בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו: חשיפת שכר העו"ד בבוררות מול איראן תפגע בביטחון המדינה

נתניהו חתם על תעודת חיסיון, כדי לחסום עתירה שהגיש "הארץ" לגילוי שכר הבוררים והפרקליטים ובראשם עו"ד דורי קלגסבלד. סירוב המדינה למסור מידע היה גורף, אף שהמשתתפים בבוררות ידועים לאיראן

127תגובות
עבודות לתיקון צינור הנפט שהתפוצץ בשמורת עברונה, אשתקד
גיל כהן-מגן

ראש הממשלה בנימין נתניהו סבור שחשיפת שכר הבוררים ועורכי הדין שייצגו את הצד הישראלי בהליכים המשפטיים נגד איראן "עלולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה". נתניהו חתם על תעודת חיסיון, כדי לחסום עתירה שהגיש "הארץ" על פי חוק חופש המידע, לגילוי שכר הבוררים והפרקליטים, ובראשם עו"ד דורי קלגסבלד.

ישראל מנהלת זה יותר מ–30 שנה כמה הליכי בוררות עם חברת הנפט הלאומית האיראנית, שתובעת לקבל את חלקה בשותפויות למסחר, ייצוא ושינוע נפט גולמי, שפעלו בשלהי כהונת משטר השאה. התביעות האיראניות מסתכמות במיליארדי דולרים, ומתנהלות בשווייץ. ישראל הפסידה בשני הליכים והיא מסרבת לשלם את הסכומים שפסקו הבוררים, בנימוק שאיראן היא מדינת אויב. הליך שלישי עודנו מתנהל.

במרוצת השנים ייצגו את ישראל כמה משפטנים. בהליך אחד מונה כבורר שר המשפטים לשעבר, עו"ד חיים צדוק, ואחרי מותו ב–2002 החליפו בתפקיד עו"ד קלגסבלד. המינוי פורסם ברבים, וקלגסבלד אף מתגאה בו באתר האינטרנט של משרדו. הבוררות, שהתנהלה בציריך, הסתיימה לפני כמה חודשים בהחלטה שחייבה את ישראל (באמצעות חברת "טרנס אסיאטיק") לשלם כמיליארד דולר לאיראן.

בהליך אחר כפה בית המשפט בצרפת את מינויו של עו"ד תיאו קליין, לשעבר יו"ר ארגון יהודי צרפת (הקריף), כבורר מטעם ישראל, לאחר שזו סירבה למנות בעצמה בורר. קליין פרש בשנה שעברה בגלל גילו המתקדם. בהליכים באירופה נעזרה ישראל בשני משרדי עורכי דין מז'נבה, דניאל גוגנהיים ושות' ובראון את פייג'.

עו"ד דורי קלגסבלד, 2014
ניר קידר

"הארץ" פנה בשנה שעברה למשרדי האוצר והמשפטים בבקשת חופש מידע, כדי לקבל פרטים על השכר ששילמה המדינה לבוררים ולעורכי הדין הזרים; על זהות הגורם הממשלתי שהנחה את הבוררים ועורכי הדין; ועל השאלה, האם בעקבות המפלות החוזרות בהליכי הבוררות, נשקלה מחדש ההתקשרות עם עורכי הדין. הבקשה נדחתה מנימוקים של "חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בשלומו או ביטחונו של אדם".

הסירוב למסירת המידע היה גורף, למרות שהליכי הבוררות וזהות המשתתפים בהם ידועים היטב לצד האיראני, שמינה כבורר מטעמו את מוחסן אגאחוסייני, לשעבר חבר הטריבונל האיראני-אמריקאי לתביעות הדדיות, ולעניין אחד שופט אד הוק בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. אגאחוסייני יצר קשרי ידידות עם מקביליו הישראלים ונהג לסעוד אתם צהריים בתום ישיבות הבוררות. משרד עורכי הדין פיתון את פטר מז'נבה מייצג את חברת הנפט האיראנית בכל ההליכים נגד ישראל.

בעקבות הדחייה, עתר "הארץ" לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד טל ליבליך ממשרד ליבליך־מוזר, כדי לקבל את המידע, והמדינה הגיבה שוב בסירוב גורף, שגובה בתעודת חיסיון בחתימתו של ראש הממשלה. המדינה דרשה למחוק את העתירה והשופט ד"ר יגאל מרזל קיבל את בקשתה. "הארץ" טרם החליט אם לעתור לבג"ץ לגילוי שכר הבוררים ועורכי הדין.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו