בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פיצוץ הלוויין עמוס 6 חושף את היעדר מדיניות החלל של ישראל

הפיצוץ אירע בתקופה קריטית לתעשיית החלל, שרחוקה מלהיות עצמאית. להמשך פיתוחה דרושה החלטת קברניט, אך כשמדובר בנתניהו שהוא גם חבר של בעל החברה "חלל תקשורת", זו החלטה לא פשוטה

90תגובות
ענני עשן מעל כן השיגור בקייפ קנאווארל, אתמול
Marcia Dunn/אי־פי

בישראל אוהבים להתפאר בכך שהמדינה היא מהיחידות בעולם שמסוגלת הן לייצר לוויינים והן לשגר אותם לחלל — באמצעות משגרי "שביט" ממרכז ניסויי הטילים שמפעיל חיל האוויר בבסיס פלמחים. בפועל, כפי שהמחיש פיצוץ משגר הפלקון–9 יחד עם לוויין התקשורת "עמוס 6" אתמול בקייפ קנאווארל, תעשיית החלל הישראלית רחוקה מלהיות עצמאית. היא תלויה בהצלחת התעשייה העולמית שניצבת בפני אתגרים טכנולוגיים וכלכליים ועתיד מעורפל עם המעבר של מרכז הכובד הטכנולוגי והמסחרי אל המגזר הפרטי.

אף שטרם התבררו הסיבות לפיצוץ המשגר של חברת SpaceX במהלך ניסוי מנוע רקטה שגרתי בטרם שיגור, אין זה אירוע נדיר. כבר קרוב לשישה עשורים שלוויינים משוגרים לחלל והתהליך עדיין רחוק מלהיות בטוח. ב–2015 בלבד היו חמישה ניסיונות שיגור כושלים מתוך 86. אחד השיגורים הכושלים היה של משגר דומה לזה שהתפוצץ אתמול.

בעוד תעשיית החלל העולמית ערוכה לספוג אבדות תכופות של משגרים ולוויינים, הפיצוץ של עמוס 6 קורה בתקופה קריטית לתעשיית החלל הישראלית. עמוס 6, שיוצר על ידי התעשייה האווירית עבור חלל תקשורת, המפעילה את סדרת לווייני התקשורת "עמוס", היה אמור להחליף את עמוס 2 המזדקן במהירות ולתפוס את מקומו של עמוס 5 שהקשר עמו אבד סופית בשנה שעברה — פחות מארבע שנים לאחר שנכנס לשירות ומוקדם הרבה מאוד מהצפוי.

רגע פיצוץ הלוויין

הריק שנוצר כעת מעמיד בסימן שאלה את העסקה למכירת חלל תקשורת לתאגיד הסיני שינוויי. הצלחת הלוויין החדש היה אחד מתנאי העסקה וגורלו עושה כאב ראש ללקוחות המרכזיים של חלל, חברות התקשורת המסחריות בזק ו–yes.

מערכת הביטחון מימנה את ייצור לווייני הצילום מסדרת "אופק" המוצלחת ושיגרה את רובם מבסיס פלמחים. מלבד המעצמות ארה"ב, רוסיה וסין, שום מדינה בעולם אינה מחזיקה בלווייני תקשורת צבאיים יעודיים. גם מדינות גדולות ועשירות הרבה יותר מישראל רוכשות לצבאות ולארגוני הביון שלהן שירותים מחברות לוויינים אזרחיות.

עד כה, הסינרגיה בין התעשייה האווירית שייצרה את הלוויינים לבין חברת חלל שהזמינה, רכשה, הפעילה ומכרה את שירותי התקשורת של הלוויין, עבדה לא רע. כעת לא ברור אם חלל תוכל להמשיך לספק את כל צורכי התקשורת הלוויינית האזרחית והביטחונית שרק הולכים וגדלים, כשעתידה הכלכלי מוטל בספק ואין עדיין הזמנה לעמוס 7 שיבוא במקום 5 ו–6 שהלכו לעולמם בטרם עת.

יש כמובן חלופות – ניתן לרכוש שירותים ממדינות אחרות, ובתוך שנתיים או שלוש ניתן יהיה לשגר את הלוויין הבא, אם תתקבל החלטה על כך ויהיה כסף. אבל כרגע לא ברור מי צריך לקבל את ההחלטה. טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר, אומר ש"ריבוי השחקנים בזירת החלל הישראלית, על מגוון האינטרסים שלהם, מקשה על קביעת יעדים לאומיים ברורים בתחום החלל, וגיוס המשאבים הנדרשים למימושם".

בפועל, אין בעל בית לתחום הטכנולוגי החיוני לישראל. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל נעדר תקציבים וסמכויות של ממש כדי ליטול את ההובלה. משרד התקשורת, שבראשו עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עסוק בעיקר בניסיונות עקרים להוציא לפועל את הרפורמות שלו ל"פתיחת" השוק והחלשת גופי התקשורת הטורדים את מנוחתו. מהמשבר הזה עוד עשויה לצמוח ברכה — גורמים שונים היו מאוד לא שקטים לגבי מכירת חלל תקשורת לסינים, אבל להמשך פיתוחה ושגשוגה של תעשיית חלל ישראלית דרושה כעת החלטת קברניט. כשהקברניט נתניהו הוא גם שר התקשורת וגם חבר של בעל החברה המדוברת, שאול אלוביץ׳, זאת החלטה לא פשוטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו