בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכירים בממשל האמריקאי: הוצאת כספי הסיוע הביטחוני על התעשייה הישראלית אינה משרתת את הצדדים

אתמול שלחה היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס מכתב לקונגרס, בו הדגישה כי ממשל אובמה מוכן לחתום על ההסכם, שיכלול מענק כספי בהיקף חסר תקדים והתחייבות לממן תכניות הגנה מטילים

72תגובות
נתניהו ואובמה בבית הלבן, בנובמבר האחרון
רויטרס

פקידים בכירים בממשל האמריקאי אומרים כי במסגרת המשא ומתן עם ישראל על הסכם הסיוע הביטחוני החדש לעשור הקרוב, ארה"ב מעוניינת "לשנות" את ההסדר, שמאפשר למשרד הביטחון ולצה"ל להוציא כ-40% מהסיוע על רכישת ציוד מהתעשיות הביטחוניות בישראל וכן על רכישת דלק. זאת כיוון שההסדר אינו משרת יותר את האינטרסים של שתי המדינות ומהווה ניצול לא נכון ולא יעיל של כספי הסיוע.

במסגרת הסכמי הסיוע הביטחוני עליהם חתמו ישראל וארה"ב החל משנות ה-80, נוסח סעיף "רכש מחוץ לארה"ב" - במסגרתו מדי שנה תורשה ישראל להמיר 26.4% מהסיוע האמריקאי השנתי מדולרים לשקלים ולנצל זאת רכישת ציוד מהתעשיות הביטחוניות בישראל במקום מהתעשיות הביטחוניות בארה"ב. בצורה כזו מסבסדת למעשה ארה"ב מזה כמעט שלושה עשורים את התעשיות הביטחוניות בישראל במאות מיליוני דולרים מדי שנה.

בשנת 2007 חתמו ישראל וארה"ב על הסכם סיוע ביטחוני שיפקע בסוף 2018. במסגרת ההסכם הזה מקבלת ישראל סיוע צבאי בסך 3 מיליארד דולר בממוצע מדי שנה, מתוכם היא יכולה להוציא כ-800 מיליון דולר מדי שנה על רכש בשקלים מהתעשיות הביטחוניות הישראליות. בנוסף, לדברי פקידים אמריקאים בכירים, ישראל מוציאה בשנים האחרונות כ-13% מהסיוע האמריקאי השנתי, סכום שעומד על 400 מיליון דולר, לרכישת דלק עבור צה"ל, במיוחד דלק למטוסים. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיכולה לעשות שימוש בכספי סיוע אמריקאים לשני צרכים אלה.

"אנחנו מאמינים שההסדר הזה, שהינו ייחודי לישראל, לא משרת יותר את האינטרסים של ישראל או של ארה"ב ואנחנו רוצים לשנות אותו", אמר ל"הארץ" פקיד אמריקאי בכיר, שמעורה במו"מ בין ישראל לבין ארה"ב על הסכם הסיוע הביטחוני, אך ביקש לשמור על עילום שם בשל רגישות הסוגיה.

הבכיר ציין כי כאשר החל ההסדר, ההיגיון מאחוריו היה לסייע לישראל לפתח תעשיה צבאית וביטחונית חזקה ומתקדמת. אחד הפרויקטים המרכזיים עבורו נוצלו הכספים היה פיתוח מטוס הקרב "לביא" שבסופו של דבר בוטל. לדברי הבכיר, מאז אותה תקופה חלו שינויים דרמטיים בכלכלה הישראלית שצמחה, וביכולות של התעשיות הביטחוניות הישראליות שהביאו את ישראל לרשימת עשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם. הבכיר ציין כי המטרה המקורית של ההסדר הושגה ולכן נחוצה חשיבה מחודשת לגבי השימוש שישראל עושה בכספי הסיוע האמריקאי לצורך רכש בתעשייה הביטחונית הישראלית.

"כשמחברים בין החלק בכספי הסיוע שישראל מוציאה על רכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל לבין החלק שמנוצל לרכישת דלק, מגיעים לכך שישראל מוציאה מדי שנה כ-1.2 מיליארד דולר מכספי הסיוע לצורך תמיכה בתקציב המקומי שלה וזאת במקום להשתמש בכסף כדי לבנות ארסנל של ציוד (צבאי, ב"ר) אמריקאי", אמר. "אנחנו לא סבורים שזו הדרך הטובה ביותר לנצל את הסיוע מארה"ב... עבור כל דולר שישראל לא תוציא על דלק או על רכש מהתעשייה הביטחונית בישראל, יהיה לה דולר אחד יותר להוציא על רכש של ציוד צבאי מתקדם שרק ארה"ב יכולה לספק".

אחת הסיבות המרכזיות לכך שבמסגרת המו"מ שמתקיים כעת בין המדינות על הסכם הסיוע הביטחוני החדש דורשת ארה"ב לשנות את ההסדר הינה כלכלית. האמריקאים אינם מעוניינים להמשיך ולסבסד את התעשיה הביטחונית הישראלית, שמתחרה בכל רחבי העולם מול חברות ביטחוניות אמריקאיות על חוזים למכירת נשק וטכנולוגיות צבאיות. פקידים אמריקאים מסבירים כי בגלל אותו הסדר ישן, מדי שנה מוסטים מיליארדי דולרים מהתעשיה האמריקאית לתעשיה הישראלית. "אין בזה היגיון מבחינתנו", אמר אחד מהם. "אנחנו רוצים שחלק גדול יותר מכספי הסיוע ינוצל על ידי ישראל בארה"ב וברכש מחברות אמריקאיות ובצורה כזו לתמוך בצמיחה כלכלית וביצירת מקומות עבודה אצלנו בבית".

המו"מ על הסכם הסיוע הביטחוני מתנהל בין ישראל לארה"ב מאז חודש נובמבר 2015. בראש הצוות הישראלי עומד ממלא מקום היועץ לביטחון לאומי יעקב נגל ובראש הצוות האמריקאי עומדת "מחזיקת תיק ישראל" בבית הלבן, יעל למפרט. היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן סוזן רייס מפקחת על התהליך ולוקחת חלק פעיל בשיחות גם כן.

בשלב זה עדיין נותרו מחלוקות בין הצדדים, אולם המגעים נמשכים כדי לנסות ולהגיע להסכם לפני שהנשיא אובמה יעזוב את הבית הלבן בחודש ינואר 2017. "אנחנו מתכוונים להמשיך לעבוד על זה כמה זמן שייקח כיוון שלשנינו יש את אותה מטרה", אמר הבכיר. "הדיונים שלנו מאוד חיובים ובונים. אנחנו נמשיך את השיחות עד שנשיג הסכם. המטרה שלנו היא לחתום להסכם סיוע ביטחוני חדש. אנחנו מוכנים לעשות זאת".

אתמול (שישי) שלחה היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן סוזן רייס יחד עם ראש אגף התקציבים בבית הלבן, שון דונובן, מכתב לקונגרס ובו עדכון על המשא ומתן עם ישראל בנוגע להסכם הסיוע הביטחוני. מדובר בתשובה למכתב שנשלח לנשיא אובמה לפני שלושה חודשים ובו קראו לו 83 סנאטורים דמוקרטים ורפובליקנים לקדם את החתימה על הסכם הסיוע הביטחוני עם ישראל.

פקידים אמריקאים בכירים שמעודכנים לגבי תוכן המכתב ציינו שרייס ודונובן כתבו בו כי הם מסכימים עם הקונגרס לגבי חשיבות החתימה על הסכם הסיוע הביטחוני עם ישראל. השניים הדגישו במכתבם כי ממשל אובמה מוכן לחתום על הסכם סיוע ביטחוני שיכלול גם מענק כספי בהיקף חסר תקדים וגם התחייבות רב-שנתית חסרת תקדים לממן את תכניות ההגנה מטילים של ישראל. רייס ודונובן ציינו במכתבם כי הסכם הסיוע שארה"ב מציעה לישראל יהיה המענק הגדול ביותר שארה"ב נתנה למדינה אי-פעם.

"המחויבות שלנו לביטחון ישראל היא כזו שאנחנו מוכנים להגדיל משמעותית את חבילת הסיוע וזאת למרות שאנו פועלים בסביבה תקציבית מאתגרת שכוללת קיצוצים מזיקים בתקציב במהלך 2018", הם הדגישו במכתב. "אנחנו מציעים לישראל חבילה שמהווה הגדלה נומינלית וריאלית של הסיוע בהשוואה להסכם הנוכחי, וזאת למרות שהתקציב הכוללת של הסוכנות להגנה מטילים – אחד התקציבים מהם ממומן הסיוע לישראל – ירד ב-7.5 אחוז בעשור האחרון. ההצעה שלנו לישראל כוללת הגדלה של בסיס תקציב הסיוע הצבאי למדינות זרות – שגם ממנו ממומן הסיוע לישראל בשנים אלה. ישראל כבר מקבלת היום יותר מ-50 אחוזים מכלל הסיוע הצבאי האמריקאי למדינות ברחבי העולם. החבילה שאנו מציעים תגדיל עוד יותר את הפלח שישראל מקבלת מסך הסיוע שלנו לכל מדינות העולם".

סוגיה נוספת שבמחלוקת, נוגעת למימון התכנית הישראלית להגנה מטילים. עד היום הגישה ישראל מדי שנה בקשה לממשל האמריקאי ולקונגרס לקבל מימון לצורך פיתוח מערכות הגנה מטילים כגון כיפת ברזל. מדי שנה היה מתנהל משא ומתן בסיומו היו מגיעים הבית הלבן והקונגרס לסכום שמקובל על שני הצדדים ושהיה מועבר לישראל לצורך פיתוח מערכות הגנה מטילים.

במשא ומתן על הסכם הסיוע הביטחוני החדש ביקש הממשל האמריקאי לשנות את ההתנהלות הזו ולהכניס את הסיוע לתכניות ההגנה מטילים לבסיס תקציב הסיוע. הממשל דרש מישראל בתמורה להתחייב שלא לפעול יותר בערוץ מקביל מול הקונגרס לצורך הגדלת הסיוע. ישראל מסתייגת מהדרישה והנושא נותר אחת המחלוקות שמונעו חתימה על הסכם סיוע חדש.

פקידים אמריקאים בכירים מציינים כי להצעתם יש יתרון גדול עבור ישראל כיוון שכיום אין כל התחייבות של הממשל להעביר מדי שנה תקציב מיוחד לתכנית ההגנה מטילים של ישראל והמענק לסוגיה זו לא היה מובטח. לפי ההצעה החדשה, ציינו הפקידים האמריקאים, תהיה התחייבות כזו. "לפי ההצעה שלנו, ישראל יכולה לבנות על סיוע אמריקאי משמעותי לתכניות ההגנה מטילים שלה למשך עשר שנים", אמר הפקיד האמריקאי הבכיר. "הדבר יאפשר לישראל לבצע תכנון ארוך טווח ולהשיג ודאות. זה שונה באופן מהותי ממה שהיה בשנים הקודמות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו