בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במקביל לשמועות על התקדמות לעסקת שבויים, גוברת התסיסה בקרב אסירי חמאס

בשבוע שעבר נערכו באופן חריג חיפושים באגף שבו שוהים אסירי חמאס בכלא נפחא. כעבור שלושה ימים, אירעו שתי תקריות שבהן אסירים תקפו סוהרים בכלא נפחא ובכלא קציעות

תגובות
הפגנה לשחרור אסירים בישראל, ב-2014 בעזה
Hatem Moussa / AP

בשבוע האחרון אירעה הסלמה במתיחות בין שירות בתי הסוהר לבין הנהגת אסירי החמאס הכלואים בישראל. השירות נקט צעדי ענישה כלפי אסירי חמאס בבתי הכלא בדרום הארץ, בעקבות שתי תקריות שבהן הותקפו ונפצעו קל שני סוהרים. המתח הגובר קשור כנראה בניסיונות של פעילי חמאס בעזה להתסיס את האסירים, לצד עצבנות גוברת בבתי הכלא, כשברקע שמועות על התקדמות במגעים לעסקת חילופי שבויים בין ישראל וחמאס.

המתח בבתי הכלא עלה ב-29 בינואר, כשהיחידה המיוחדת של שב"ס, "מצדה", ערכה חיפושים נרחבים באגף שבו שוהים יחד אסירי חמאס בכלא נפחא. חיפוש של היחידה באגף חמאס הוא אירוע חריג למדי בשנים האחרונות, והנהגת האסירים ראתה בו הפרה של הסטטוס־קוו מולה. כעבור שלושה ימים, ב-1 בפברואר, אירעו בתוך שמונה שעות שתי תקריות אלימות באגפי חמאס בכלא נפחא ובכלא קציעות, שבאחת מהן אסיר דקר סוהר באמצעות מברג מאולתר. הסוהר נשרט, אך הצליח להשתלט על האסיר. בתקרית השנייה חתך אסיר סוהר בפניו באמצעות מכסה משונן של קופסת שימורים. הסוהר נפצע קל.

בתגובה, אסר שב"ס ביקורים אצל אסירי חמאס בבתי הכלא בדרום הארץ, שלל מהם זכויות שונות ופיזר את מנהיגי האסירים בין מתקניו. גם מוחמד עמראן, מנהיג אסירי חמאס בבתי הכלא, השפוט למאסר ממושך על מעורבות בשיגור מחבלים מתאבדים באינתיפאדה השנייה, הועבר לכלא אחר. בכירים בשב"ס אמרו ל"הארץ" שהחיפושים של יחידת מצדה באגפי חמאס יימשכו והכחישו טענה של עיסא קראקע, שר האסירים בממשלת הרשות הפלסטינית, כאילו הושגה הבנה בדבר עצירת החיפושים.

שתי התקיפות אירעו על רקע גל קריאות באתרי חמאס וברשתות החברתיות ברצועה לפגוע בסוהרים ובמפקדי בתי הכלא בישראל. באחד המקרים אף נטען שאסיר שיתקוף סוהר יעלה מיד לראש רשימת המשוחררים שידרוש הארגון בעסקת השבויים הבאה. בשב"ס מייחסים את עליית המתח להצטברות של כמה גורמים: הקריאות מעזה לנקוט אלימות (כנראה גם מתוך תקווה שהדבר יעורר מתח בערי הגדה המערבית, שבשליטת הרשות), מאבק כוח של הנהגת אסירי חמאס מול שב"ס בניסיון למנוע חיפושים בתאים ועצבנות בקרב האסירים בשל ציפייה לעסקת שבויים.

האזרחים הנעדרים בעזה וגופות החיילים המוחזקות שם

אתמול דיווח קול ישראל שחמאס דחה באחרונה הצעה ישראלית להחליף את אחד משני האזרחים הישראלים הנעדרים בעזה — אברה מנגיסטו והישאם א־סייד — בפעיל הארגון העצור בישראל וסובל מבעיות נפשיות. בדיווח צוטט מקור בחמאס, שטען כי הארגון הודיע לגורם המתווך שהוא מתנגד לעסקה "קטנה" של חילוף אדם אחד באחר ודרש "עסקה שלמה או לא כלום".  לפי אותו פרסום, הארגון הציע לערב את מצרים כמתווכת בסוגיה. בחודש שעבר התקיימו סדרת מפגשים בין ראשי חמאס ברצועה לראשי מנגנוני הביטחון המצריים. לפי פרסומים בתקשורת הערבית, עסקו חלק מהדיונים בשאלת המשא ומתן.

בשבוע שעבר דווח ב"הארץ" שישראל מחזיקה בחודשיים האחרונים בפעיל חמאס, בילאל רזאינה, שהוא גם אחיו של בכיר באחד ממנגנוני הביטחון של הארגון ברצועה. עד היום נמנע חמאס מכל דיון בעסקת חילופים בהקשר הומניטארי, שבה יוחזרו האזרחים ועמם גופות שני חיילים שמחזיק הארגון, סגן הדר גולדין וסמל־ראשון אורון שאול, שנהרגו בקיץ 2014 במבצע צוק איתן. לגבי צעיר ישראלי נוסף שחצה את הגבול לרצועה, ג'ומעה אבו גנימה, לא ברור אם הוא מוחזק על ידי חמאס.

רזאינה, בן 24, סובל לדברי משפחתו מבעיות נפשיות. הוא נעצר ב–27 בנובמבר אשתקד בעת שחצה ביוזמתו את הגבול מהרצועה לשטח ישראל. ב–28 בדצמבר הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, על סמך מידע שהושג בחקירתו בשב"כ. בהודעת שב"כ נאמר שרזאינה היה פעיל בזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א־דין אל־קסאם, והיה מעורב בחפירת מנהרות. 

רזאינה הוא אחיו הצעיר של מוסטפה רזאינה, ראש מנגנון ביטחון הפנים (השב"כ הפלסטיני) של חמאס בצפון רצועת עזה. השב"כ הישראלי אומר כי הוא פעל גם כ"מלווה" של אחיו הבכור. מה שלא נמסר בהודעות שב"כ ובכתב האישום הוא שרזאינה סובל מבעיות נפשיות קשות. בהודעה שפרסמה משפחתו בעזה, למחרת הדיווח הישראלי על מעצרו, נטען כי בילאל אינו חבר בזרוע הצבאית. המשפחה מסרה שבילאל "סבל מחוסר יציבות נפשית ועודנו מטופל עד לתקופה האחרונה" והאשימה את ישראל שגבתה ממנו בעינויים את ההודאה בפעילותו בחמאס.

ב–26 בינואר קיים בית המשפט המחוזי בבאר שבע דיון שבו הוצגה חוות דעת של פסיכיאטר מטעם המדינה, שקבע כי במצבו הנוכחי רזאינה אינו כשיר לעמוד לדין וזקוק לאשפוז פסיכיאטרי. רזאינה הועבר לאשפוז לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, והיום אמור להתקיים דיון בבקשת סנגורו להפסיק את ההליכים נגדו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו