בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח הקוורטט: על ישראל לחדול מבנייה בגדה, על הפלסטינים לגנות פיגועים

ארה"ב רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם מתריעים בדו"ח כי מהלכי שני הצדדים יוצרים בהדרגה מציאות של מדינה אחת. דיפלומטים: נוסח הביקורת על ישראל בדו"ח רוכך

37תגובות

שרי החוץ של חברות הקוורטט - ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם - קובעים בדו"ח שפרסמו אחר הצהריים (שישי) כי המסלול הנוכחי בו מתקדמים הישראלים והפלסטינים מרחיק את האפשרות ליישום פתרון שתי המדינות ויוצר מצב בו משתרשת בשטח מציאות של מדינה אחת לשני עמים. בפרק ההמלצות קוראות חברות הקוורטט לרשות הפלסטינית להפסיק את ההסתה, להגביר את הפעילות נגד טרור ולגנות פיגועים ולישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ואת ההשתלטות הזוחלת על שטחי C בגדה המערבית.

חברות הקוורטט החליטו על חיבור הדו"ח בפגישה שקיימו שרי החוץ במינכן בחודש פברואר. ההחלטה התקבלה על רקע התנעת יוזמת השלום הצרפתית והרצון של שרי החוץ של חברות הקוורטט שלא לאפשר לצרפת להשתלט על הובלת הסוגיה הישראלית-פלסטינית בשיח הבינלאומי. בחודשים האחרונים התקיימו שני המהלכים במקביל, ובשבועות האחרונים הפכו מתואמים ומשלימים.

על כתיבת הדו"ח עמלו דיפלומטים בכירים שייצגו את חברות הקוורטט - השליח האמריקאי לתהליך השלום פרנק לוונשטיין, השליח הרוסי לתהליך השלום סרגיי ורשינין, שליח האיחוד האירופי פרננדו ג'נטיליני ושליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב. במהלך תהליך הכתיבה הוחלפו עשרות טיוטות בין השליחים ועד לפני כמה ימים עדיין הוכנסו שינויים מסויימים בדו"ח. לבסוף, התקבל הדו"ח בקונצנזוס על ידי ארבעת השליחים וארבעת שרי החוץ.

בחודשיים האחרונים ניסו ישראל והפלסטינים להשפיע על תכני הדו"ח, העבירו לשליחי הקוורטט מסמכים וקיימו איתם פגישות ותדרוכים. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו פעל מול שרי החוץ של הקוורטט בנסיון לרכך את הביקורת על מדיניות ממשלת ישראל בדו"ח. פקידים ישראלים בכירים ודיפלומטים מערביים ציינו כי על אף שהדו"ח כולל ביקורת חריפה על ישראל ומדיניותה בשטחים, הגרסה הסופית שלו מאוזנת יותר והמלצותיו מתונות יותר מנוסח הטיוטות בהן דנו השליחים עד לפני כמה שבועות. 

הפרק הראשון של הדו"ח עוסק באלימות ובהסתה וכולל ביקורת חריפה על הרשות הפלסטינית ועל העומד בראשה, מחמוד עבאס, שאינם עושים די כדי להילחם בטרור, לעצור את ההסתה ולגנות פיגועים. "המשך האלימות ופיגועי הטרור האחרונים נגד ישראלים וההסתה לאלימות אינם עולים בקנה אחד עם קידום פתרון שתי המדינות ומחריפים את חוסר האמון בין שתי הקהילות", נכתב בדו"ח. "עמידה במחויבות לפעול ביעילות נגד אלימות, טרור והסתה הינה קריטית לבניית אמון ומניעת הסלמה נוספת שתרחיק את סיכויי השלום".

בין השאר, חברות הקוורטט קובעות בדו"ח כי לעיתים קרובות מוצגים פלסטינים שמבצעים פיגועי טרור כגיבורים בתקשורת הפלסטינית וברשתות החברתיות, שם ניכרת התגברות של ההסתה נגד ישראל מאז 2015. לפי הדו"ח, הסתה זו ברשתות החברתיות משפיעה בעיקר על צעירים פלסטינים.

עוד קובעות חברות הקוורטט כי חמאס ופלגים קיצוניים אחרים אחראים לרוב ההסתה. עם זאת, מודגש בדו"ח כי "כמה בכירים בפתח הביעו תמיכה בפומבי בביצוע פיגועים נגד ישראל ועודדו עימותים אלימים". עוד נכתב כי ההנהגה הפלסטינית "פרסמה הודעות שהביעו התנגדות לאלימות נגד אזרחים, ובכירים פלסטינים התחייבו פומבית לפעול בדרכים לא אלימות. עם זאת, למרבה הצער, המנהיגים הפלסטינים לא גינו בצורה עקבית וברורה פיגועי טרור ספציפיים נגד ישראלים. כיכרות, רחובות ובתי ספר נקראו על שמם של פלסטינים שביצעו פיגועי טרור".

בדו"ח הקוורטט נכתב כי גם בצד הישראלי יש הסתה נגד פלסטינים ומאזכר את העובדה שקיצונים ישראלים מבצעים פעולות "תג מחיר", קוראים קריאות "מוות לערבים" וכי ברשתות החברתיות מופיעים צידוקים רבים להתקפות על פלסטינים.

עוד נכתב כי מתחילת 2016 יש ירידה בהיקף הפיגועים בהשוואה ל-2015 בעיקר משום שפעילות מנגנוני הביטחון הפלסטינים לסיכולם הפכה יעילה יותר. שרי החוץ של הקוורטט קוראים לישראל ולפלסטינים להמשיך בתיאום הביטחוני כיוון שיש לו חלק משמעותי בהפחתת אלימות.

לפי הדו"ח, צעדי התגובה החריפים של ישראל לפיגועים עלולים להסלים את המתיחות. "כמה בכירים במערכת הביטחון הישראלים הביעו דאגה ממקרים, שחלקם צולמו בוידאו (פרשת אלאור עזריה) ובהם נעשה לכאורה שימוש בכוח מופרז חרף העובדה שלא היה איום מיידי. חייל אחד אף הועמד לדין בחשד להריגה". בדו"ח נכתב כי חרף הירידה באלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ב-2016 - הסוגיה עדיין מעוררת דאגה. עוד נכתב כי חרף הגברת האכיפה מצד ממשלת ישראל נגד אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים, מספר ההרשעות של קיצונים ישראלים נמוך משמעותית באופן יחסי מזה של פלסטינים.

שרי החוץ של הקוורטט המליצו על שורה של צעדים ששני הצדדים צריכים לבצע בתחום זה ובראשם להפחית את המתיחות, לשמור על איפוק ולהימנע מפעולות והתבטאויות פרובוקטיביות. "על שני הצדדים לפעול כדי למנוע אלימות ולהגן על חייהם ורכושם של אזרחים, כולל באמצעות המשך התיאום הביטחוני וחיזוק יכולותיהם של מנגנוני הביטחון הפלסטינים", נכתב בדו"ח. "על הרשות הפלסטינית לפעול בנחישות ולנקוט בכל הצעדים שביכולתה כדי לעצור את ההסתה לאלימות, לחזק את הפעילות נגד טרור ולגנות פיגועים בצורה ברורה".

החלק השני בדו"ח עסק בהרחבת ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. בדו"ח נכתב כי המשך הבניה בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, העליה במספר הריסות בתי פלסטינים ומניעת כל פיתוח פלסטיני בשטח C "שוחקים בצורה מתמשכת את האפשרות ליישם את פתרון שתי המדינות ומעלים שאלות לגיטימיות לגבי כוונותיה ארוכות הטווח של ישראל". בדו"ח נכתב עוד כי סימני שאלה אלה גוברים לאור הצהרות של כמה שרים בממשלת ישראל לפיהן אסור שתוקם לעולם מדינה פלסטינית.

שרי החוץ של הקוורטט קובעים כי חרף מה שנקבע בהסכמים קודמים, נפסקה לחלוטין כל העברת הסמכויות האזרחיות בשטח C לידי הפלסטינים ובמקרים מסויימים אף חלה נסיגה לאחור בתהליך. חברות הקוורטט מזהירות כי אם לא יחודש תהליך העברת הסמכויות בשטח C לידי הפלסטינים עלולה להיווצר בשטח מציאות של מדינה אחת לשני עמים.

בדו"ח נכתב כי שטח C בו מקיימת ישראל שליטה ביטחונית ואזרחית מלאה מהווה 60 אחוז מהגדה המערבית ואמור לשמש כעתודת הקרקע המרכזית למדינה הפלסטינית העתידית. בדו"ח צויין כי כיום השתלטה ישראל באופן חד-צדדי על 70 אחוז משטחי C והם הוגדרו כשטחים לשימוש ישראלי בלעדי. "כמעט כל 30 האחוזים הנותרים, שחלקם הגדול הוא קרקע פלסטינית פרטית, הינם בפועל מחוץ לתחום בכל הנוגע לפיתוח פלסטיני כיוון שהרשויות הצבאיות הישראליות אינן נותנות היתרי בנייה".

בדו"ח נכתב כי מספר המתנחלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים הוכפל מאז החתימה על הסכמי אוסלו. לפי הדו"ח יש כיום כ-370 אלף ישראלים שחיים בהתנחלויות בגדה המערבית, מתוכם 85 אלף ישראלים בהתנחלויות מבודדות עמוק בתוך הגדה. עוד כ-200 אלף ישראלים חיים בשכונות מעבר לקו הירוק בירושלים, מה שמביא את מספר הישראלים שחיים בהתנחלויות לכ-570 אלף. בדוח נכתב כי החל מאמצע 2014 חלה האטה באישור תכניות בניה חדשות בהתנחלויות או בקידום תכניות קיימות, אולם קצב הבנייה נותר ללא שינוי על רקע תוכניות בנייה רבות שאושרו בעבר ועדיין לא יושמו במלואן.

בדו"ח מוצגים נתונים לפיהם ישראל אינה מרבה לאשר פיתוח פלסטיני בשטח C. כך לדוגמא במהלך כל שנת 2014 נתנה ישראל אישור בנייה אחד בלבד לפלסטינים בשטח C. במהלך 2015 לא ניתן אפילו אישור בנייה אחד לפלסטינים בשטח C. בין 2009 ל-2013 ניתנו 34 היתרי בניה לפלסטינים בשטח C מתוך 2000 בקשות שהוגשו לרשויות הישראליות. "לאור העובדה שבקשות של פלסטינים לקבל אישורי בנייה נדחות באופן קבוע, הם נשארים ללא כל אפשרות אחרת מאשר לבנות ללא היתר", נכתב בדו"ח.

בפרק ההמלצות בדו"ח קוראים שרי החוץ של הקוורטט לישראל לבצע שינוי מדיניות דרמטי בכל הנוגע לבנייה בהתנחלויות ולשטח C. "ישראל צריכה להפסיק את המדיניות של בנייה בהתנחלויות והרחבתן, של הגדרת קרקעות לשימוש ישראל בלעדי ושל מניעת כל פיתוח פלסטיני", נכתב. "על ישראל לשנות מדיניות לטובה באופן משמעותי כולל על ידי העברת סמכויות ואחריות אזרחית בשטח C לידי הפלסטינים וזאת בהתאם למה שנקבע בהסכמים קודמים. ניתן להשיג התקדמות בתחומי הדיור, המים, האנרגיה, התקשורת, החקלאות ומשאבי הטבע ולהקל על תנועת פלסטינים תוך שמירה על צורכי הביטחון של ישראל".

שרי החוץ של הקוורטט הדגישו בדו"ח כי ניתן להשיג את פתרון שתי המדינות רק באמצעות נקיטת צעדים שישנו את המגמה הנוכחית בה נעים שני הצדדים. "רק כך ניתן למנוע השתרשות של מציאות של מדינה אחת שבה יתקיים כיבוש וסכסוך מתמיד", נכתב בדוח. עוד הודגש כי ניתן להשיג הסדר קבע רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הצדדים וכי הקהילה הבינלאומית לא תכיר בצעדים חד-צדדיים שיבוצעו כדי לקבוע מראש כיצד ייראה הסדר הקבע.  

עם זאת, נטען בדו"ח כי עד שניתן יהיה להגיע להסדר קבע הצדדים יכולים לנקוט צעדים בשטח שיקלו על מימושו בעתיד ושיצרו אווירה שתאפשר לחדש את המשא ומתן בין הצדדים. "חברות הקוורטט קוראות לכל הצדדים להראות באופן עצמאי באמצעות מדיניות ופעולות כי הם מחוייבים לפתרון שתי המדינות".

שרי החוץ של הקוורטט לא קראו לצדדים לחדש באופן מיידי את המשא ומתן, אך התייחסו בפרק ההמלצות בצורה חיובית למספר יוזמות מדיניות שמונחות על השולחן הימים אלה ובראשן יוזמת השלום הערבית, היוזמה הצרפתית וקריאתו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לקידום תהליך שלום באזור. "אנו מדגישים את חשיבות יוזמת השלום הערבית", נכתב בדו"ח. "בהקשר הזה אנו מדגישים את ההזדמנות לבניית מסגרת ביטחונית אזורית וקוראים לדיאלוג על בסיס זה. אנו מקדמים בברכה את קריאתו של נשיא מצרים לישראלים, לפלסטינים ולמדינות האזור ללכת בדרך השלום בה בחרו מצרים וישראל לפני 37 שנים".

חלק נוסף בדו"ח נוגע למצב ברצועת עזה. חברות הקוורטט הזהירו כי המצב ההומניטארי ברצועה, העיכוב בשיקום עזה, המשך ההתעצמות הצבאית של חמאס ושאר הארגונים והיעדר כל נוכחות של הרשות הפלסטינית שם מציבים בסכנה את המשך הפסקת האש ועלולים להביא למלחמה חדשה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו