בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

רשימת משתתפי ליל הסדר בבית השגריר דרמר: לא סוד ולא "ביטחון המדינה" - אלא איוולת

במשך שנתיים השקיעו משרד החוץ והשגריר בוושינגטון משאבים ומאמצים רבים כדי למנוע את פרסום הרשימה והעניין התגלגל עד לביהמ"ש העליון. עתה, עיון בה מלמד על הקלות המדהימה שבה משתמשת המדינה לחינם בנימוק של "שיקולי ביטחון"

228תגובות
רון דרמר (משמאל) מתראיין בתוכנית "פגוש את העיתונות" בטלוויזיה האמריקאית, ב-2014
NBCU Photo Bank via Getty Images

חודש אחרי פסיקת בית המשפט העליון בנושא, העביר אתמול (שלישי) משרד החוץ לידי "הארץ" את רשימת האורחים מארוחת ליל הסדר השני שהתקיימה לפני למעלה משנתיים בבית שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר. פרסום הרשימה אינו פוגע ביחסי החוץ של ישראל או מגלה סודות כמוסים, אלא יותר מכל חושף את האיוולת בהתנהלותם של משרד החוץ והשגריר דרמר, את השימוש הזול שהם עושים בסיסמה "ביטחון המדינה" ואת זלזולם בציבור ובכספי משלם המסים.

ב-2014 ביקש "הארץ" משגרירות ישראל בוושינגטון פרטים על ארוחת ליל הסדר השני בבית השגריר בה השתתף שר החוץ של ארה"ב ג'ון קרי. השגרירות סירבה למסור את הפרטים ומשרד החוץ דחה פנייה של "הארץ" לפי חוק חופש המידע, בטענה לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל. רק מאבק משפטי ממושך, אותו הובילה עו"ד טלי ליבליך, ושהגיע עד לדיון בבית המשפט העליון בראשות הנשיאה מרים נאור בנובמבר 2015, הביא לפסיקה שחייבה את משרד החוץ למסור את רשימת האורחים ולשאת בעלויות משפט בסך 10,000 שקלים. לצפייה בפסיקת העליון

רשימת המשתתפים בארוחת ליל הסדר בבית שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר בוושינגטון, 2014

רשימת האורחים כוללת 24 שמות. עשרה משתתפים נוספים באירוע, כולם קרובי משפחה של השגריר דרמר, הינם קטינים ולכן שמותיהם לא נמסרו. הרשימה כללה אזרחים ישראלים ואמריקאים בלבד ועיון בה מעלה כי לא השתתף באירוע אף גורם שפרסום שמו טומן בחובו רגישות מדינית, ביטחונית או אחרת. תוכן הרשימה מאיר באור מגוחך ואפילו הזוי את הדיון במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות שמשרד החוץ ביקש וקיבל במהלך השימוע שהתקיים בבית המשפט העליון. מבט חטוף ברשימה מגלה שבין פרסומה לבין ביטחון המדינה אין דבר וחצי דבר. לצפייה ברשימה המלאה

שניים מהמשתתפים היו המארחים - השגריר רון דרמר ואשתו רודה פגאנו-דרמר. בנוסף נכחו בארוחה נספח צה"ל בוושינגטון האלוף יעקב אייש ואשתו דליה. אורח הכבוד היה שר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, ועמו הגיע מקורבו דיוויד ת'ורן שכיהן כשגריר ארה"ב באיטליה ומ-2013 משמש כאחד מיועציו הבכירים ביותר של קרי. אורח נוסף היה ג'ון פיינר, שבאותה תקופה שימש כסגן ראש הלשכה של קרי וכיום הינו ראש לשכתו.

שני משתתפים נוספים היו איש העסקים והמיליארדר טים קולינס, שבאותה תקופה סיים את תפקידו כיועצו של קרי לענייני פיתוח הכלכלה הפלסטינית ואשתו אנדי. עוד השתתפו בארוחה שני רבנים – הרב דיוויד ספרשטיין שבאותה תקופה היה אחד מבכירי התנועה הרפורמית בארה"ב, ואחיו הרב והפרופסור להיסטוריה יהודית מארק ספרשטיין. עוד נכחו איש הימין הנוצרי־אוונגליסטי גארי באוור ואשתו קרול.

חלק גדול מהמשתתפים היו קרובי משפחה וחברים של בני הזוג דרמר. כך למשל לירון ורבקה כוכבי, קרובי משפחה של השגריר מווסטמינסטר קולורדו, או בוורלי ורייצ'ל פגאנו – קרובות משפחתה של אשת השגריר רודה. משתתפים נוספים היו אשת הנדל"ן קרולין אמיס, הצורפת תמר דה-פריס ואדם נוסף בשם ג'ונתן טובי. ייתכן וברשימה נפלה טעות הגהה והכוונה לג'ונתן טובין – בעל טור במגזין Commentary.

בארוחת ליל הסדר בבית השגריר נכחו גם שלושה עיתונאים אמריקאים – הכתבת הבכירה של רשת אן-בי-סי אנדריאה מיטשל, סגן עורך מדור הדעות של הוושינגטון פוסט ג'קסון דיהל ואשתו ג'ין והעיתונאי והסופר ריצ'רד מיניטר, שכתב שורה של ספרים בנושא הביטחון הלאומי של ארה"ב. עובדה זו מציגה באור תמוה עוד יותר את הטענה שהעלו דרמר ומשרד החוץ במהלך ההליך המשפטי כי פרסום הרשימה עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. אם כך הדבר, הרי שהשגריר אחראי לפגיעה הזו כאשר חשף לכאורה סודות מדינה בפני עיתונאים זרים.

במהלך השנתיים האחרונות השקיעו משרד החוץ והשגריר דרמר מאמצים ומשאבים רבים כדי למנוע את פרסום הרשימה. עורכי דין בפרקליטות המדינה ובאגף המשפטי של משרד החוץ עבדו עשרות שעות בהכנת חומרים, בדיונים ובשימועים כדי לשכנע את בתי המשפט לדחות את העתירה שהגיש "הארץ". פקידי אגף צפון אמריקה במשרד החוץ בראשות הסמנכ"לית ליאורה הרצל במשרד החוץ עמלו שעות על גבי שעות כדי להכין מסמכים מסווגים שהוגשו לבית המשפט וסגן שגריר ישראל בוושינגטון, ראובן עזר, הוטס במיוחד לישראל כדי להשתתף בדיון בבית המשפט העליון בנושא. כל אלה מומנו מהקופה הציבורית ומכספי משלם המסים כחלק מהנסיון למנוע מהציבור לממש את זכותו לדעת.

השופטת דפנה ברק-ארז, שניסחה את דעת הרוב בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשה ציינה כי הנורמה במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה או קנדה היא כזו שרשויות המדינה מוסרות פרטים כמו רשימות אורחים מיוזמתן או מיד כאשר הן נשאלות על כך וללא צורך בהגשת עתירות לבתי משפט. במילים אחרות היא קבעה שבהתנהלות נורמלית מצד משרד החוץ, המקרה המדובר כלל לא היה צריך להגיע לפתחו של בית המשפט העליון.

אבל משרד החוץ, בעמדתו המוזרה ולא חכמה, לא בזבז לגמרי את זמנו של בית המשפט העליון. גם השגריר דרמר, בהתנהלותו שהונעה משיקולי אגו ונקמנות כלפי עיתונאים וכלי תקשורת ביקורתיים, עשה בסופו של דבר שירות גדול לדמוקרטיה הישראלית. בזכות העובדה שהשגריר והממונים עליו בחרו ללכת עם הראש בקיר, זכה הציבור הישראלי לקבל מבית המשפט העליון פסיקה תקדימית ובעלת משמעויות דרמטיות מבחינת נורמות השקיפות בישראל, וכן לגבי היחס העתידי שמשרדי הממשלה יצטרכו לתת לחוק חופש המידע. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו