בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום השלישי לעדות אזריה: אם היתה לי אלטרנטיבה לירי, הייתי עושה אותה

ביום האחרון לעדותו של החייל היורה, שאל אותו התובע על העדויות שאמר כי "למחבלים מגיע למות". אזריה גרס כי לא אמר את הדברים, ואם אמר - הם פורשו לא נכון. על הסרטונים: הם לא המציאות

75תגובות
אלאור אזריה בבית הדין הצבאי ביפו, היום
ניר קידר

ביום האחרון לעדותו של אלאור אזריה, המואשם בהריגתו של מחבל פצוע, חזר החייל על הטענה כי ירה כי חש בסכנה. "הכוונה שלי היתה לנטרל את הסכנה. אם היתה לי עוד אלטרנטיבה מבחינתי, שיכולתי לנטרל מבלי ירי, הייתי עושה את זה", אמר. התובע, סא"ל במיל' נדב וייסמן, מנסה לערער חלקים בעדותו ובחקירותיו של אזריה, בהם הטענה כי המעיל של המחבל הפצוע והסכין על הקרקע עוררו את חשדו כי הוא נושא מטען והטענה כי אזריה חש דריכות וסכנה.

בשלב מסוים וייסמן הציג בפני אזריה את הסרטון המתעד את הירי וביקש ממנו להצביע על רגעים שבו הוא "דרוך", כפי שאזריה תיאר את הלוך רוחו. הוא הטיח באזריה כי בסרטון נראה כי הוא מתנהג כמו כולם, "חוץ מזה שירית למחבל בראש בלי התרעה". אזריה מסרב לייחס חשיבות מיוחדת לסרטונים. "מבחינתי הסרטונים הם לא עולם המציאות", אמר. "אני אומר לך שהייתי דרוך".

השופט סא"ל ירון סיטבון השיב לטענת אזריה שהסרטונים לא משקפים את המצב בשטח: "יש כמה פרטים מאוד חשובים ואנחנו נעשה את זה דרך סרטון. עכשיו אנחנו המפקדים, לא תובע או משפטן, חוקרים דברים גם דרך סרטון. כולל החלטות שקיבלנו בעבר. כל חקירה בדיעבד, כדי להפיק לקחים וללמוד על הדברים".

השופט סא"ל כרמל ווהבי פנה גם כן לאזריה בעניין הסרטון ואמר כי התעלמותו מטרידה אותו. "אתה לא מתייחס לסרטון, ואני שואל למה? הרי אנחנו לא היינו בשטח יחד איתך. והסרטון גם הזדמנות מצוינת עבורך להציג לנו את האופן שבו תפסת את האירוע". אזריה השיב כי "הסרטונים האלה לא אומרים לי כלום. בשטח זה כל הלחץ, זה הבלאגן. זה כמו מלחמה. הידיים שלך עם דם. כשאתה מסתכל על סרטון, אין לך את זה. כמו שאין כל מיני דברים, כמו התחושות שלך, ומפה קשה להסתכל על זה".

אזריה נשאל גם על העדויות לפיהן אמר לאחר הירי כי למחבל "הגיע למות". הוא שב ואמר כי אינו זוכר שאמר את הדברים. התובע הזכיר כי גם מפקד הפלוגה של אזריה, רס"ן תום נעמן, וגם חייל נוסף העידו בבית המשפט כי הדברים נאמרו. "אני די בטוח שלא אמרתי את המשפט הזה", אמר אזריה, "ואם אמרתי, זה חלקי משפט, שעשו לו פרשנות". 

בשלב זה, שאלה השופטת, אל"מ מאיה הלר, את אזריה: "אתה חוזר ואומר שאתה לא זוכר שאמרת את המשפט הזה, שמחבלים צריכים למות. בד בבד, אתה אומר שאם כבר אמרת, אז זה בוודאות ציטוט חלקי של דברים אחרים שהתכוונת להגיד. ואני שואלת איך זה אפשרי שאתה נותן פרשנות עכשיו למשהו שאתה בכלל לא יודע שאמרת? איך אפשר לפרש משהו שלא אמרת אותו, לטענתך?" אזריה ענה לה: "אחרי שהתובע אמר לי על המשפט הזה, אז אני יכול להניח שאם אמרתי אותו - אז זו היתה הכוונה שלי. אם אומרים דבר כזה, אז ככל הנראה זה משפט חלקי".

לגבי חששו של אזריה ממטען, טען התובע כי במצ"ח שאלו אותו שוב ושוב למי סיפר על חשש זה, ואזריה לא ניפק תשובה. "לאורך כל העדות מבקשים ממך לומר למי אמרת על המטען, ואתה לא יודע לתת אפילו שם אחד", אמר וייסמן. אזריה השיב כי בחקירותיו לא זכר. הוא ציין כי אמר לפרמדיקית ששוחחה עמו בטלפון לאחר הירי כי חשש ממטען. לפני כשבועיים העידה הפרמדיקית בבית המשפט, והנושא כלל לא עלה בחקירתה. הסוגיה לא עלתה גם במכתב שהעבירו סניגוריו של אזריה לתביעה והכיל מידע חדש לכאורה שאזריה נזכר בו. בהמשך אמר שוב כי עדכן לאחר האירוע גם את מפקד הפלוגה שלו על החשש ממטען - טענה שלא עלתה הן בחקירותיו במצ"ח והן בחקירתו של המ"פ, תום נעמן. 

לשאלת השופטת מדוע לפני הירי הלך אזריה לקחת את הקסדה שלו שהיתה מונחת על הארץ, ולאחר מכן מסר אותה לחייל אחר, השיב כי "לקחתי כי השארתי אותה שם בזמן הטיפול בא' (החייל שנפגע, ג"כ), ולא רציתי שייקחו אותה". השופטת הלר שאלה כי אם כך, "איך כשכל הנקודות מתחברות לסכנה מוחשית, פתאום חשוב לך ללכת לקחת את הקסדה מהכביש ולתת לחייל, כדי שלא ייקחו אותה?" על כך השיב החייל היורה: "אני אמרתי כבר שהחיבור של כל הנקודות לסכנה, קשה לי להצביע מתי אני מבין שיש סכנה מיידית וממשית. לפי הסרטון שראיתי, הערכה שלי, זה שאחרי שאני זורק לחייל את הקסדה לפי הסרטון". 

השופטת הלר עימתה את אזריה גם עם הדברים שמסר בעדותו בפני בית הדין, בהם טען כי לא הזהיר את החיילים שסחבו את גופת המחבל על המטען, כי לא יכול היה להוציא מילים מפיו. עם זאת, בסרטון שפורסם לראשונה ב"הארץ", נראה אזריה כשהוא לוחץ את ידיו של ברוך מרזל ומשוחח קצרות עם עופר אוחנה. על כך אזריה השיב: "אני לא זוכר שיחה עם ברוך מרזל בשטח. לפי הסרטון יכול להיות שזה נראה כאילו אנחנו מדברים אולי, אבל אני אומר שבשטח אני לא זוכר שיחה עם ברוך מרזל". לגבי השיחה עם עופר אוחנה, אמר אזריה כי יכול להיות שזו התקיימה, וכי הוא לא זוכר שזו היתה בזמן אמת. כשהוקרן שוב הסרטון בבית הדין, אמר אזריה כי זה "לא ממחיש לי מה שקורה בפועל, בשטח".

כשנשאל מדוע לדעתו נמנעו העדים מלהזכיר את נושא המטען בעדויותיהם השונות, נתן אזריה תשובה מתחמקת. השופטת, אל"מ מאיה הלר, העירה כי "כדאי שהנאשם יענה על השאלות האלה". "צריך להבין שחשוב שנקבל תשובות", הבהירה.   

התובע התייחס לעדותו של אזריה ביום ראשון, אז אמר כי מפקד הפלוגה, רס"ן נעמן, אמר לאזריה כי הם "ייסגרו את האירוע ביניהם", וכן לדבריו של אזריה לפיהם עדכן את נעמן לגבי חששו מהמטען וקרבתה של הסכין לגופת המחבל, שהניעו אותו לירות בו. וייסמן שאל את אזריה מדוע לדעתו נעמן לא מסר את המידע הזה בחקירתו. אזריה השיב כי "אולי הוא מפחד שאני אגיד על אופי ההתנהגות שלו איתי. שיקבל עונש מהדרגים היותר גבוהים, על איך שהוא הגיב אליי כשהסברתי לו".

אזריה התעקש כי מעילו של המחבל היה חריג בעיניו ועורר את חשדו, על אף שהתובע הטיח בו כי היה מדובר בלבוש התואם את העונה וכי עוד אנשים בזירה היו לבושים בצורה דומה. כמו כן הצהיר כי ראה את הסכין ליד ידו של המחבל, על אף שהסרטון מראה כי היא היתה רחוקה ממנו בעת הירי. כשנשאל אם התכוון במודע להרוג את המחבל, ענה אזריה כי הבין שבירי לראש הוא "כנראה נוטל חיים. של מחבל, אבל של אדם". 

התובע שאל את אזריה על שיחה שניהל עם חברו לפלוגה לפני הירי, במסגרתה עודכן אזריה כי המחבל גוסס וכי למקום הוזמן חבלן. החייל העיד על שיחה זו בבית המשפט. אזריה אמר בעדותו כי אינו זוכר את השיחה. בחקירתו במצ"ח לאחר הירי אמר כי בוודאות לא התקיימה שיחה כזו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו