בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשרים של נתניהו עם החשוד המרכזי ב"עוקץ של המאה"

תחקיר צרפתי חושף את רשת אנשי הקשר של ארנו מימרן, החשוד בגניבת 282 מיליון אירו לפחות מהאיחוד האירופי. ברשימה מופיעים בין היתר ראש הממשלה ומקורבו מאיר חביב

391תגובות

שני הגברים יושבים על החוף. המקום: מונטה קרלו, מונקו. הזמן: אוגוסט 2003. על השולחן כוסות יין אדום, בקבוק פסטיס משובח, מי טוניק, שאריות של ארוחה ים תיכונית. קל לזהות את הגבר מימין: זהו בנימין נתניהו, אז שר האוצר בממשלת שרון השנייה. חודש לפני חופשתו במונקו הוא קיצץ באופן דרסטי את קצבאות האמהות החד־הוריות וקרא לוויקי קנפו לקפל את מאהל המחאה מול משרדו וללכת לעבוד. "אשה שצועדת 200 קילומטר עד לירושלים יכולה ללכת לעבוד באריזה", אמר.

נתניהו בהחלט לא נראה כאן כמי שמסוגל לצעוד 200 קילומטר. הוא לובש חולצה אדומה של ראלף לורן פתוחה עד הבטן, והצבע העז מדגיש הן את אדמומיות פניו המזיעים ואת הגוון הכחול בשיערותיו. חם באוגוסט בריביירה הצרפתית, והאלכוהול לא עוזר. נתניהו נראה מדבר עם הילד של הגבר משמאל. הילד משחק עם מטקה ומחזיר מבט לנתניהו; הוא מחובק על ידי אביו, גבר שזוף ואתלטי כבן 40, שבאופן ברור הוא היחיד בתמונה המודע לקיומה של המצלמה; הוא מביט בעדשה כמו שארכי־טיפוס של פלייבוי עשיר מביט במצלמה, מבטו מוסתר על ידי משקפי שמש גדולים כהים.

בנימין נתניהו וארנו מימרן במונקו, ב-2003
© Mediapart, all rights reserved. Published in Haaretz by special permission

פניו של הילד מטושטשים בהתאם לחוק הצרפתי להגנת פרטיותם של ילדי חשודים בעבירות פליליות: אביו הוא ארנו מימרן, שהתביעה הצרפתית רואה בו את המוח שמאחורי אחת ההונאות הגדולות בהיסטוריה, המכונה באירופה "העוקץ של המאה".

משפטו של מימרן, שמכחיש את ההאשמות והטענות נגדו, ייפתח בפריז ב–2 במאי. הוא כרגע משוחרר בערבות של 100 אלף אירו, אחרי שישב במעצר עשרה חודשים לקראת כתב אישום בפרשה אחרת, הכוללת עבירות של סחיטה באיומים. המשטרה חוקרת את מעורבותו האפשרית גם בפרשות נוספות.

הצילום שבו נראה מימרן מבלה עם נתניהו פורסם השבוע על ידי העיתונאי פבריס ארפי באתר התחקירים Mediapart, שחשף, בין השאר, את פרשת ליליאן בטנקור ואת החשבונות בשווייץ של שר האוצר הצרפתי ז'רום קהוזק. בסדרת כתבות העתידות להתפרסם בשבועות הקרובים, ואשר פרטיהן נמסרו ל"הארץ", טוען Mediapart שמימרן נהנה מרשת קשרים ענפים אשר עיכבו עד עכשיו את העמדתו לדין.

השם הראשון שמזכיר העיתון הוא של ראש ממשלת ישראל. "מהעדויות שאספתי ברור שמשפחת מימרן תרמה כספים בקביעות לתנועת הליכוד בצרפת, וארנו מימרן דאג ללא הרף לטפח את הקשר הזה", כותב פבריס ארפי. כיצד? לפי התחקיר, מראשית שנות ה–2000 השאילה משפחת מימרן לנתניהו דירה ענקית בשדרות ויקטור הוגו, בלב הרובע ה–16 בפריז. לכל אורכה של התקופה הזו, ובוודאי בעת החופשה המשותפת במונקו, כבר היה ארנו מימרן חשוד בעבירות רבות. הוא הורשע בצרפת בעבירות מס בסוף שנות ה–90, ובשנת 2000, שלוש שנים לפני החופשה עם נתניהו במונקו, הוא נחקר על עבירות של סחר פנים בארה"ב, והסכים לשלם עם שותפיו כופר קנס של 1.2 מיליון דולר.

לפי כתב האישום הנוכחי, שיוקרא בפניו ב–2 במאי, מימרן ושותפיו גנבו מהאיחוד האירופי לפחות 282 מיליון אירו בתוך עשרה חודשים, בין קיץ 2008 לאביב 2009. נתעכב לרגע על ההגדרה הנזילה של סעיף האישום: "לפחות 282 מיליון אירו". אם זה המינימום, מהו המקסימום? לפי דו"ח השופט החוקר, שהגיע לידי "הארץ", הסכום אשר נעלם מקופת הרפובליקה הצרפתית הוא 1.6 מיליארד (1,600,000,000) אירו.

מדוע אם כן מועמד מימרן רק עכשיו על פרשה שהמשטרה הצרפתית החלה לחקור לפני שמונה שנים? ההסבר הראשון הוא ששותפים אפשריים של מימרן בקנוניה, ובהם אבי אשתו לשעבר, נרצחו בנסיבות שלא פוענחו עד היום. הסבר נוסף לקושי של המשטרה הצרפתית לשים את ידה על השותפים של מימרן הוא שאלה שלא נרצחו ניצלו את חוק השבות ועלו לישראל, מקדימים בכך את קריאתו של בנימין נתניהו ליהודי פריז לעזוב את צרפת ולעלות לישראל, "למען ביטחונכם האישי".

כיצד הצליח מימרן מלכתחילה לגנוב מאות מיליוני אירו בתוך זמן קצר כל כך? לפי כתב האישום, בקלות רבה. ב–2005 החליטו אומות העולם, במסגרת אמנת קיוטו לצמצום גזי החממה, לאפשר למדינות המתועשות לסחור במכסות של פחמן דו־חמצני: מדינה שהגיעה למכסה שנקבעה לה בפליטת גזי חממה יכולה לקנות ממדינה שלא הגיעה למכסה זכות לייצור נוסף של פחמן דו־חמצני. אחרי שחתמה על ההסכם, עליו חתומה גם ישראל, החליטה צרפת שבתחומיה יהיה המסחר במכסות חייב במס ערך מוסף. לא עזרו אזהרות של כלכלני האו"ם שמסוכן יהיה ליצור תנאים לא אחידים במסחר העולמי, משרד האוצר הצרפתי החל ב–2007 לגבות מס ערך מוסף על העסקאות למכסות גזי חממה המבוצעות בצרפת.

העסקאות בוצעו בבורסה מיוחדת בשם "בלונקסט" בעמלה רגילה של 2% לסוחרים. אנשים כמו ארנו מימרן לא התקשו לזהות את הפרצה שתאפשר להם להפוך 2% ל–20%. "זה היה כמו להשאיר ברחוב חשוך פרארי עם המפתחות בפנים", הסביר לשופט החוקר אחד מרואי החשבון המעורבים.

לפי כתב האישום, ארנו מימרן קנה אשראי של מאות טונות פחמן דו־חמצני במדינות מתועשות שלא הטילו עליו מע"מ, כמו הולנד, ומכרו אותו בחזרה לצרפת בתוספת מע"מ, דרך חשבונות בנק בדובאי, הונג־קונג, ביירות, תל אביב ואיי הבתולה, קרנבל שלם של עיסקאות פיקטיביות שעברו לעתים דרך יותר ממאה חברות קש שנוצרו ונסגרו בתוך יומיים. כאשר הנוכלים קיבלו מצרפת את תשלום המכירה עם מע״מ, 18% האלה נעלמו בתוך המערבולת הבנקאית. אחרי 90 יום, המועד המקסימלי לתשלום מע"מ על עסקאות בורסאיות, רשויות המס החלו לדרוש את תשלום המע"מ ותוספת קנס, אבל אז התברר להן שהחברה החתומה על קבלת המע"מ פשטה את הרגל והדירקטורים בה הם הומלסים או אנשים בלתי קיימים.

אחד השותפים שנעצרו ושיעמדו לדין לצדו של מימרן הוא מרדכי "מרקו" מולי, יהודי תוניסאי רב־מעללים שלצרכי התרמית פתח חשבונות בנק רבים בתוניסיה ובקפריסין. אף כי הוא טען בחקירתו שחלקו בתרמית הצטמצם ל–1.4 מיליון אירו, נמצאו ברשותו נכסים לא מוסברים בסכומים גבוהים בהרבה. ב–2012 הלווה מולי סכום של ארבעה מיליון אירו לישראלי־צרפתי בשם טיירי ליין, איש כספים ושותפו של שר האוצר הצרפתי לשעבר דומיניק שטראוס־קאהן. שנתיים אחר כך, ב–23 באוקטובר 2014, קפץ טיירי ליין למותו מדירתו בקומה ה–23 של מגדלי יו בתל אביב.

ישראלי נוסף המופיע בתחקיר של Mediapart כאחד מהקשרים רבי ההשפעה של ארנו מימרן הוא נציגו הבלתי רשמי של נתניהו בפריז, מאיר חביב. תכשיטאי במקצועו, חביב הוא היום חבר הפרלמנט הצרפתי, יו"ר אגודת הידידים של מכללת נתניה והוא בעל השפעה רבה על הלו"ז של נתניהו בפגישות האישיות והרשמיות שלו בצרפת.

לפי דו״ח השופט החוקר, חברת התכשיטים של מאיר חביב ייצרה עבור ארנו מימרן טבעת זהב מיוחדת, הנושאת מצע זהב ורוד שעליו מופיע תבליט מאיים של גולגולת. ב–14 בספטמבר 2010 ביקש מימרן להעניק את הטבעת במתנה לאחד מעדי המפתח בחקירה: סמי סווייד, ישראלי תושב הרצליה שהיה גם אחד החשודים בפרשת הלבנת ההון בסניף הירקון של בנק הפועלים.

מטרתו של סווייד היתה פחות רומנטית: הוא דרש שוב ושוב מארנו מימרן לתת לו 30 מיליון אירו, חלקו בעסקה לפי החישובים שלו־עצמו. סוויד טס ליממה אחת לפריז כדי לשכנע את מימרן לשלם את הכסף ללא דיחוי. הוא המריא משדה התעופה בן גוריון מוקדם בבוקר ונפגש עם מימרן פעמיים בבתי קפה שונים בבירת צרפת, ללא הצלחה. השניים קבעו להיפגש פעם שלישית בערב, לפני הטיסה של סוויד בחזרה לישראל. הפגישה נקבעת ל–20:00 בפורט מאיו, ליד שער הניצחון.

סווייד הגיע לפגישה בזמן. מימרן איחר בשלוש דקות. הוא החל לצעוד לכיוונו של סוויד כשהטבעת בידיו, ואז הגיח קטנוע שעליו רכבו שני גברים. הגבר מאחור שלף אקדח בעל משתיק קול וירה שישה כדורים בסווייד, שמת במקום. המשטרה תמצא ליד הגופה את הטבעת עם הגולגולת, עדות אילמת לחוקים המוסכמים של ארגון פשע אשר דרכיו הצטלבו, במקרה או לא, עם מסלול ההתנהלות של אנשים רבים מדי, ביניהם ראש ממשלת ישראל.

ממשרד רה"מ נמסר כי "הרמיזות בכתבה שקריות ומגוחכות. כבר שנים רבות שאין קשר בין משפחת נתניהו לבין משפחת מימרן. המפגשים המדוברים בצרפת התרחשו כשמר נתניהו היה אזרח פרטי. באותה עת היתה משפחת מימרן משפחה ידועה ומכובדת בצרפת ולא היתה שום טענה משפטית נגדה. נתניהו לא ביקש דבר, לא קיבל שום תרומה ולא נתן דבר למשפחת מימרן. מובן מאליו שלא התערב בשום הליך משפטי הקשור אליה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו