בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בתמיכת כחלון, החוק להפקעת קרקעות של פלסטינים יובא היום להצבעה בכנסת

החוק, שזוכה גם לתמיכה בסיעות החרדיות, צפוי לזכות ברוב בקריאה שנייה ושלישית. האופוזיציה מתכננת דיון מרתוני בניסיון לשבש את קידומו. מנדלבליט יסרב להגן עליו בבג"ץ

12תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יעלה היום (שני) את החוק להפקעת אדמות פרטיות של פלסטינים להצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, בתמיכת יו"ר כולנו משה כחלון וראשי הסיעות החרדיות. האופוזיציה מתכננת דיון פיליבסטר ממושך במליאה בניסיון לשבש את קידום החוק, אך הוא צפוי לזכות בתמיכת רוב חברי הכנסת. 

החוק סולל את הדרך להכשרת בנייה בלתי חוקית על קרקעות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית. לפי נוסח ההצעה העדכני שהגיע לידי "הארץ", בשלב ראשון יוקפאו הליכי אכיפה נגד 16 התנחלויות ומאחזים למשך שנה מפרסום החוק, במהלכה ייקבע אם ניתן להפקיע את אדמותיהם; לאחר מכן, שרת המשפטים איילת שקד תוכל להרחיב את הרשימה באמצעות צו, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מוסיף להתנגד לחוק ובסביבתו הבהירו אתמול כי הוא אינו מתכוון להגן עליו, גם בנוסחו הנוכחי, אם יוגשו נגדו עתירות לבג"ץ. 

סיעת כולנו, שלחמה בעבר נגד הפגיעה במעמד בית המשפט העליון כתוצאה מחקיקת החוק, צפויה לתמוך בנוסחו החדש, הכולל לבקשתה פסקה שתמנע את החלתו על עמונה או על הבתים בעפרה ונתיב האבות נגדם פורסם צו הריסה חלוט. אביגדור ליברמן אמנם קרא שלא לקדם את החוק — והעריך רק באחרונה ש"הוא כנראה לעולם לא יחוקק" — אבל בישראל ביתנו הבהירו שבכוונתם לתמוך בו היום. גם בש"ס וביהדות התורה הודיעו שיקבלו על עצמם את המשמעת הקואליציונית ויצביעו בעד החוק.

אחד משרי הליכוד אמר ל"הארץ" שקידום החוק הוא מהלך מתוכנן היטב של נתניהו, ובניגוד לפרסומים בשבועות האחרונים, ראש הממשלה לא שינה את עמדתו בנושא והתכוון להוסיף ולקדם את ההצעה. "זה מה שסוכם מלכתחילה", אמר השר, "התוכנית היתה שהחוק יקודם אחרי עידן אובמה, אם לא יימצא הסדר אחר בתקופה הזאת". 

קרוואנים שהוקמו בשילה לטובת מפוני עמונה, בשבוע שעבר
אמיל סלמן

לפי מקור אחר בליכוד, "היה ברור לאורך כל הדרך שנתניהו לא יוכל להרשות לעצמו להיתפס בקרב מצביעי הימין כמי שבלם את המהלך. עדיף לו להצטייר בקרב בוחריו כמי שתומך בחוק — ולהעביראת ההכרעה על תוקפו לשופטי בג"ץ".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), אחת ממובילות ההתנגדות לחוק בוועדה המיוחדת שהוקמה לקידומו בכנסת, מתחה ביקורת על נוסחו העדכני: "הממשלה יכולה לקבל החלטה על סיפוח, אך במקום זאת בוחרת בדרך מוגת לב וחסרת אחריות".

לטענת גרמן, הממשלה "יודעת שהחוק יידחה על ידי בית המשפט העליון, אך בוחרת להטיל את האשמה עליו".

הצעת החוק, המכונה "חוק ההסדרה", מורה כשלב ראשון על הקפאת הליכים בהתנחלויות והמאחזים עפרה, עלי, נתיב האבות, כוכב השחר, מצפה כרמים, אלון מורה, מעלה מכמש, שבי שומרון, קדומים, פסגות, בית אל, יצהר, הר ברכה, מודיעין עלית, נוקדים וכוכב יעקב. החוק יאפשר למדינה להכריז על אדמות פלסטיניות פרטיות עליהן נבנו התנחלויות ומאחזים ישראליים "בתום לב או בהוראת המדינה" כעל רכוש ממשלתי, וליטול מבעליהן את זכויות השימוש וההחזקה בהן עד להכרעה מדינית על מעמדם העתידי של השטחים. זה, למעשה, הנימוק שהקואליציה מקווה ש"יכשיר" את החוק, ויעביר אותו במבחן בג"ץ. 

החוק קובע מנגנון פיצויים לפלסטינים שהקרקעות יופקעו מידיהם. בעל הזכויות במקרקעין יהיה זכאי לדמי שימוש שנתיים בשיעור של 125% מערכם, כפי שתקבע ועדת השומה לתקופות של 20 שנה כל פעם, או לקרקע חלופית ככל שהדבר אפשרי, לפי בחירתו. נוסחה העדכני של ההצעה קובע גם סד זמנים ברור: האדמות הפלסטיניות יירשמו כרכוש ממשלתי בתוך שנה ממועד כניסת החוק החדש לתוקף; והמינהל האזרחי ייטול את זכויות השימוש וההחזקה באדמות בתוך שישה חודשים מיום פרסום החוק. בתוך 60 ימים מיום הרישום או נטילת הזכויות, יקצה הממונה את זכויות השימוש וההחזקה באדמות הללו לצורכי המתנחלים שבנו עליהן.

האופוזיציה הגישה 227 הסתייגויות נגד החוק, ובאופן תיאורטי חברי סיעת המחנה הציוני יוכלו לנאום במליאה במשך שבועיים רצופים (320 שעות נאום) כדי למנוע את קידומו. ההסתייגויות לחוק דורשות שינויים בניסוח סעיפיו השונים, אולם מדובר במהלך פרובוקטיבי בעיקרו: כך, למשל, דרשו הח"כים לשנות את שם החוק ל"חוק ההונאה" או ל"חוק גזל הגוי", להוסיף לסעיפיו השונים כי הם נועדו לשרת את האלקטורט של הבית היהודי ושההליכים שהחוק מאפשר דורשים את "הסכמת מועצת יש"ע".

במענה לפניית "הארץ", נמסר אתמול מטעם היועמ"ש כי "עמדתו לגבי המניעה המשפטית מקידום חוק ההסדרה נותרה בעינה, גם לאחר הסרת סעיף הרטרואקטיביות. זאת, בשל היות החוק, גם בנוסחו הנוכחי, בלתי חוקתי ומנוגד לחובותיה המשפטיות של מדינת ישראל לפי המשפט הבינלאומי. עמדה זו הוצגה על ידי היועץ בפני הדרג המדיני פעמים רבות, לרבות בעת האחרונה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו