מדענים גילו פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה

הכור פעיל מ1963, בעוד כורים דומים מושבתים לאחר 40 שנה. בקריה למחקר גרעיני מוטרדים מהתיישנותו, אבל לא סבורים כי הפגמים מעידים על בעיה

חיים לוינסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חיים לוינסון

בדיקת אולטרסאונד גילתה כי בשל גילו המתקדם של הכור בדימונה, יש בליבת המתכת שלו 1,537 פגמים — שמנוטרים באופן רציף על ידי מדענים בכור. כך עולה מעבודת מחקר שהציגו מדעני הכור בכנס שנערך החודש בתל אביב.

המדענים שחיברו את המחקר כתבו כי אין בפגמים שהתגלו כדי להעיד על בעיה בכור, וכי הבדיקות נעשו מתוך נקיטת "גישה קפדנית". עם זאת, החשש ממצב הכור ניכר היטב בכנס. רוב המחקרים שהוצגו על ידי מדעני הכור עסקו בבטיחות הכור ולא בתוצרי המחקר המדעי שנעשה בו. בין היתר הוצגו מחקרים בנושאי הגנה על עובדים, חיזוק הכור מפני רעידות אדמה והגנה על כורים מפני טילים. 

הכור הגרעיני בדימונה, ב-2002
הכור הגרעיני בדימונהצילום: אי־אף־פי

ליבת הכור הגרעיני עשויה מתכת ומצופה בטון. בתוכה מונחים מוטות הדלק הגרעיני ומתבצע הביקוע. הכור בדימונה ניתן לישראל על ידי צרפת בסוף שנות החמישים והופעל לראשונה בשלהי 1963. ליבת הכור סופגת חום רב וקרינה עצומה, שבמשך השנים שוחקת אותה. לכן, כורים מסוג זה מיועדים לפעול כ–40 שנה, בשל החשש שלא יעמדו בעומס. 

ממברק של שגרירות ארה"ב שהודלף בהדלפת הענק של מברקי משרד החוץ האמריקאי, עולה כי ב–2007 תדרך פרופ' אלי אברמוב, אז סמנכ"ל הכור, את תת שר החוץ האמריקאי, רוברט ג'וזף. הוא אמר לו כי ישראל מחליפה את כל מערכות הכור, לרבות מגדלי הקירור שלו. הבעיה העיקרית, לדברי אברמוב, היא שליבת הכור אינה ניתנת להחלפה. לכן היא מנוטרת באופן קבוע באמצעים שונים, כדי לוודא שהיא עמידה. בכנס מדעני הגרעין שהתקיים החודש בתל אביב נחשפה אחת השיטות החדשניות שפותחו למעקב אחר מצב הכור, באמצעות אולטרסאונד. 

בשיטה זו מושחל מוט לתוך הכור כשהוא נושא עליו 16 גלאי אולטרסאונד ובאמצעות גלי הקול אפשר לגלות פגמים, סדקים ועיוותים שונים בליבה. סריקה כזו נעשתה ב–2007, ולאחר שהטכנולוגיה עברה שיפורים שונים — נעשתה סריקה נוספת ב–2015. תוצאותיה של הסריקה השנייה הוצגו בכנס, ולפיה בליבת הכור אובחנו 1,537 פגמים. לכל פגם ניתן מספר והוא נבדק ונבחן באופן קבוע. פרופ' עוזי אבן, בעבר חבר הוועדה לאנרגיה אטומית, קורא זה כמה שנים לסגור את הכור בשל התיישנותו.

המחקר והמאמץ שהושקעו בנושא מלמדים כי בכור חוששים ממצב הליבה המתיישן. גם אם הליבה תקינה כעת, בטווח הארוך אין לישראל פתרון לבעיה. מסיבות מדיניות, מדעיות וכלכליות, אין לישראל יכולת או רצון להחליף את הליבה, פעולה שפירושה בניית כור חדש. על כן, לצד הבדיקות חדשניות וקפדניות, הפעלת הכור נעשית בתדירות פחותה מבעבר, ומצריכה בכל פעם בדיקות בטיחות ואישורים שונים.

ישראל אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ולכן אינה כפופה לפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). למרות זאת, ישראל קיבלה על עצמה באופן וולנטרי את כללי הבטיחות של סבא"א ופועלת לפיהם — ובדיקת האולטרסאונד היא אחת הבדיקות שהוכנסו כדי לוודא שניתן להמשיך להפעיל את הכור. מי שמפקח בפועל על הבטיחות בכור היא ועדה עצמאית שכפופה ישירות לראש הממשלה. בכנס החודש בתל אביב נאמר כי בכל תולדות הכורים בישראל, רק פעם אחת בלבד שללה הוועדה את רישיון ההפעלה של כור בשל בעיות בטיחות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ