יותר משנה אחרי צוק איתן, לא הוחלט אם לחקור השימוש בנוהל חניבעל ברפיח והפגיעה במתקני אונר"א

יעלון ומפקד פיקוד הדרום במבצע טענו שאין לפתוח בחקירת מצ"ח בשל פגיעה במתחם אונר"א ברפיח במסגרת "נוהל חניבעל", בפרקליטות הצבאית סברו שיש לשקול חקירה כזו

גילי כהן
גילי כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גילי כהן
גילי כהן

יותר משנה אחרי מבצע "צוק איתן", הפרקליטות הצבאית טרם החליטה אם לפתוח בחקירה של כמה מהאירועים הרגישים ביותר שאירעו במבצע, כמו פגיעה בבתי ספר של אונר"א ברצועת עזה והפעלת "נוהל חניבעל" ברפיח.

ארגון "עדאלה" פנה בסוף אוגוסט 2014 לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירה, בחשד להפרת דיני הלחימה במבצע עקב פגיעה במתחמי אונר"א - סוכנות הסיוע של האו"ם לפלסטינים. במכתב ששלח הארגון טוענת עורכת הדין של הארגון, סאוסן זהר, שהצבא תקף ביולי 2014 את מתחם אונר"א בדיר אל־בלח, אף שהיווה מקלט ל-1,500 פליטים פלסטינים, וכי חמישה מהם נפצעו. לפי "עדאלה", הצבא תקף גם מתחם של אונר"א בשכונת זייתון, שם שהו כ-2,200 פליטים פלסטינים, ושמונה פליטים תושבי עזה נפצעו.

תקיפה של צה"ל ברפיח ב-2באוגסט בעת הפעלת "נוהל חניבעל" במבצע צוק איתן
תקיפה של צה"ל ברפיח בעת הפעלת "נוהל חניבעל" בצוק איתןצילום: אי־אף־פי

במקרה נוסף, תקף הצבא מתחם של אונר"א ברפיח, ב-3 לאוגוסט, ששהו בו 3,000 פלסטינים. לפי דיווחי עדאלה, נהרגו 11 פלסטינים, חמישה מהם ילדים, ו-27 נפצעו. תקיפה זו ברפיח היתה חלק מפעילות הצבא באזור לאחר הפעלת "נוהל חניבעל" על ידי חטיבת גבעתי, בעקבות חטיפת סגן הדר גולדין ב-1 באוגוסט.

חרף פרק הזמן שעבר מאז, גם במקרה זה טרם התקבלה בפרקליטות הצבאית החלטה אם לבדוק את המקרה בכלים פליליים. בכירים במערכת הביטחון, בהם שר הביטחון משה יעלון ומפקד פיקוד הדרום בעת המבצע, האלוף סמי תורג'מן, טענו כי אין לפתוח בחקירת מצ"ח במקרה זה. בפרקליטות הצבאית סברו כי יש לשקול חקירה כזו. שאלת המידתיות בהפעלת האש בתקרית היא העומדת במרכז בחינת הפרשה, אך כאמור לא התקבלה החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית, והבדיקה הצבאית נותרה תלויה באוויר.

לעומת זאת, בשני מקרים נוספים שבהם דווח על פגיעה במתקני אונר"א נפתחה חקירת מצ"ח: בפגיעה במתקן בג'באליה שבו, לפי דיווחי ארגוני זכויות אדם, נהרגו 21 אזרחים ונפצעו יותר מ-100 פלסטינים; ובפגיעה בבית חאנון, שבה נהרגו לפי הדיווחים 15 אזרחים וכמאה נפצעו.

העיכוב בבדיקת האירועים חורג מהמלצות ועדת צ'חנובר, שמונתה ליישום הדו"ח השני של ועדת טירקל על אופן בדיקה וחקירה של הפרות דיני הלחימה. ועדת צ'חנובר קבעה כי משך הזמן לבדיקת תלונות מסוג זה יהיה 14 שבועות. הוועדה איפשרה להאריך פרק זמן זה, בייחוד כשמתקבלות תלונות רבות על אירועים מבצעיים בעת לחימה, אך קבעה שיש לעדכן את משך הזמן שבדיקת הפרקליטות הצבאית תארך. דבר זה לא נעשה, והבדיקה נמשכת כבר משנה וחודשיים. מקור בצבא הדגיש כי דו"ח צ'חנובר טרם הובא לאישור הממשלה, וכי בכל מקרה, יישום המלצותיו יחייב הקצאת משאבים, כפי שהוזכר בדו"ח עצמו.

עו"ד מונא חדאד ממרכז "עדאלה", שפנתה לצבא בדרישה לחקור את האירועים, אמרה כי "ההתמהמהות הבלתי מוסברת של הצבא בפתיחת חקירה מוכיחה את הכשלים של המנגנון הקיים. בפועל, אין כל כוונה לנהל חקירות רציניות, אפקטיביות ומקצועיות. הדין הבינלאומי מחייב עריכת חקירה במהירות האפשרית, ולסיימה בתוך זמן סביר ממועד האירוע. יש כאן הפרה בוטה של עיקרון זה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל והפרקליטות הצבאית משקיעים מאמצים רבים בבדיקה ובחקירה של טענות לאירועים חריגים במערכת 'צוק איתן'. הבדיקה והחקירה של רבים מאירועים אלה מורכבת, בין היתר בשל האופי המורכב של האירועים המבצעיים, הקשיים הנובעים מכך שהאירועים התחוללו בשטח שאינו בשליטת ישראל, והצורך בהשגת מידע וחומרים מגורמים חיצוניים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ