ארה"ב דרשה מישראל הבהרות לגבי הרחפן שהשר אריאל העניק לראש ממשלת רוסיה

דיפלומטים אמריקאים פנו למשרדי ממשלה וביקשו פרטים על הפרשה, לאחר שקראו עליה בתקשורת. ארה"ב מטילה סנקציות על רוסיה ואוסרת להעביר לה טכנולוגיות אזרחיות שניתן לנצל גם צבאית

ברק רביד
גילי כהן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
השר אורי אריאל בישיבת סיעת הבית היהודי בכנסת, השבוע
השר אורי אריאל בישיבת סיעת הבית היהודי בכנסת, השבועצילום: אמיל סלמן
ברק רביד
גילי כהן

ארה"ב פנתה לישראל וביקשה הבהרות לגבי פרשת הרחפן ששר החקלאות, אורי אריאל, העניק במתנה לראש ממשלת רוסיה דימיטרי מדבדב בביקורו בישראל בשבוע שעבר. פקיד בכיר בירושלים ציין כי האמריקאים ביקשו לדעת אם אמצעים טכנולוגיים מתוצרת ארה"ב ששולבו בכלי הטיס הועברו לרוסים. 

הבכיר הישראלי ציין כי פרשת הענקת הרחפן גרמה למבוכה דיפלומטית מול האמריקאים. לדבריו, דיפלומטים משגרירות ארה"ב בישראל פנו בימים האחרונים למשרד הביטחון, למשרד החוץ, למשרד החקלאות ולממלא מקום היועץ לביטחון לאומי בלשכת ראש הממשלה וביקשו פרטים על הפרשה, לאחר שקראו עליה בתקשורת.

האמריקאים בדקו וגילו כי על כלי הטייס הבלתי מאויש הותקנה מצלמה מתוחכמת מתוצרת ארה"ב. בטכנולוגיות מסוג זה רשיון הייצוא ותנאי העסקה לרוב אוסרים על העברת הציוד לצד שלישי ללא אישור. כמו כן, ארה"ב מטילה סנקציות על רוסיה ואוסרת להעביר אליה טכנולוגיות מתקדמות שניתן לנצל באופן דו־שימושי, כטכנולוגיה אזרחית שניתן לנצל גם לשימושים צבאיים.

מהתשובה הראשונית שנמסרה לארה"ב עלה כי המצלמה שהיתה מותקנת על כלי הטיס הבלתי מאויש הוסרה לפני מסירתו לרוסיה. עם זאת, משרד הביטחון ממשיך בבדיקת הנושא כדי לוודא שלא היה פריט טכנולוגי אמריקאי אחר על כלי הטייס שנמסר לרוסים. משרד הביטחון צפוי למסור את מסקנות הבדיקה שלו בימים הקרובים לשגרירות ארה"ב.

על רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, דוגמת זה שהועבר לידי ראש הממשלה הרוסי, חלה חובת פיקוח של הרשויות הישראליות. מאחר ומדובר בכלי שמיועד לשימוש אזרחי, הפיקוח עליו מוטל על משרד הכלכלה, אך נדרשים תיאום והתייעצות עם אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון. משרד הביטחון כלל לא ידע על העברת כלי הטייס הבלתי מאויש, וזה לא קיבל את האישורים המתאימים. "המהלך כלל לא תואם איתנו", נמסר ממשרד הביטחון.

הליך האישור של ייצוא אמצעי לחימה הינו מורכב יחסית. משרד הביטחון בוחן בקשות כאלה במשך מספר שבועות ומקבל הסבר על המשמעויות הדיפלומטיות של מהלך כזה. למשרד הכלכלה לוקח כשבוע לטפל בבקשת הייצוא, הכוללת גם היא בדיקה של משרד החוץ. אך מדיניות משרד החוץ כיום היא למנוע ייצוא של ציוד דו־שימושי, בו ניתן להשתמש בו גם למטרות צבאיות וגם למטרות אזרחיות, לרוסיה. לפי הערכות, חברה פרטית שהייתה מנסה לייצא את כלי הטייס הבלתי מאויש, הייתה נענית בשלילה על ידי המשרדים הממשלתיים. אילו הייתה פועלת ללא רשיונות הייצוא המתאימים, היא אף הייתה עלולה להיקנס בסכום של עד מיליון שקלים על ידי אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני.

בשבוע שעבר, במהלך ביקורו במכון וולקני, השתעשע ראש ממשלת רוסיה מדבדב בהטסת כלי טיס בלתי מאויש תוצרת ספרד שנועד לצילום תרמי ונעשה בו שימוש במחקרים שמתבצעים במכון. מחירו של כלי הטיס עומד על כ-200 אלף שקל, והמצלמה שמותקנת עליו הינה תוצרת ארה"ב.

אריאל, שמנהל מו"מ עם ממשלת רוסיה על הסכם שיתוף פעולה חקלאי בשווי של 11 מיליארד דולר ראה שמדבדב מתלהב מכלי הטייס והציע לו אותו במתנה. עוד באותו ערב הגיעו נציגים של שגרירות רוסיה ולקחו את כלי הטיס. אלא שהפרשה הסתבכה אחרי שחוקרי מכון וולקני לא מסרו לאנשי השגרירות הרוסית את השלט ומערכת ההפעלה שלו. הרוסים ביקשו את השלט, אולם חוקרי המכון סירבו בטענה שהדבר יפגע במחקרים שהם מנהלים. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ