נתניהו הודיע שיפעל לביטול השירות הלאומי ב"בצלם", אך כיום יש לארגון תקן אחד שאינו מאויש

על רקע השתתפות מנכ"ל הארגון בדיון במועצת הביטחון, כינה רה"מ את "בצלם" ארגון קיקיוני והזוי. "בצלם" בתגובה: לרה"מ אין תשובות לתת לציבור בישראל, אז הוא מצטרף ללפיד ול"הצל"

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יפעל לביטול השירות לאומי בארגון "בצלם" עם תחילת מושב הכנסת, על ידי שינוי חוק השירות הלאומי. כך הודיע נתניהו הערב (שבת) בעקבות השתתפות הארגונים "בצלם" ו"ידידי שלום עכשיו בארה"ב" בדיון מועצת הביטחון של האו"ם על ההתנחלויות שנערך אמש (שישי). מלשכת רה"מ נמסר כי נתניהו שוחח בנושא עם יו״ר הקואליציה, ח״כ דוד ביטן (הליכוד).

במקביל תקף נתניהו הערב את שני הארגונים בפוסט שפרסם הערב בעמוד הפייסבוק שלו. בפוסט כינה נתניהו את "בצלם" ארגון קיקיוני והזוי והאשים את הארגונים כי הצטרפו "למקהלת ההכפשות נגד ישראל ומחזרו את הטענה השקרית ש'הכיבוש וההתנחלויות' הם הסיבה לסכסוך". עוד טען כי פנייתם של הארגונים לקהילה הבינלאומית אינה דמוקרטית. "מה שהארגונים הללו לא מצליחים להשיג בבחירות דמוקרטיות, הם מנסים להשיג על ידי כפייה בינלאומית", כתב נתניהו.

בארגון "בצלם" יש תקן לאדם אחד בשירות לאומי שנפתח ב-2012. כיום, תקן זה אינו מאויש. בעבר ניסו במנהלת רשות השירות הלאומי-אזרחי לפעול לביטול התקן המוקצה לארגון, אך מהלכיהם נמנעו על ידי דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

לאנשי המנהלת התברר כי אין ביכולתם למנוע הקצאת תקנים לארגון, מאחר והוא עומד בקריטריונים שנקבעו בחוק, חרף לחצים פוליטיים שהופעלו בעניין זה. חוק השירות הלאומי יידון בכנסת עם פתיחת המושב, ובמנהלת השירות הלאומי-אזרחי ציינו בימים האחרונים בפני "הארץ" כי הם מתכוונים לדרוש מכל המקומות בהם מוצבים מתנדבי שירות לאומי עמידה מלאה בקריטריונים ואישורי מנהל תקין. 

ראש הממשלה נתניהו בנתיבות, בחודש שעבר
ראש הממשלה נתניהו בנתיבות, בחודש שעברצילום: אליהו הרשקוביץ

בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק כתב נתניהו כי "האמת היא שהפלסטינים תקפו את ישראל במשך כ-50 שנה, לפני שהייתה התנחלות אחת. הם ממשיכים לתקוף את ישראל מרצועת עזה, גם אחרי שיצאנו ממנה לחלוטין. הם תוקפים אותנו מיהודה ושומרון, תוך שהם דורשים לא רק את השטחים הללו, אלא גם את זכות השיבה ליפו, עכו וחיפה. את התביעות הללו הם מגבים בהסתה רצחנית שמכוונת אלינו מיום הקמת המדינה".

נתניהו הוסיף כי "העובדות הללו מוכיחות כי שורש הסכסוך איננו "הכיבוש וההתנחלויות", אלא הסירוב הפלסטיני המתמשך להכיר במדינה יהודית בגבולות כלשהם".

דיון מועצת הביטחון של האו"ם, באוגוסט
דיון מועצת הביטחון של האו"ם, באוגוסטצילום: DOMINICK REUTER/אי־אף־פי

מנכ"ל ארגון "בצלם", חגי אל-עד, אמר במהלך הדיון אמש כי מועצת הביטחון צריכה לנקוט בפעולה כעת מתוקף חובתה המוסרית, כדי לשלוח את המסר לפיו ישראל לא יכולה לכבוש עם אחר 50 שנה ולקרוא לעצמה דמוקרטיה. "כמה עוד בתי פלסטינים צריכים להיהרס עד שאנשים יבינו שמילים ללא מעשים לא משפיעות כלל על ישראל", הוא אמר. "מיליוני ישראלים ופלסטינים לא מכירים מציאות אחרת מלבד כיבוש. אנחנו זקוקים לעזרתכם. הפלסטינים צריכים לקבל את זכויותיהם. הכיבוש חייב להסתיים ומועצת הביטחון חייבת לפעול – עכשיו".

גם נציגת ידידי "שלום עכשיו" בארה"ב, לארה פרידמן, קראה לנציגי המדינות המשתתפות בדיון לנקוט פעולה במועצת הביטחון בנושא ההתנחלויות כדי לשלוח מסר לממשלת ישראל ולהציל את פתרון שתי המדינות. לדבריה, כשרואים כמה משאבים ממשלת נתניהו משקיעה בהתנחלויות אי אפשר להימלט מהמסקנה שישראל מנסה לסכל את פתרון שתי המדינות. "כל יום שעובר ההתנחלויות יוצרות מציאות של מדינה אחת בשטח", היא הוסיפה.

נתניהו כתב, בהתייחסו לקריאתו של אל-עד לחברות מועצת הביטחון, כי "יו"ר 'בצלם' הפציר אתמול במועצת הביטחון לפעול נגד ישראל. מה שהארגונים הללו לא מצליחים להשיג בבחירות דמוקרטיות בישראל, הם מנסים להשיג על-ידי כפיה בינלאומית. זהו מעשה לא ראוי". הוא הוסיף כי "בדמוקרטיה הישראלית באים לידי ביטוי גם ארגונים קיקיוניים והזויים כמו 'בצלם'. אבל רוב הציבור יודע את האמת. אנו נמשיך להגן על הצדק ועל המדינה שלנו מול כל הלחצים הבינלאומיים".

בארגון "בצלם" הגיבו לדברי ראש הממשלה: "לא נרד לרמתו של ראש הממשלה ולא נכנה אותו קיקיוני. אנחנו מאמינים שהציבור בישראל ראוי לדיון משמעותי בנוגע לכיבוש. בניגוד לזהות המוחלטת שמנסה ראש הממשלה לייצר בין הכיבוש לבין ישראל, אנחנו מתעקשים לומר בקול ברור: הכיבוש הוא לא ישראל והתנגדות לכיבוש אינה אנטי-ישראלית. ההיפך הוא הנכון. הביקורת החריפה נגד הכיבוש וההתנחלויות נשמעה מקיר לקיר במועצת הביטחון: הן מצד בנות בריתה הקרובות והחשובות של ישראל - ארצות הברית, צרפת ובריטניה; והן מצד מדינות כמו רוסיה וסין, שנתניהו מתהדר בטיפוח הקשרים עמן. אבל לראש הממשלה אין תשובות לתת לציבור בישראל, אז הוא מצטרף ללפיד ולצל, נגד בצלם. זה לא ירתיע את בצלם ואת מאות האלפים בישראל שמתנגדים לכיבוש. נמשיך לומר את האמת בישראל ובעולם: הכיבוש חייב להסתיים".

שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, כתב בציוץ ב"טוויטר" כי "זו לא הפעם הראשונה שחברים בארגונים ישראלים מוציאים בעולם את דיבתה של ישראל רעה, ובכך מעניקים רוח גב למכפישיה. נתקלתי בזה עוד כרמטכ"ל. מחפיר".

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר בעקבות הופעת "בצלם" במועצת הביטחון כי "אין ספק שמדיניות נתניהו והימין גוררים את ישראל להתנגשות דמוגרפית ולאסון לאומי והמוצא היחידי הוא היפרדות; עם זאת ריצה פרטיזנית למוסדות המוטים של האו״ם היא טעות קשה. זה גם לא יעיל כי בעיקר משרת את קידום הדמוניזציה לישראל בעולם וגם לא חכם מאחר ובעיקר מגביר את הניכור בארץ כלפי תומכי הפתרון כאן".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "כשאתה נכשל בתור שר חוץ ובתור ראש ממשלה גם יחד בכל הקשור ליחסי החוץ, הכי קל לתקוף את מי שצועק שהמלך הוא עירום. במועצת הביטחון יושבות מדינות שתומכות בישראל אבל לא תומכות בכיבוש, ובצדק. המחשבה שאפשר להמשיך בכיבוש ולהסית נגד השליח היא ילדותית ומזיקה. להתנגד לכיבוש זה הכי פטריוטי והמשוואה שביבי מנסה לייצר כאילו לתמוך בישראל זה לתמוך בכיבוש היא פשוט שקרית. למעשה, ארגוני זכויות האדם מצילים את ישראל כשהם מציגים גם את פניה האחרות ומי שבאמת מדרדר אותה, כבר כל כך הרבה שנים, הוא ראש הממשלה נתניהו".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הוסיפה כי "כל אלו שמתירים את דמם של 'בצלם' ו'שלום עכשיו' שכחו מה זה חופש ביטוי וערכים דמוקרטיים. ראוי שיפנו את מחאתם לאחראים האמיתיים: ממשלת ישראל. נתניהו וממשלתו הם האשמים במצבה הבינלאומי העגום של ישראל. הם הבעיה, ולא חלק מהפתרון".

סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי (הליכוד), אמרה כי "הדיון במועצת הבטחון מצטרף לשורה של פעולות עקרות של הפלשתינים שלא ינצחו את המציאות והאמת ההסטורית. ההתנחלות ביהודה ושומרון היא מעשה מוסרי וצודק, והוא חוקי גם על פי הדין הבינלאומי. שורש הסכסוך הוא הטרור, האלימות וחוסר הנכונות הפלשתיני לקבל את קיומה של מדינת ישראל. מדינת ישראל מטפחת חיים באמצעות בנייה וההנהגה הפלשתינית ממשיכה לזרוע שנאה ומקדשת את המוות. שנאת ישראל מבית, כפי שמיטיב לעשות ארגון בצלם שמנותק מהציבור הישראלי, רק מעצימה את תעמולת השקרים הפלשתינית".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שיזם הצעת חוק שאמורה לשלול תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר המימון שלהן מגיע ממדינות זרות, אמר כי "לא מפתיע שמנכ"ל בצלם, שבשיא הלחימה במבצע צוק איתן בעוד אזרחינו וחיילינו נהרגים - רץ להתראיין ברשתות זרות כישראלי הקורא למדינת ישראל ולצה"ל פושעי מלחמה - רץ לטנף על מדינתו גם באו"ם כגמד דיפלומטי אכול שנאה עצמית ולהוט להתאבדות לאומית קולקטיבית, מה שמפתיע הוא שמדינת ישראל באמצעות מערך השירות הלאומי מספקת כח אדם למחלה המכונה "בצלם", ואת זה אעצור באמצעות הצעת החוק שהגשתי, שאני שמח לראות שמקבלת גם את תמיכת ראש הממשלה".

ח"כ יהודה גליק אמר כי "גורמי השמאל הקיצוני בראשות בצלם הרימו ידיים מהדמוקרטיה ומכיוון והם לא מצליחים להיבחר לכנסת בבחירות דמוקרטיות הם פועלים בשיתוף פעולה עם האוייבים האכזריים ביותר של המדינה נגדה. לעצם העניין אין ספק כי המציאות ביהודה ושומרון היא בהחלט בלתי נסבלת אבל הפיתרון הוא לא בהקמת עוד מדינה ערבית נכשלת שזכויות האדם שבה יהיו קטסטרופליים אלא בהחלת החוק הישראלי על כל יהודה ושומרון. כך יוכלו ליהנות תושבי שכם וחברון מהזכויות מהם נהנים אחיהם מטייבה ומאום אל פאחם. כל זאת כמובן בתנאי שיזניחו את הטרור אחת ולתמיד".

מנכ"ל תנועת אם תרצו, מתן פלג, אמר כי "אנו מצפים מהממשלה להודיע שהיא מפסיקה לאלתר את מתן הטבת תקני השירות הלאומי לארגון. יש להרחיק ארגון זה מכל שיתוף פעולה וקשר עם צה"ל ועם משרדי הממשלה. תנועת "אם תרצו" תיפעל בכל הדרכים כדי לסגור את פעילותו של ארגון זה לאלתר".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ