמעותית ביותר בחקירת הפיגוע שהיתה כמעט תקועה לחלוטין מאז שנת 2001.

ביוני 2001 נעצר חוסיין מוחמד איבראהים סולימאן בירדן, זוהה אז כפעיל במנגנון פיגועי חו"ל של חיזבאללה, אך שוחרר אחרי תקופה במעצר. בחקירתו ב-2001 הוא הודה כי הבריח בראשית 1992 חומרי נפץ מברזיל לארגנטינה בקופסאות מזון. לפי החשד, שימוש בחומרי הנפץ הללו נעשה בפיגוע נגד השגרירות.

דובר משרד החוץ עמנואל נחשון סיפר שהמהלך שהביא "להפללת" שני החשודים ולהוצאת צווי המעצר היה תוצאה של שיתוף פעולה בין משרד החוץ לבין המוסד. לדברי נחשון, לפני כחודש פנה במפתיע ראש צוות החקירה של בית המשפט העליון בארגנטינה בראשות השופט ריקארדו לורנצטי לשגרירות ישראל וביקש לקבל מידע על שני גורמים, שחשודים במעורבות בפיגוע נגד השגרירות.

הרקע לפנייה הפתאומית של ראש צוות החקירה לא ברור לגמרי. ב-1 במארס מתחה נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר ביקורת פומבית על צוות החקירה בראשות השופט לורנצטי בנסיון להסיט ממנה את הביקורת בפרשת מותו של אלברטו ניסמן החוקר בפרשת הפיגוע נגד בניין הקהילה היהודית בארגנטינה, שבוצע ב-1994 ושבו נהרגו 85 בני אדם. כמה שבועות לאחר מכן חידש צוות החקירה את פעילותו.

בשנת 2013 חל משבר ביחסים בין ארגנטינה וישראל על רקע ההסכם שנחתם בין ארגנטינה לאיראן אודות בדיקה משותפת של נסיבות הפיגעו נגד הקהילה היהודית בבואנוס איירס.

נחשון סיפר כי אחרי הפנייה הארגנטינאית נעשתה בדיקה פנימית במאגרי המידע של משרד החוץ כדי לנסות ולמצוא ראיות מפלילות שיקשרו את שמותיהם של שני החשודים לחיזבאללה, לפעילות טרור ולפיגוע עצמו. אחרי שהבדיקה הפנימית לא העלתה דבר, החליטו במשרד החוץ לפנות למוסד כדי למצוא במאגריו מידע על השניים.

הבדיקה, שהתקיימה במוסד, העלתה מידע על השניים שקושר אותם לפיגוע ומאשש מידע אחר שהיה קיים בידי צוות החקירה הארגנטינאי, אולם אנשי סוכנות הביון חששו "להלבין" את החומרים המודיעיניים ולהעביר אותם לארגנטינה מחשש לפגיעה במקורות. אנשי משרד החוץ לחצו לשחרר את המידע לארגנטינאים ואחרי כמה דיונים בנושא השיב המוסד בחיוב והעביר למשרד החוץ את מלוא החומרים שאותרו.

"העברנו את המידע לשגרירות בבואנוס איירס והיא העבירה אותו לרשויות החקירה לפני כמה שבועות, וכתוצאה מכך הוצאו צווי המעצר", אמר נחשון. "זה לא אומר שהדבר יביא לתפיסתם ולהעמדתם לדין, אבל לפחות זה חושף אותם ומבליט שוב את מעורבות חיזבאללה. אנחנו רואים בזה חלק מהמאבק בטרור, לו שותפים כל הגופים בישראל כולל משרד החוץ וכמילוי חוב מוסרי לחברים שלנו ולעובדים שנרצחו בפיגוע נגד השגרירות ב-1992".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו