ישראל וארה"ב חתמו בוושינגטון על הסכם הסיוע הביטחוני: 38 מיליארד דולר לשנים 2028-2019

נשיא ארה"ב בירך על ההסכם: "בגלל המחויבות שלנו לביטחון ישראל בטווח הארוך נמשיך לדחוף לפתרון שתי המדינות בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני"

ברק רביד
ברק רביד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שיגור טיל בניסוי של מערכת כיפת ברזל בים, במאי
ניסוי במערכת כיפת ברזל בים, במאיצילום: דובר צה"ל
ברק רביד
ברק רביד

ישראל וארה"ב חתמו הערב (רביעי) על הסכם הסיוע הביטחוני, שיעמוד על סכום של 38 מיליארד דולר למשך עשר השנים שבין 2019 ל-2028. ההסכם, עליו מתנהל מו"מ אינטנסיבי מאז נובמבר 2015, נחתם בחדר האמנות במשרד החוץ בוושינגטון. מהצד הישראלי חתם עליו ממלא מקום היועץ לביטחון לאומי, יעקב נגל, ומהצד האמריקאי תת-שר החוץ טום שאנון. בטקס החתימה החגיגי השתתפו גם היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן סוזן רייס, שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר.

נשיא ארה"ב ברק אובמה פרסם הודעה מיוחדת לרגל החתימה על הסכם הסיוע הביטחוני ובה הדגיש כי ההסכם ממחיש את מחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל במילים ובמעשים. לדבריו, הוא וראש הממשלה נתניהו בטוחים שהסכם הסיוע הביטחוני החדש "יתרום באופן משמעותי לביטחון ישראל במה שנשארה שכונה מסוכנת". הוא הוסיף כי המשך אספקה של הנשק המתוחכם ביותר בעולם יבטיח את יכולתה של ישראל להגן על עצמה מכל איום שהוא.

אובמה ביצע קישור בין הסכם הסיוע הביטחוני לבין תהליך השלום במזרח התיכון. "בגלל אותה המחויבות שלנו לביטחון ישראל בטווח הארוך נמשיך לדחוף לפתרון שתי המדינות בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני וזאת חרף המגמות המטרידות מאוד בשטח שחותרות תחת מטרה זו", אמר אובמה. "כפי שאמרתי בעבר הדרך היחידה עבור ישראל להמשיך ולשגשג כמדינה יהודית ודמוקרטית היא ע"י ידי הקמה של מדינה פלסטינית עצמאית. הסכם הסיוע הביטחוני והמאמצים לקידום תהליך השלום נועדו כדי לממש את היעד האמריקאי לפיו ישראל תוכל להתקיים לצד שכנותיה בשלום ובביטחון". 

בפתח טקס החתימה אמרה רייס: "אנחנו מדגישים היום את הקשר הבלתי ניתן לשבירה בין ארה"ב לישראל". לדבריה, ארה"ב גאה בכך שאין אף ממשל שעשה כל כך הרבה כדי לחזק את ביטחון ישראל; "אי אפשר לדעת מה יקרה בעשר השנים הבאות, אבל אנחנו כן יודעים שארה"ב תמיד תהיה שם עבור ישראל", אמרה. רייס גם הביעה איחולי החלמה לנשיא לשעבר שמעון פרס: "בשם הנשיא אובמה אני רוצה לומר שאנחנו חושבים ומתפללים לשלומו של הנשיא פרס - האוצר של ישראל".

ממלא מקום היועץ לביטחון לאומי יעקב נגל דיבר אחרי רייס, ואמר: "אנחנו לא לוקחים את חבילת הסיוע האמריקאית כמובן מאליו".

פקידים בכירים בממשל האמריקאי אמרו ל"הארץ" כי במקרה חירום, כמו מלחמה, ארה"ב תהיה מוכנה לבחון הגדלה של התקציב למערכות הגנה מטילים מעבר להסכם אם יהיה בכך צורך, כפי שעשתה בעבר.

אלה עיקרי ההסכם

■ ישראל תקבל מדי שנה סכום של 3.8 מיליארד דולר בשנה, כאשר 500 מיליון דולר מתוכן יוקצבו לפיתוח מערכות הגנה מטילים.  

■ ישראל התחייבה בהסכם שלא לפנות לקונגרס כדי לבקש תקציבים נוספים לרכש ביטחוני או לפיתוח ורכש מערכות הגנה מטילים. במקרה חירום כמו מלחמה ישראל תוכל לקבל תקציב נוסף למערכות הגנה מטילים, אך רק אם הממשל האמריקאי יסכים לכך.

■ ההסכם לא מונע מישראל לבקש תוספות סיוע מהקונגרס לנושאים ביטחוניים כמו מאבק במנהרות או פיתוח מערכות בתחום הסייבר. 

■ מרגע כניסת ההסכם לתוקף ישראל תפסיק באופן הדרגתי את השימוש ב-26%  מכספי הסיוע האמריקאים לרכש בתעשיות הביטחוניות בישראל.

■ מרגע כניסת ההסכם לתוקף ישראל תפסיק מיד את השימוש ב-14% מכספי הסיוע האמריקאיים לרכישת דלק עבור צה"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הודעה שבה הודה לנשיא ארה"ב ברק אובמה, לבכירי הממשל, לידידי ישראל בקונגרס ולעם האמריקאי על הסכם הסיוע הביטחוני. הוא ציין כי החתימה על ההסכם ממחישה שהיחסים בין ישראל לארה"ב איתנים ורב עוצמה.

"אין זה אומר שאין בינינו מחלוקות מעת לעת, אבל אלו מחלוקות בתוך המשפחה", אמר נתניהו. "הן אינן משפיעות כהוא זה על הידידות הגדולה בין ישראל לארה"ב, ידידות שמתבטאת בהסכם הזה שיסייע רבות להמשך ביצור כוחה של ישראל בעשור הקרוב. ההסכם מראה כי התמיכה בישראל חוצה מפלגות וחובקת את אורכה ורוחבה של ארה"ב. רבים בארה"ב מבינים שהשקעה בביטחון ישראל מחזקת את היציבות במזרח התיכון הבלתי-יציב ושהיא משרתת לא רק את האינטרס הביטחוני שלנו, אלא גם את האינטרס הביטחוני של ארה"ב". 

פקידים בכירים בממשל האמריקאי, שמעורים בפרטי הסכם הסיוע הביטחוני אך ביקשו לשמור על עילום שם, ציינו כי ישראל וארה"ב התחייבו כחלק מההסכם כי יכבדו את גובה המענק שנקבע וכי כל שינוי בהסכם יהיה חייב להתבצע בהסכמה הדדית על ידי שני הצדדים. הפקידים הבכירים ציינו כי חרף זאת, הם מאמינים שבמידה וישראל תיקלע למצב חירום, ארה"ב תהיה מוכנה לבחון הגדלה נוספת של הסיוע.

"כמו כל הבנה, שינויים יכולים להתבצע בהסכמה הדדית", אמרו הפקידים הבכירים. "בכל הנוגע למערכות הגנה מטילים, במקרי קיצון או במקרה של עימות צבאי משמעותי בו תהיה מעורבת ישראל, אנחנו בהחלט נהיה מוכנים לבחון ביחד שינויים בהסכם אם יהיה בכך צורך. כבר הוכחנו בעבר שנתנו לישראל סיוע נוסף בשעת הצורך כמו במבצע 'צוק איתן' ב-2014. אין כל סיבה לחשוב שזה לא יהיה מה שנעשה גם בעתיד – אם יהיה בכך צורך".

הפקידים האמריקאים הבכירים ציינו כי הסכם הסיוע הביטחוני החדש גובש במציאות תקציבית בעייתית מאוד מבחינת ארה"ב. לדבריהם, חרף העובדה שיש קיצוץ מתמשך בתקציבי סיוע החוץ, גובה המענק בהסכם הסיוע הביטחוני החדש גדול יותר מאשר בהסכם הישן – גם במונחים נומינאליים וגם במונחים ריאליים. דוגמה אחת שהבכירים האמריקאים נתנו נגע לתקציב ההגנה מטילים של ארה"ב שקוצץ בעשור האחרון ב-7.5%. חרף זאת, בהסכם החדש האמריקאים התחייבו לתת לישראל כל שנה במשך עשור 500 מיליון דולר לפיתוח מערכות הגנה מטילים, סכום גבוה יותר מזה שנתנו בשנים קודם לכן, שעמד על ממוצע של 440 מיליון דולר לשנה ולא היה חלק מהתחייבות ארוכת טווח.

אחת המחלוקות המשמעותיות ביותר במהלך המו"מ בין הצדדים נגעה לדרישה האמריקאית לסיים את ההסדר שאפשר לישראל להשתמש בכ-40% אחוז מכספי הסיוע האמריקאים לרכש בתעשיות הביטחוניות בישראל ולרכש דלק עבור צה"ל. הפקידים האמריקאים הבכירים ציינו כי ישראל השתמשה בכ-1.2 מיליארד דולר מכספי הסיוע מדי שנה לצרכים אלו במקום לרכוש מערכות נשק מתקדמות מארה"ב. "על פני עשר שנים זה סכום בו ניתן לרכוש טייסת שלמה של מטוסי F35", אמרו הבכירים האמריקאים. "עכשיו הכסף הזה ילך לבניית ארסנל של הנשק המתוחכם ביותר שיש לארה"ב להציע ובמקביל יסייע לתעשייה האמריקאית וליצירת מקומות עבודה בארה"ב. זה WIN-WIN לביטחון ישראל ולכלכלה האמריקאית". 

ח"כ עופר שלח (יש עתיד) הגיב על ההסכם באומרו כי "הסכם הסיוע הוא גם עדות מצערת למערכת היחסים העכורה בין ראש הממשלה לבית הלבן, והדרך היהירה בה ניהל נתניהו את המו״מ, גרמו נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה, לביטחון ולתעשיות הביטחוניות של ישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ