בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטים צבאיים פסלו הכרזה על 224 דונם סמוך לרמאללה כאדמות מדינה

החלטת ועדת העררים באיו"ש מתייחסת לשטח ובו 80 בתים בהתנחלות כוכב יעקב מצפון לירושלים. בפסק הדין נקבע כי ההליך בו הכריז המינהל האזרחי על השטח כאדמות מדינה ב-2013 היה בלתי תקין

58תגובות

ועדת העררים באיו"ש, גוף שיפוטי־צבאי, הורתה לבטל הכרזה על כ–224 דונמים באזור ההתנחלות כוכב יעקב כאדמות מדינה. על פי פסק הדין, ההליך בו הוכרזו השטחים כאדמות מדינה ב-2013 היה בלתי תקין. השופטים הצבאיים מתחו ביקורת גם על האופן בו פורסמה הכוונה להכריז על השטח כאדמות מדינה ורמזו שהוא לא היה שקוף דיו.

מקורות המעורים בפרטים אמרו ל"הארץ" כי מדובר בהחלטה נדירה, בפרט נוכח העובדה שעל חלק מהשטח כבר הוקמו עשרות מבנים - בהם גם בתי אבן וגם קרוואנים. החלטותיה של ועדת הערערים באיו"ש אינן מחייבות, והן מעין המלצות משפטיות למפקדי הצבא. עם זאת, מומחים לנושא סיפרו שהתעלמות הצבא מהמלצות הוועדה נדירות, וכי אם תהיה התעלמות כזו, תהיה החלטת הוועדה שיקול משמעותי מאוד לפסיקה נגד המדינה במקרה של עתירה לבג"ץ.

השטח המדובר משתרע מצפון להתנחלות כוכב יעקב, מצפון לירושלים, באזור הכפר עקב - המצוי בחלקו בשטחה המוניציפלי של ירושלים ובחלקו בנפת רמאללה. 224 הדונמים המדוברים מצויים כולם בשטחי הגדה המערבית ובסמכות המינהל האזרחי. השטחים הוכרזו כאדמות מדינה ב-2013, לאחר שתצלומי אוויר הוכיחו לכאורה שהשטח לא היה מעובד, כך שעל פי החוק ניתן להכריז עליהן כאדמות מדינה. אלא שוועדת הערערים, בהרכב של שלושה שופטים, פסקה פה־אחד כי ההכרזה אינה חוקית שכן צילומי האוויר הרלוונטיים המעידים על עיבוד הקרקע לא נבחנו.

על פי הדין העותמני החל בגדה המערבית עד היום - אדם רוכש בעלות על קרקע אם עיבד אותה במשך עשור עיבוד סדיר. על פי המדינה, תצלומי אוויר מ-1969 מוכיחים שהקרקע אינה מעובדת. אך ועדת הערערים קבעה שמאחר שהשטח החל להיות מוסדר תחת השלטון הירדני ב-1961 - תצלומי האוויר הרלוונטיים צריכים להיות משנים קודמות ל-1961. המדינה טענה כי תצלום האוויר הרלוונטי מ-1956, שעשוי להיות מכריע בנוגע לאפשרות להכריז על הקרקע, אינו בנמצא.

קראוונים בכוכב יעקב, אתמול
אמיל סלמן

הוועדה ביקרה עמדה זו של המדינה, וקבעה שלא נעשה כל הדרוש כדי למצוא את תצלומי האויר - שהם מהותיים לקביעת הבעלות על הקרקע. "לא השתכנעתי שנעשו כל המאמצים לאתר את תצלום האוויר האמור", כתב השופט רס"ן מאיר ויגיסר והוסיף כי "ככל שלא יאותר תצלום האוויר משנת 1956 לא יהיה מנוס מלהסתפק בתצלום האוויר מ-1944". מפענחת תצלומי אוויר מטעם המדינה שהעידה בהליך אמרה במשפט כי "בבחינה ראשונית ומהירה, שטחים רבים משטחי ההכרזה היו מעובדים בשנת 1944".

העותרים נגד ההכרזה הם כמה פלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע, שיוצגו על ידי המחלקה המשפטית של "יש דין", כמו גם מוטי קוגל, פעיל ליכוד מוכר שטוען שרכש את הקרקעות מפלסטינים בעצמו. אם לא תצליח המדינה להכריז על השטח כאדמת מדינה - יצטרכו הצדדים לנסות להוכיח בעלות על השטח. אילו יצליחו פלסטינים להוכיח שהאדמה היא פרטית ובבעלותם, עשוי הדבר להוביל בעתיד לפינוי בתי המתנחלים שהוקמו עליה.

מפה המציגה את השטח שבמחלוקת בהתנחלות כוכב יעקב

עו"ד שלומי זכריה, שייצג את הפלסטינים, סבור שמשמעות ההחלטה עשויה להיות מרחיקת לכת. "יש בפסיקה הזו כדי לדחות מכל וכל את הפרקטיקות הכושלות הנהוגות על ידי המינהל זה שנים. סיפור ההכרזה בכפר עקב ממחיש את יחסי הגומלין המעוותים בין העבריינים ובין רשויות אכיפת החוק, שמוכנות לדרוס את הוראות הדין כדי להגשים תאוות בנייה בלתי חוקית וחמיסת אדמות הפלסטינים. החלטת הוועדה היא איתות שגדשה הסאה על ידי המינהל האזרחי ויש לקוות שהאיתות ייקלט בקרב כלל העוסקים במלאכה".

"אנחנו מניחים שהשטח הזה היה מעובד כבר קודם", הוסיף עו"ד דניאל קרמר, שייצג את קוגל הטוען שרכש את הקרקע. "נשאר פתח לבדיקה של התקופה המוקדמת יותר. קוגל אומר שהוא רכש אותם... היו מיופי כח שקיבלו את הסכמת המשפחות שהעבירו את הזכויות בכל המתחם הגדול הזה ומכרו אותם לקוגל. העובדה שרק שלושה פלסטינים טוענים שפגעו בזכויותיהם שם מחזקת את טענת הרכישה".

הפלסטינים שערערו על ההחלטה הלינו גם על כך שההכרזה נעשתה במחשכים ומבלי להודיע להם. בית המשפט ביקר את התנהלות המדינה גם בהקשר זה, וקרא לשנות את הנהלים. על פי עו"ד זכריה, ההודעה על ההכרזה על השטח כאדמות מדינה כלל לא נמסרה לתושבי האזור הערבים - אלא למתנחלים בלבד. המדינה טענה כי נתלו שלטים בשטח עצמו, אך עורך דינם של הפלסטינים הדגיש כי אין להם גישה אליו בפועל מאז הקמת ההתנחלות.

הוועדה ביקרה את התנהלות המינהל האזרחי בהקשר זה, וקראה לשנות את הליך ההכרזה כך שיהיה שקוף יותר. "יש ממש בטענות העוררים בדבר חשיבות קיומו של שימוע (לפני ההכרזה, י"ב). אמליץ בפני המשיב לתקן את הנוהל כך שיתאפשר פרסום נאות של הכוונה בדבר ביצוע ההכרזה על רכוש ממשלתי וזכות שימוע בכתב או בעל־פה טרם השתכללות חתימתו על תעודה בדבר רכוש ממשלתי", כתב השופט ויגיסר.

השופט סא"ל עזריאל לוי הוסיף: "ההמלצה החשובה בדבר פרסום נאות של הכוונה לבצע הכרזה על אדמות מדינה צריכה להיות זרז לחשיבה מחודשת על דרכי הפרסום הראויים של כלל מעשי השלטון באזור הטעונים פרסום. חשוב לבצע התאמה של דרכי הפרסום לעידן בו אנו חיים כיום. אני קורא למפקד הצבאי ליתן דעתו על סוגיה זו ולהתאים את כללי הפרסום לעידן הנוכחי של טכנולוגיה ושקיפות".

מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה כי "המלצות הוועדה יילמדו ויועלו לראש המינהל האזרחי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו