בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספר חדש בארה"ב: קלינטון לחצה על לבני להצטרף לממשלת אחדות ב–2009

העיתונאי הבכיר מארק לנדלר סוקר בספר את כהונת קלינטון כשרת חוץ וגורס כי יחסיה עם הנשיא אובמה היו מתוחים עקב התרחקותה מתהליך השלום וחששה כי תינזק לקראת מירוץ עתידי לנשיאות

75תגובות

ספר חדש שיצא לפני כמה ימים בארה"ב חושף כי בביקורה הראשון של הילרי קלינטון בירושלים כשרת החוץ במארס 2009, כחודש אחרי הבחירות בישראל, היא לחצה על יו"ר מפלגת קדימה ושרת החוץ דאז, ציפי לבני, להיענות להצעתו של בנימין נתניהו ולהצטרף לממשלת אחדות. כיום קלינטון היא המתמודדת המובילה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארה"ב.

הספר החדש, Alter Egos, נכתב על ידי העיתונאי האמריקאי הבכיר, מארק לנדלר, שמשמש בשנים האחרונות ככתב המדיני של הניו יורק טיימס. ספרו של לנדלר עוסק במערכת היחסים בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לבין קלינטון בשנים 2009–2013 וחלקים ממנו מתמקדים במשבר ביחסי ישראל־ארה"ב באותן שנים, בניסיונות הכושלים לקדם את תהליך השלום ובמערכת היחסים בין אובמה וקלינטון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו.

גילויים מהספר - 

על בחירות 2009
קלינטון קיוותה למנוע ממשלה ימנית בישראל, שתתעמת עם אובמה

על יחסיה עם נתניהו
בשיחה ביניהם, קלינטון הטיחה את הטלפון בראשה מתסכול

על עקשנות רה"מ
כשהבהירה לנתניהו כי הקפאת הבנייה חשובה לאובמה, ענה לה רה"מ "איני יכול לעשות זאת" 

על העימות עם אובמה
קלינטון סירבה לנסוע לישראל אחרי נאום אובמה בקהיר ב-2009

ביקורה של קלינטון בישראל במארס 2009 התקיים שבועות ספורים אחרי הבחירות, כאשר לבני עדיין כיהנה כשרת חוץ וניהלה משא ומתן קואליציוני עם נתניהו. לנדלר כותב בספרו כי הרקע לבקשה של קלינטון מלבני להצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו היה רצונה של שרת החוץ האמריקאית למנוע הקמת קואליציה ימנית שתביא להתנגשות בין הממשל האמריקאי החדש לבין ממשלת נתניהו החדשה. בספר נכתב כי באותה פגישה בארבע עיניים השיבה לבני בשלילה לבקשתה של קלינטון ונימקה זאת בכך שהליכוד לא הסכים לקבל את דרישותיה.

חרף העובדה שבשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים על ידי אמריקאים וישראלים ששימשו בתפקידים בכירים, בספר החדש יש פרטים רבים על יחסי ישראל־ארה"ב שטרם התפרסמו. כך למשל מגלה לנדלר כי קלינטון סירבה לבקשה מפורשת של הבית הלבן לטוס לישראל אחרי נאומו של אובמה בקהיר ב-4 ביוני 2009.

כמה ימים לפני הנאום פנה ראש הסגל בבית הלבן, רם עמנואל, לקלינטון מחשש שהעובדה שאובמה לא יבקר בישראל אחרי הנאום בקהיר תעליב את הישראלים. הוא הציע שקלינטון, שהצטרפה לנסיעתו של הנשיא, תמשיך מקהיר לירושלים "כדי לבצע בקרת נזקים" ולהדגיש את הברית בין ארה"ב וישראל. לפי הספר, קלינטון דחתה את ההצעה על הסף. "היא לא היתה יכולה, היא לא היתה מוכנה והיא לא נסעה", צוטט בספר בכיר לשעבר בממשל.

לפי הספר, סירובה של קלינטון לטוס לישראל אחרי הנאום בקהיר היה דוגמה אחת לחוסר רצונה להיות מעורבת בתהליך השלום הישראלי־פלסטיני, וזאת מחשש שתינזק פוליטית בצורה שתפגע באפשרותה לרוץ בעתיד לנשיאות ארה"ב.

ההתרחקות של קלינטון ב–2009 מתהליך השלום הישראלי־פלסטיני, שבאותה תקופה היה אחת הסוגיות המרכזיות שהבית הלבן ניסה לקדם, גרמה למתיחות רבה בינה לבין אובמה. לפי הספר, פיצוץ אירע בשיחה קשה שהשניים קיימו בשולי עצרת האו"ם בספטמבר 2009. לנדלר כותב כי אובמה נזף בקלינטון ואמר לה שהוא מצפה ממנה לטוס יותר למזרח התיכון, להיות מעורבת יותר באופן אישי בניסיונות לקדם את תהליך השלום ולא להשאיר את כל הטיפול בנושא רק לשליח המיוחד ג'ורג' מיטשל.

בספר נכתב כי קלינטון הסתייגה מהחלטתו של אובמה לדרוש מנתניהו ב–2009 להקפיא לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, כיוון שסברה שזו אינה הדרך להשיג ויתורים מנתניהו. עם זאת, כשרת החוץ היא יישמה את המדיניות שקבע אובמה וניסתה לשכנע את נתניהו להסכים לדרישה.

לפי הספר, בארוחת ערב רבת משתתפים במשרד החוץ בוושינגטון במאי 2009, בזמן ביקורו הראשון של נתניהו בארה"ב אחרי הרכבת ממשלתו, לקחה קלינטון את ראש הממשלה הצדה ואמרה לו שהקפאת הבנייה בהתנחלויות היא סוגיה חשובה מאוד עבור הנשיא אובמה. "אני לא יכול לעשות את זה", השיב לה נתניהו.

שבוע לאחר מכן יצאה קלינטון בהצהרה חריפה נגד ההתנחלויות ואמרה שאובמה דורש הקפאה מוחלטת של הבנייה ללא יוצא מן הכלל. ואולם, במקביל התנהלו מגעים בין השליח ג'ורג' מיטשל לנציגי ממשלת ישראל על עסקה שתאפשר בנייה מסוימת לגידול טבעי בלבד בגושי ההתנחלויות הגדולים. לפי הספר, התבטאותה של קלינטון חיבלה במגעים. ישראל זעמה, ויועציו של אובמה התרגזו שקלינטון כלאה אותם בעמדה קשוחה מזו שרצו.

לנדלר כתב בספר שהיחסים בין קלינטון לבין נתניהו במהלך כהונתה כשרת חוץ היו טובים יחסית, אולם כללו גם לא מעט מתיחויות ועימותים. לפי הספר, קלינטון קראה לנתניהו בכינויו "ביבי", אך לרוב שילבה אותה עם "מלת הגנאי המתחילה ב–F". לנדלר כתב כי באחת השיחות ביניהם במסגרת המשא ומתן האינסופי בסוגיית הקפאת הבנייה בהתנחלויות לקחה קלינטון את מכשיר הטלפון והחלה להטיח אותו בחרישיות בראשה לאות תסכול.

אחת מנקודות השפל ביחסים בין קלינטון לנתניהו, כך נטען בספר, היתה פגישה בת שמונה שעות שקיימו בנובמבר 2010, בניסיון למצוא נוסחה להארכת ההקפאה של הבנייה בהתנחלויות בשלושה חודשים. לפי הספר, במהלך הפגישה העלתה קלינטון שורה של רעיונות, כולל הצעה לשחרור מוקדם של המרגל היהודי ג'ונתן פולארד. מנגד, נתניהו ויועצו יצחק מולכו, ניהלו את המשא ומתן כמו קרב התשה והתמקחו על כל נקודה ולו השולית ביותר.

במהלך אותו משא ומתן הציעה ארה"ב לתת לישראל 20 מטוסי קרב מסוג 35־F בשווי שלושה מיליארד דולר, בתמורה לעוד שלושה חודשי הקפאת בנייה בהתנחלויות. קלינטון חששה שגם אם תושג עסקה עם ישראל בנושא, היא לא תספק את הפלסטינים ולא תביא לחידוש המשא ומתן הישיר. "חשבתי שכל התרגיל הזה היה עסק מגעיל", סיפרה קלינטון לטוני בלייר, אז כשליח הקוורטט למזרח התיכון. כמה שבועות לאחר מכן קרסה העסקה כולה בשל התנגדות של חברי הקבינט הישראלי, והסיכוי להביא לפריצת דרך בין ישראל לפלסטינים בזמן כהונת קלינטון כשרת החוץ התפוגג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו