בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטים צבאיים ביטלו צו פינוי שהוצא לפלסטיני משטחו: "לא הוצגו ראיות כדי לבסס את הסמכות לפנות"

שופטי ועדת העררים באיו"ש קבעו כי בניגוד לעמדת המינהל האזרחי, האדמה המדוברת אינה אדמת מדינה, ומתחו ביקורת על התנהלות המדינה

16תגובות

ועדת העררים באיו"ש קבעה בשבוע שעבר כי צו פינוי שהוציאה המדינה לפלסטיני משטח חקלאי שעיבד באזור אל חאדר ליד בית לחם, כ-16 דונם גודלו, אינו חוקי. שלושת השופטים בוועדה, המהווה גוף-שיפוטי צבאי, הסכימו פה אחד כי בניגוד לעמדת המינהל האזרחי, האדמה אינה אדמת מדינה, ועל כן צו הפינוי שהוצא לפלסטיני שאיבד אותה הוצא ללא שום סמכות.

העורר, אסמאעיל מוחמד סביח, הוכיח כי ב-1963, בזמן שלטון הירדנים - החל בהליך הוכחת בעלות על הקרקע. ההליך הגיע לשלב מתקדם רק לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. בשנת 2003 הוציאה המדינה צו פינוי לסביח, שהמשיך לעבד את הקרקע ולגדל בה גפנים ודלוריות. המדינה טענה שצו הפינוי מבוסס על כך שהקרקע יכולה להיות מוכרזת אדמת מדינה, שכן היא לא מעובדת. זאת, בעוד הדין בגדה - המבוסס על החוק העותמאני - קובע כי בעלות על קרקע נרכשת אם היא מעובדת במשך עשור ברציפות.

השופט רס"ן מאיר ויגיסר כתב: "המדינה טענה כי העורר לא עמד בנטל להוכיח כי הקרקע היתה מעובדת בעת שהחלו הליכי ההסדר. טענה זו אינני יכול לקבל". השופט אף מתח ביקורת נוקבת על האופן שבו התנהלה המדינה בפרשה: "המשיב (המדינה, י"ב) כלל לא בחן את תצלומי האוויר שצולמו בטרם החלו הליכי הסדר המקרקעין (הירדני, י"ב) באדמות הכפר... ולא הציג ראיות מנהליות ולו בסיסיות ביותר, על מנת לבסס את סמכותו לפנות את העורר". בהתאם, נקבע כי אין לפנות את סביח משטחו. החלטות ועדת העררים אינן מחייבות באופן מיידי, ועל מפקדי הצבא לאשרן. עם זאת, רק לעתים נדירות מאוד דוחה הצבא את החלטות הוועדה.

השופטים סא"ל שרון ריבלין-אחאי ורס"ן סטיב ברמן הצטרפו לחוות הדעת של רס"ן ויגיסר. ברמן אף הוסיף, למעלה מן הצורך, כי בעיניו ראוי במקרים רבים לראות באדמות שהיו בהליכי הסדר מתקדמים תחת שלטון הירדנים אדמות שכמעט הושלם בהן כבר הליך רכישת הבעלות. "ראוי לראות בלוח תביעות על פי החוק הירדני כמבטא מעין זכויות", כתב.

מפגינים באזור חאדר, ב-2013
אורן נחשון

עורך דינו של סביח, ג'יאת נאסר, אמר ל"הארץ" כי הוא מתלבט כעת אם לפעול לצורך רישום הקרקע על שם מרשו, או להסתפק בביטול צווי הפינוי ממנה. "מרגע שפורסם צו הפינוי אפשר להמשיך את העיבוד כמו פעם, גם אם היא לא רשומה בטאבו", אמר עו"ד נאסר, "אפשר להתחיל עכשיו בהליך של רישום ראשון של הקרקע, אבל לא חייבים. עוד לא החלטנו בנוגע לזה".

לדברי חגית עופרן, מצוות מעקב ההתנחלויות של "שלום עכשיו", זוהי החלטה חריגה של ועדת העררים, שאינה מבטלת צווי פינוי באופן זה לעתים קרובות. "ההחלטה הזו, כמו גם ההחלטה על ביטול הכרזתם של 200 דונם סמוך לרמאללה כאדמות מדינה נותנות הזדמנות להציץ על המנגנון המעוות של הכרזה על אדמות מדינה", אמרה.

מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה: "המלצות הוועדה יילמדו ויעלו לראש המנהל האזרחי".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו