בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

המסר של אונסק"ו לישראל: גם אם תתעלמו מהפלסטינים, ירושלים היא שטח כבוש

בניגוד לטענות הישראליות, ההצהרה של אונסק"ו אינה נוגעת לזיקה דתית להר הבית, והיא אף כוללת כמה שיפורים ביחס להחלטות קודמות בנושא. הבעיה האמיתית לדעת הארגון נעוצה בכיבוש

200תגובות
צללית של גבר חרדי מתבוננת על הר הבית, ב-2011
RONEN ZVULUN/רויטרס

הפוליטיקאים הישראלים - מהנשיא, דרך ראש הממשלה ועד אחרון חברי הכנסת - מיהרו להגיב בחריפות על ההצהרה שאימץ ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם (אונסק"ו) ביום חמישי האחרון בנוגע להר הבית. עיקר הטענות נוגעות לטרימינולוגיה של ההצהרה והן מוצדקות ברובן. אבל קריאה לעומק של נוסח ההחלטה מראה שדווקא יש בה מספר שינויים לטובה מהחלטה קודמת של אונסק"ו, וחשוב מכך - יש בה קריאה לישראל להיכנס למשא ומתן עם ירדן ועם הפלסטינים כדי לשפר את המצב בהר הבית לטובת כל הצדדים.

ראשית, בניגוד לטענות הישראליות, ההקשר של המסמך אינו הצהרה לגבי הבעלים של הר הבית וסביבותיו, או לאיזו דת יש זיקה קדושה להר ולכתליו. ההקשר של המסמך הוא כיצד יש לשמור ולטפח אתר מורשת עולמי שנמצא ברשימות של אונסק"ו. העיר העתיקה של ירושלים נחשבת לאתר מורשת עולמי, והארגון קבע כללים לשימורה - כללים שמופרים, לדעת מנסחי המסמך, על ידי ישראל. ישראל מוזכרת במסמך שוב ושוב כ"ככוח הכובש", אך היות והיא מוכרת על ידי הדין הבינלאומי וכל מדינות העולם ככובשת בירושלים, אין להביע תמיהה על הניסוח.

הטרמינולוגיה אכן נוטה בבירור לעבר הנרטיב האיסלאמי. כך למשל, בכל פעם שמופיעות המלים הכותל המערבי, "the Western Wall", הן מופיעות בתוך גרשיים, ואילו השם אל-בוראק מופיע ללא גרשיים. בנוגע להר הבית, השמות היחידים שמופיעים במסמך הם אל-חראם, אל-שריף ואל-אקצא. השם הר הבית, או שמות בעלי קונוטציה יהודית, לא מופיעים כלל.

אבל כבר בתחילת המסמך ישראל יכולה לרשום לעצמה הישג. סעיף 3 קובע כי אונסק"ו "מאשר מחדש את החשיבות של העיר העתיקה של ירושלים וחומותיה עבור שלוש הדתות המונותאיסטיות". כאן, במשתמע, נחשבת היהדות כאחת משלוש הדתות שהעיר העתיקה בירושלים קדושה עבורן. אבל הדבר החשוב הוא שהקביעה הזו לא היתה במסמך זהה שאושר על ידי אונסק"ו לפני כחצי שנה.

משרדי אונסק"ו בפריז, היום
Christophe Ena/אי־פי

בהשוואה מול המסמך הקודם, שאושר באפריל, ניתן לראות כי אחד הסעיפים מהמסמך הישן יותר נעדר מהמסמך הנוכחי. מדובר בסעיף 14, שעסק בהאשמת ישראל בפגיעה בנכסים של הווקף המוסלמי מחוץ להר הבית. הסעיף שבוטל כלל האשמות קשות, כמו הצבת קברים יהודים מדומים בתוך בית קברות מוסלמי ופגיעה בשרידים מהתקופה האומאית והביזנטית לטובת "הנקראים (so called, נ"ח) מקוואות ומקומות תפילה ליהודים".

שני סעיפים נוספים שונו. בסעיף 8 התווסף גינוי להתקפות נגד אנשי ווקף - אכן בתקופה האחרונה התרבו העימותים בין המשטרה לבין אנשי הווקף בהר הבית ובסביבתו - וסעיף 10 מגנה את כניסת אנשי רשות העתיקות למבנים בהר.

סעיף 16 מגנה את הפרויקטים הישראליים שמשנים את סביבות הר הבית. אלה כוללים את התוכנית של ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, להקמת רכבל באזור סילוואן והר הזיתים; תוכנית מתחם קדם, מרכז המבקרים הגדול של עמותת אלע"ד בסילוואן; בית הליבה, בניין משרדים גדול של הקרן למורשת הכותל ברחבת הכותל; וכן פרויקט להקמת מעלית בין הכותל לרובע היהודי.

אבל הסעיף החשוב ביותר במסמך הוא סעיף 7, שהופיע בנוסח זהה גם במסמך הקודם. הסעיף קורא לישראל להשיב את "הסטטוס-קוו ההיסטורי" שהיה בהר הבית עד לספטמבר 2000. אז, בעקבות העלייה של ראש האופוזיציה, אריאל שרון, להר ופרוץ האינתיפאדה השנייה, הופסקו ביקורי לא-מוסלמים במקום למשך שלוש שנים. הביקורים חודשו בשנת 2003, אבל באופן חד-צדדי על ידי ישראל וללא הסכמת הווקף וכן ללא אפשרות למבקרים להיכנס למסגדים. ירדן לוחצת כבר זמן רב על ישראל לדון בהשבת הסטטוס-קוו להר הבית. משמעות הדבר היא שכניסת לא-מוסלמים להר תתאפשר משלושה שערים (במקום משער אחד כיום) וכן ניתן יהיה לרכוש כרטיסים ולהיכנס למסגדים שעל ההר. גורמים רבים בישראל רואים בחיוב חזרה לסטטוס-קוו שלפני שנת 2000. התפיסה היא שמרגע שהווקף יתחיל למכור כרטיסים יהיה לו גם אינטרס כלכלי לשמור על השקט בהר הבית, מה שיתרום לרגיעה.

ישראל יכולה להתנחם גם בכך שהמדינות האירופיות באונסק"ו לא הצביעו בעד ההחלטה. מאחורי הקלעים פעלו המדינות האירופיות למתן את נוסח ההחלטה, שנוסח בידי ירדן ונתמך על ידי המדינות הערביות. מחיקת סעיף 14, לדוגמה, הושגה בין השאר בזכות לחץ של ממשלת צרפת. "ירדן הוסיפה לטקסט את קדושת ירושלים לשלוש הדתות והסירה את ההאשמות לגבי פגיעה ישראלית בנכסי וואקף ואתרים מוסלמים סביב ההר בכדי לזכות בתמיכה אירופית", אמר עפר זלצברג, אנליסט ארגון קבוצת המשבר הבינלאומית, שהיה מעורב בדיונים מאחורי הקלעים.

ארה"ב, חשוב לציין, הפסיקה לשחק תפקיד באונסק"ו לאחר שהקונגרס קבע, בלחץ הלובי הישראלי, כי ארה"ב תפסיק לממן ולמעשה תפסיק לפעול בכל ארגון או"ם שיקבל את פלסטין כחברה בו. ייתכן מאוד שללא הצעד הזה, ישראל היתה יכולה לקבל החלטה טובה בהרבה, בזכות לחץ אמריקאי.

בסופו של יום, החלטת אונסק"ו אינה חריגה ביחס לשיח הבינלאומי סביב ירושלים והמקומות הקדושים. גם אם רוב הישראלים וכל ממשלת ישראל מסרבים להכיר בכך, ירושלים העתיקה על מקומותיה הקדושים נחשבת על פי כל דין בינלאומי, כל ארגון בינלאומי וכל אחת ואחת ממדינות האו"ם כשטח כבוש. בדיוק כמו חברון או שכם. במסגרת הזו ההכרה בזיקה היהודית למקומות הקדושים בירושלים הפכה לקלף במאבק של הפלסטינים. לכן אם כל כך חשוב לממשלת ישראל לקבל הכרה בינלאומית בזיקה הזו עליה לשבת ולדבר עם הפלסטינים - בדיוק הדבר ממנו היא מתחמקת. ההתעלמות המתמשכת של ישראל מהמציאות הזו היא הרקע האמיתי לקריאות השבר של הפוליטיקאים הישראלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו