בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליברמן וכחלון לוחצים על נתניהו לסגור את הסכם הסיוע מארה"ב

נתניהו דחה את הביקורת מצד השרים, שעד כה הושמעה בפורומים סגורים. גורמים בלשכתו: "המו"מ מנוהל באופן בלעדי על ידי רה"מ ויועציו הקרובים, הוא סבור שהוא יכול להשיג עסקה טובה יותר"

23תגובות
נתניהו וליברמן בכנסת, בחודש שעבר
אמיל סלמן

שר הביטחון אביגדור ליברמן ושר האוצר משה כחלון לוחצים על ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגור את הסכם הסיוע הביטחוני מארה"ב בהקדם האפשרי, אולם נתניהו עדיין לא ממהר לחתום על ההסכם וממשיך את המגעים עם ארה"ב. הויכוח בין נתניהו לבין ליברמן וכחלון בנושא, שהתקיים עד כה בחדרים סגורים, הפך היום (שני) לפומבי.

כבר לפני כמה חודשים החליט נתניהו לרכז את כל המגעים עם האמריקאים בנושא הסכם הסיוע בלשכת ראש הממשלה. מי שעמד בראש צוות המשא ומתן הישראלי הוא ממלא מקום היועץ לביטחון לאומי יעקב נגל, שעובד ישירות מול היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן, סוזן רייס, ועם מחזיקת "תיק ישראל" בבית הלבן, יעל למפרט. משרד הביטחון, צה"ל ומשרד האוצר ממודרים מחלק גדול מהמגעים ומעודכנים בפרטים חלקיים בלבד.

ליברמן נפגש היום בוושינגטון עם שר ההגנה אשטון קרטר. היתה זו הפגישה הראשונה בין השניים מאז מינויו של ליברמן לתפקיד. אף שליברמן וקרטר אינם עוסקים בכך באופן ישיר, אחד הנושאים בפגישה היה המגעים על הסכם הסיוע הביטחוני. לאחר הפגישה עם קרטר אמר פקיד ישראלי בכיר בתדרוך לכתבים בוושינגטון כי סגירת הסכם הסיוע בהקדם חשובה כדי להבטיח שצה"ל ומשרד הביטחון יוכלו לסגור את התוכנית הרב-שנתית שלהם.

"אני מקווה שנסכם בקרוב", אמר הפקיד הישראלי הבכיר. "אפשר לגשר על כל הפערים, כולל בסוגיית מימון התוכנית להגנה מפני טילים. האינטרס שלנו, מאחר שצה"ל עובד לפי תוכנית רב-שנתית, היא לסכם בהקדם, בלי קשר לממשל כזה או אחר ובלי קשר לבחירות בארה"ב. הוודאות היא זו שחשובה".

דבריו של הפקיד הבכיר לאחר הפגישה בין ליברמן לעמיתו האמריקאי הדהדו מסרים דומים שהשמיע שעות ספורות קודם לכן שר האוצר משה כחלון בפתח ישיבת סיעת כולנו בכנסת. "ההצעה האמריקאית חיובית והוגנת", אמר כחלון. "מערכת הביטחון יכולה בהחלט להסתדר עם ההצעה הנוכחית ואין שום סיבה שנבצע מהלכים שיתפרשו כהתערבות בענייניה הפנימיים של ארה"ב".

כחלון אמר כי הבהיר באופן אישי לנתניהו ולליברמן כי הוא סבור שיש לחתום על ההסכם בהקדם. "אני אומר גם היום – יש לאמץ את ההצעה ולשים סוף לסאגה הזאת עוד בממשל הנוכחי", אמר כחלון. "ארה"ב היא השותפה האסטרטגית הכי חשובה שלנו, חברת אמת, וכך צריך להתייחס אליה. אישור תוכנית הסיוע האמריקאית, יחד עם תקציב הביטחון הרב-שנתי שאישרנו לראשונה זה שנים, ייתן לצה"ל יתרון אסטרטגי משמעותי ויאפשר לו להיות ערוך לכל תרחיש".

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחה את הביקורת והלחצים מצד כחלון וליברמן. גורמים בלשכת ראש הממשלה אמרו כי המשא ומתן מנוהל באופן בלעדי על ידי נתניהו ויועציו הקרובים ורק הם יודעים את מלוא הפרטים על השיחות. "המשא ומתן מתבצע בשיקול דעת ובאחריות ובסוף נביא תוצאה טובה", אמר בכיר בלשכת נתניהו. "ראש הממשלה חושב שהוא יכול להשיג עסקה יותר טובה מזו שנמצאת עכשיו על השולחן ואנחנו מאמינים שבקרוב תתקבל החלטה".

ב–2007 חתמו ישראל וארה"ב על הסכם סיוע ביטחוני, שיפקע בסוף שנת 2018 ובמסגרתו התחייבו האמריקאים לסיוע של 30 מיליארד דולר למשך עשר שנים או שלושה מיליארד דולר בשנה בממוצע. מאז חודש נובמבר 2015 מתנהל משא ומתן בין צוותים ישראליים ואמריקאיים על גיבוש הסכם חדש לעשר השנים הבאות. 

בכירים ישראלים ואמריקאים ציינו בימים האחרונים כי השיחות בין הצדדים כמעט מיצו את עצמן לחלוטין, ובתוך כמה שבועות יהיה על נתניהו להחליט אם לחתום על ההסכם עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, או לא. בשבוע שעבר אמר נגל בתדרוך לתא הכתבים המדיניים כי "נתניהו רוצה להגיע להסכם עם ממשל אובמה, אבל לא בכל מחיר".

בין ישראל לארה"ב קיימים כמה נושאים במחלוקת. הראשון הוא היקף הסכם הסיוע. ישראל מעוניינת שהסכם הסיוע יהיה בין 40 ל-50 מיליארד דולרים למשך עשר שנים, אך הממשל האמריקאי מציע סכום של 37-34 מיליארד דולרים למשך עשר שנים. הממשל יהיה מוכן להגדיל את הסכום עד ל-40 מיליארד דולרים לעשר שנים אם ישראל תסכים להתחייב שלא לפעול יותר בערוץ עצמאי מול הקונגרס כדי להשיג תוספות סיוע. ישראל מסרבת להתחייב שלא לפעול יותר מול הקונגרס כדי להשיג תוספות תקציביות.

נושא נוסף שעדיין במחלוקת הוא גובה החלק בהסכם הסיוע שבו תוכל ישראל להשתמש לצורך רכישת ציוד מהתעשיות הביטחוניות בישראל. כיום יכולה ישראל להשתמש ב-26.3% מהסיוע האמריקאי השנתי לצורך רכישות בישראל. מדובר בסכום של כ-800 מיליון דולר בשנה, שישראל יכולה להמיר לשקלים לשימוש בתעשייה הצבאית המקומית.  האמריקאים מעוניינים לצמצם את הסכום הזה באופן הדרגתי, עד ביטולו לגמרי בשנים הקרובות, מהלך שלו ישראל מתנגדת בחריפות. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו