בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

התקרית באום אל-חיראן - נקודת ציון מסוכנת ביחסי מדינת ישראל והבדואים בנגב

בעמונה לא נהרס בית אחד, אבל נתניהו וארדן ממנפים פעולות אכיפה בישובים ערביים לצרכים פוליטיים ובמשטרה מיהרו לקשור את הדורס לדאעש. מעבר להפגנות ולעימותים, חשוב לשים לב לתופעה של מעורבות ערבים ישראלים בפיגועים

62תגובות
עימותים בין המשטרה לתושבי האזור באום אל-חיראן
אליהו הרשקוביץ

התקרית בנגב לפנות בוקר, שבה נהרגו אזרח בדואי ושוטר, היא נקודת ציון מסוכנת ביחסי מדינת ישראל והבדואים בדרום הארץ. מבצע משטרתי להריסת בתי הכפר אום אל-חיראן הסתבך והידרדר לעימות אלים, שבמהלכו לגרסת המשטרה אחד התושבים, יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן, דרס למוות שוטר, ארז (עמדי) לוי, ואז נורה ונהרג בידי שוטרים אחרים. פציעתו של יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, מירי כדור ספוג הוסיפה שמן למדורה.

תושבים בדואים טענו הבוקר כי הנהג נורה ללא סיבה. זו טענה המעוררת ספקות, כי העובדה היא שבתקרית נהרג גם שוטר שנדרס. ועם זאת, גם הגרסה המשטרתית מחייבת הצגת עוד הוכחות. רק לפני כמה חודשים התברר מה שתואר תחילה כפיגוע דריסה בשועפט בצפון ירושלים כאי הבנה שבסופה נורה נהג למוות בידי שוטרים.

ייתכן כמובן שהתיאור המשטרתי מדויק לחלוטין, אבל לעת עתה נראה שישנה מידה של הפרזה בזריזות הפסקנית של מערך הדוברות המשטרתי (דוברות המשטרה היא כנראה הגוף הממשלתי הראשון בישראל שמשלב סימני קריאה בהודעותיו הרשמיות לתקשורת; מי היה מנחש שהשפעתו הסגנונית של היחצ"ן רני רהב תגיע כל כך רחוק?) דובר צה"ל, לפחות בחלק מהתקריות בשטחים, כבר למד להיות זהיר יותר במסקנותיו הראשוניות.

אין מנוס מלהזכיר שבגל השריפות בתחילת דצמבר האחרון הודיעו השר לביטחון פנים גלעד ארדן ובכירי המשטרה ומערך הכיבוי כי חלק גדול מהשריפות הן הצתות על רקע לאומני. ייתכן, כמובן שבעתיד תתברר צדקתם, אבל בינתיים שוחרר השבוע העצור הערבי ישראלי האחרון בפרשה, מבלי שהוגש בה ולו כתב אישום אחד על רקע לאומני.

בה בעת, מפתיעה המהירות שבה קושרת המשטרה את הנהג הדורס לארגון דאעש (המדינה האיסלאמית). לפי המשטרה, הנהג גם פעיל בתנועה האיסלאמית בישראל. ההודעה כי נבדק הקשר שלו לדאעש נראית מעט מוקדמת. גם בתחילת השבוע שעבר, טענו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ליברמן בביקור בזירת הפיגוע בארמון הנציב בירושלים כי המחבל שדרס למוות ארבעה קצינים הוא איש דאעש. עד היום עוד לא הוצג בדל ראייה לכך.

הרס מבנים בקלנסווה, היום
MENAHEM KAHANA/אי־אף־פי

השב"כ אכן מודאג מעלייה בהזדהות עם דאעש בקרב הבדואים בדרום ולפני כשנה עצר חבורת מורים בדואים שהואשמה בקשרים עם הארגון. אבל שוב, הקפיצה הלוגית מחברות בתנועה האיסלאמית לפעילות בדאעש מחייבת הוכחות, שטרם ניתנו.

הריסת הבתים באום אל-חיראן באה שבוע בלבד לאחר מבצע מתוקשר להרס בתים בעיירה קלנסווה במשולש. בסוף דצמבר המדינה כמעט עמדה מלכת סביב משבר פינוי הבתים במאחז עמונה. בינתיים, לא נהרס בעמונה בית אחד ואילו מאמץ החקיקה של חוק ההסדרה עלה על שרטון. לעומת זאת, דואגים נתניהו וארדן למנף פוליטית את צעדי האכיפה שלהם נגד הציבור הערבי בקרב האזרחים היהודים.

נוצר הרושם שמשבר עמונה, ולצדו הציפייה הציבורית למהלכים נחרצים כנגד הטרור לאחר פיגועים כמו בארמון הנציב, מדרבנים פעולות אכיפה תוקפניות דווקא ביישובים הערביים בתחומי הקו הירוק. גם אם המדינה מיצתה את הדיון המשפטי לקראת פינוי האזרחים הבדואים באום אל-חיראן, והיתה מחויבת לפעול, השאלה היא איך ניגשים למבצע כזה ומה המסר שמשודר לשוטרים ולציבור הבדואי, על רקע הקו הנחוש של הממשלה.

לצד ההפגנות והעימותים האלימים, כדאי לשים לב גם לעובדה הבאה. מאז ה-1 בינואר אשתקד, היום שבו רצח תושב המשולש נשאת מילחם שלושה אזרחים ישראלים בפיגועי ירי בתל אביב, נהרגו 23 ישראלים בפיגועים. יותר ממחצית ההרוגים, 12 בני אדם, נפגעו מידי מחבלים נושאי תעודות זהות ישראליות, חלקם אזרחים ערבים ישראלים ואחרים תושבי מזרח ירושלים. זו התפתחות מדאיגה, שגם השב"כ כבר נותן עליה את דעתו.

אם תציג המשטרה בזמן הקרוב ראיות משכנעות שאכן היה זה פיגוע דריסה ותפעל כעת בשיקול דעת לריסון המתיחות, נדמה שאפשר עדיין לעצור את האש מלהתפשט ליישובים הבדואים ולחברה הערבית כולה. גם לחברי הכנסת הערבים ישנה אחריות להשבת השקט, אחריות שחלקם אינם ששים לגלות. ועדיין, אין ספק שנוסף כאן חומר בעירה דליק למתיחות המורגשת זה תקופה ארוכה.

הבעיות של החברה הערבית בישראל בוודאי אינן מתחילות או מסתיימות במתח עם הממשלה או המשטרה. לפי עדויותיהם של אזרחים ערבים, הן קשורות גם בפשיעה משתוללת ביישובים, בהעדר אכיפה מינהלית ובשיטפון של כלי נשק בלתי חוקיים.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו