בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובדי הכור שחלו יפוצו ללא קשר לזכאותם — כדי לשמור על חשאיות

ועדה שהוקמה לגיבוש הסדר פיצוי לעובדי הכורים הגרעיניים קבעה שיש לפצותם "פיצוי מיטבי" אף ששיעור הסרטן בקרבם אינו גבוה משיעורו באוכלוסייה, כדי למנוע דליפת מידע בתביעות משפטיות

11תגובות
השופט בדימוס ריבלין מגיש את דו"ח הוועדה לשר האנרגיה שטייניץ, היום
אמיל סלמן

הוועדה שמונתה לגבש הסדר פיצוי מיוחד לעובדי הכורים הגרעיניים בישראל שחלו בסרטן, החליטה לפצות באופן "מיטבי" את עובדי הכורים החולים, אף שקבעה כי שיעור הסרטן בקרבם אינו גבוה יותר משיעורו באוכלוסייה הכללית, ושאין להם סיכוי להוכיח את טענותיהם בבית משפט. 

דו"ח הוועדה, המכונה ועדת ריבלין, הוגש היום (שלישי) לשר יובל שטייניץ, האחראי גם על הוועדה לאנרגיה אטומית. הוועדה הוקמה בשנת 2013 על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. 

בשנות ה–90 החלו עובדי הכורים הגרעיניים בדימונה ובשורק שלקו בסרטן לתבוע את המדינה, בטענה שחשיפה לקרינה גרמה למחלה. כמעט 200 עובדים תבעו עד עתה את המדינה, ותביעותיהם מצויות בשלבים משפטיים שונים. במשך השנים היתה עמדת הוועדה לאנרגיה אטומית שיש לדחות את התביעות, כי בכורים נעשים כל המאמצים להגן על העובדים.

בשל רצון הוועדה לאנרגיה אטומית להימנע מחשיפה פומבית של החומרים בכורים, תכיפות השימוש בהם, אופי העבודה וכיוצא באלה, הוחלט להקים וועדה שתפצה את העובדים מטעם המדינה. בראשותה עמד השופט בדימוס אליעזר ריבלין, וחברים בה החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון רבקה כרמי, פרופסור אריאל פורת (מומחה לדיני נזיקין) ומומחה הסרטן, הרופא פרופסור ניר פלד.

דיון בתביעה של עובדים לשעבר בכור בדימונה שחלו בסרטן, בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה ב-2011
תומר אפלבאום

במסגרת הוועדה פעל צוות משנה של סטטיסטיקאים ואפדימולוגיים שעשה מחקר בעניין הקשר בין עבודה בכורים למחלת הסרטן. מסקנת הצוות היא שאין קשר כזה. שיעור החולים בסרטן מקרב עובדי הכור דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית, למעט בשלוש מחלות: סרטן השד, סרטן הערמונית וסוג של סרטן עור. הספרות המקצועית מכירה רק בסרטן השד כסרטן שהסיכוי ללקות בו נובע מקרינה. עם זאת, בשורה ארוכה של מחלות סרטן, הידועות להתפתח מחשיפה לקרינה, נמצא שיעור תחלואה נמוך מהצפוי. במסיבת העיתונאים ציין פרופ' פורת כי השכיחות הגבוהה של שלוש מחלות בקרב העובדים עשויה לנבוע מכך שבכור מבצעים תדירות בדיקות גופניות לעובדים, ובכך גדל הסיכוי לאתר את המחלה מבעוד מועד.

קבוצת המחקר אף בדקה את ההבדלים בין עובדי הכור שנחשפו לקרינה לכאלה שלא נחשפו. הממצאים מראים שאלו שנחשפו לקרינה, לקו בסרטן בשיעור הצפוי לפי הספרות המחקרית על עובדים שחשופים לקרינה. עם זאת, שיעור הלוקים בקרב עובדים אלה דומה לשיעור המחלה באוכלוסייה הכללית.

הוועדה אף ציינה כי במסלול התביעות הרגיל, טענות עובדי הכורים חסרות סיכוי, בשל "הדרישה הכללית הקיימת במשפט הישראלי מתובע בנזיקין להוכיח את עילת תביעות על פי עודף ההסתברויות. משמעות דרישה זו היא, שעל מנת להצליח בתביעתו על התובע להוכיח כי בהתנהגותו של המעביד היה אשם, וכי אשם זה גרם למחלתו — כל זאת בהסתברות הגבוהה מ–50 אחוז". גם אם תוכח אשמה, יש להוכיח הסתברות שאשמת המעביד גרמה למחלה.

למרות כל ההסברי הוועדה למה לא לפצות את עובדי הכור, היא החליטה להציע הסדר פיצויים. לטענת הוועדה ההצדקה לכך כפולה: "אין זה ראוי לבחון את עניינם של העובדים שחלו רק במשקפיים הצרות של זכויותיהם לפי הדין הנזיקי. מן הראוי כי תתקיים הדדיות בין נכונות העובדים לתרום לביצוע מטרות הממשלה בתחום המחקר הגרעיני, לבין נכונותה של המדינה לעמוד לצדם בעת שהתממש אולי אחד מן הסיכונים בעבודתם".

הוועדה מציינת את ביטחון המדינה, וטוענת כי "ניהול דיונים אזרחיים אודות נושאים רגישים מציב אתגר לא פשוט עבור מדינת ישראל. הבטחות סידורי ביטחון נאותים והימנעות מגילוי מידע מסווג לגורמים לא מוסמכים מקשים על הבטחת זכויותיהם של התובעים ושל הנתבעים... נדיבות הפיצוי משקפת פרמייה שבה נושאת המדינה כדי להגן על האינטרס הביטחוני".

במסגרת הסדר הפיצויים נקבע, כי לא נדרשת הוכחה שהכור אחראי למחלת הסרטן. עוד הוחלט על פיצוי בערך כפול מההסתברות ללקות במחלה. עוד נקבע כי דרגת הנכות המינימלית שתקבע היא 45%, ולא ינוכו מהפיצוי מרכיבים כמו קצבאות הביטוח הלאומי. הוועדה אף הגדילה לעשות וקבעה כי עובד שלא היה מבוטח יקבל פיצוי חד פעמי של 75 אלף שקלים. הפיצוי יוגבל לרשימות מחלות המוכרות ככקשורות בקרינה.

כעת צריכה הממשלה להחליט אם היא מאמצת את ההסדר. אימוצו יהיה הישג גדול של הוועדה לאנרגיה אטומית, שבמשך 20 שנה נאבקת בעובדים לשעבר התובעים אותה בבתי המשפט. בוועדה השקיעו מאמצים רבים, לרבות איומים בהליכים פלילים, למנוע מעובדים לספר על המתרחש בכורים הגרעיניים הסודיים של ישראל. במקרה הזה, באמצעות השקעת הון ציבורי, המאמצים ישאו פרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו