בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה סופית: עונשי מינימום למיידי אבנים, קצבאות יישללו מהורי ילדים שיורשעו

על פי החוק, שהוגדר כהוראת שעה לשלוש שנים, יוטל גם קנס של 10,000 שקלים על הורי קטין שהורשע ביידוי אבנים. השרה שקד: "זהו מסר ברור - לטרור אין גיל וכך גם לדין"

16תגובות
פלסטינים מיידים אבנים לעבר כוחות הביטחון באבו דיס שבמזרח ירושלים, היום
אי־אף־פי

מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את החוק המטיל עונשי מינימום על מיידי אבנים ומאפשר לשלול קצבאות מהורי ילד שהורשע ביידוי אבנים. בנוסף, יוטל קנס של 10,000 שקלים על הורי קטין שהורשע ביידוי אבנים. החוק ישמש כהוראת שעה במשך שלוש שנים.

החוק שאושר קובע כי העונש במקרים אלה לא יפחת מחמישית מהעונש המרבי שנקבע לעבירה. ואולם לבית המשפט ניתן בכל זאת שיקול דעת לקבוע ענישה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. בנוסף, לא ניתן יהיה להמיר את כל המאסר בפועל למאסר על תנאי אלא מטעמים מיוחדים. לרשימת הכלים הפוגעניים בחוק (קליע, סכין או נשק) יתווספו כעת גם אבנים. כמו כן, קצבאות יישללו מהורי ילד שהורשע בעבירת ביטחון או בעבירה של יידוי אבנים, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור. הדבר יקרה בתקופה שילדם יימצא במאסר עקב הרשעה. בכנסת הבהירו כי קביעת עונשי מינימום שיחייבו את בתי המשפט היא מהלך חריג בחקיקת העונשין, שנובע מממדי תופעת יידויי האבנים בתקופה האחרונה. 

התיקון לחוק העונשין שאושר בכנסת בקיץ קובע כי עבירת יידוי האבנים תחולק לשני מדרגים: מדרג הבסיס, שהעונש בצדו הוא עשר שנות מאסר, יאסור על יידוי אבן או חפץ אחר אל כלי תחבורה בנסיעה, באופן העשוי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שבקרבתו. המדרג המחמיר, שהעונש בצדו יהיה 20 שנות מאסר, יכלול גם יסוד של כוונה, כך שיאסור על יידוי אבן או חפץ אחר אל כלי תחבורה בנסיעה, בכוונה לגרום לנוסע חבלה חמורה.

יו"ר ועדת חוקה, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הציג הערב את הצעת החוק ואמר: "העונש על יידוי אבנים רחוק מלהיות כזה שמשקף את ההשלכות ואת הקטל שהן גורמות. הגדרת עונש מינימום היא צעד מתבקש והכרחי כדי ליצור הרתעה ולעקור את היסוד שמאחורי ההנחה 'זו היא רק אבן'. זריקת אבן היא ניסיון לרצח וראוי כי לפחות יהיה עונש מינימום".

מנגד, ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) הציג את הסתייגותו מהחוק ואמר: "אי אפשר לכבות דליקה עם בנזין והחקיקה הנוכחית היא בבחינת בנזין על האש. אין היגיון בהענשת אב שבנו זרק אבן ולא פגע, לעומת אביו של ילד שדקר בבית הספר את חברו אשר לא יוענש". בעד הצעת החוק הצביעו 51 חברי וכנסת ונגד הצביעו 17.

שרת המשפטים איילת שקד, שהפיצה את תזכיר החוק, אמרה הערב כי "גל הטרור הנוכחי ובעיקר אינתיפאדת הקטינים הציבה למדינה אתגרים וקשיים רבים וחייבה אותנו להפעיל יצירתיות ונחישות במטרה למגר את התופעה. חבילת החוקים שהצעתי מסייעת לנו ליצור חומה מבוצרת כנגד הטרור, דואגת לענישה מוחמרת ומותאמת וכן מחייבת את ההורים ליטול אחריות ולשלם את המחיר למעשי ילדיהם. הצעת החוק מעבירה מסר ברור - לטרור אין גיל וכך גם לדין".

בספטמבר, אחרי הפצת תזכיר החוק שאושר הערב, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין התנגד לקביעת עונשי המינימום והציע שימוש בכלי של הוראת שנה למשך שנה, במהלכה יהיה ניתן לבחון אם באמת יש צורך בעונשי מינימום ואם הטלתם מרתיעה מיידי אבנים ובקבוקי תבערה. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו תמך בפשרה של וינשטיין, אך שרת המשפטים התעקשה וטענה כי הוראת שעה למשך שנה לא תספק ודרשה לקבוע את הוראת השעה למשך שלוש שנים לפחות. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו