בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרופא הפלסטיני שבנותיו נהרגו בעופרת יצוקה: צה"ל ידע כי משפחתי נמצאת בבית

מעדויות בדיון על תביעתו של ד"ר אבו אל-עייש נגד משרד הביטחון, עולה כי מידע לפיו המשפחה נמצאת בבית בג'באליה הועבר לצבא. מנגד טוען המג"ד שנתן את הפקודה לירות פגזים כי לא ידע

13תגובות
ד"ר אבו אל-עייש (במרכז) ומשפחתו במחסום ארז, ב-2009
אליהו הרשקוביץ/ג'

מעדויות שנמסרו אתמול (רביעי) בדיון בתביעתו של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש שבנותיו נהרגו במבצע עופרת יצוקה, עולה כי המידע לפיו משפחתו היתה בבית יומיים לפני שהופגז הועבר לצה"ל. מנגד, מפקד הגדוד בחטיבת גולני שהורה על הירי טען כי לא ידע על הימצאות אזרחים באזור. הדיון התקיים אתמול בבית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת תביעת נזיקין שהגיש ד"ר אבו אל-עייש נגד משרד הביטחון בעקבות מותן של שלוש בנותיו ואחייניתו מירי פגזי צה"ל על ביתם שבג'באליה במהלך מבצע עופרת יצוקה ב-2009.

ד"ר אבו אל-עייש שהעיד בדיון אמר כי יומיים לפני ההפגזה התקרבו טנקים לביתו. בתגובה הוא התקשר למכרו הישראלי, העיתונאי שלומי אלדר. לדבריו, אלדר קישר אותו לעיתונאי גבי גזית שהעלה אותו לשידור. לאחר השידור, נוצר קשר בין אבו אל-עייש לסא"ל אבי ביטון, קצין במינהלת התיאום והקישור בעזה ששאל את אבו אל-עייש היכן נמצא ביתו. לדברי אבו אל-עייש, לאחר השיחה, הטנקים זזו מקרבת הבית.

בתצהיר עדותו של אל"מ ד', אז מפקד הגדוד בחטיבת גולני שהורה לירות את הפגזים לעבר ביתו של אבו אל-עייש, נכתב כי "במהלך הלחימה לא זוהתה תנועת אזרחים באזור, למעט בחלונות הזמן ההומניטריים". עוד נכתב כי "לא היה להם מה לחפש שם. היה חשש כבד שמי שכבר הסתובבו באזור היו מחבלים בכסות אזרחית". הוא הוסיף כי תחת פיקודו, היחידה נהגה בצורה מדודה וזהירה. "זאת, תוך כדי שאני לוקח על עצמי סיכונים רבים על מנת לפעול באופן סלקטיבי. כך למשל, נתתי הוראה לצאת לפעילות מבצעית במהלך הלחימה כשהלוחמים נצורים (נשקיהם נצורים – אב"ז), מתוך הנחת עבודה שבכל מבנה ישנם אזרחים ויש להימנע מלפגוע בהם". עוד הצהיר אל"מ ד' כי "הנחת עבודה זו היתה על אף שהמרחב היה מפונה מיושביו. החמרנו עם עצמנו ככל הניתן, מתוך ההנחה שעדיין עשויים להיוותר בלתי מעורבים בביתם".

מירי מינוסקין, ישראלית שהכירה אז את אבו אל-עייש, העידה גם היא כי יומיים לפני האירוע הוא התקשר אליה ואמר כי כוח טנקים נמצא סמוך לביתו. לדבריה, אבו אל-עייש התקשר אליה ולמכרים ישראלים נוספים על מנת שיעזרו לו להעביר את המסר כי בביתו נמצאת אוכלוסיה אזרחית. בעדותה אמרה מינוסקין כי בעקבות השיחה איתו היא טילפנה למכר שלה, דמות מוכרת במשרד הביטחון, תת-אלוף במילואים ברוך שפיגל. "נתתי לשפיגל סימנים מזהים שהעביר לי עז א-דין על איך נראה ביתו. דקות לאחר מכן, זזו הטנקים", אמרה מינוסקין בעדותה.

הסוגיה המשפטית העומדת במרכז התיק היא אם ירי הפגזים, שגרם למותן של ארבע הבנות, יכול להיחשב כ"פעולה מלחמתית" (הגדרה המקנה למדינת ישראל חסינות מפני תביעות נזיקין). בדיון שנערך ב-2013 עסק בכך השופט שלמה פרידלנדר וקבע כי "לא כשרה השעה לסילוק התביעה". זאת מפני שבהודעת דובר צה"ל על התחקיר שנערך אחרי האירוע צוין כי נוכחות כוח גולני, שמפקד הגדוד מהחטיבה הורה על ביצוע הירי, נכח בשכונת ש'געייה - מרחק של שבעה קילומטרים מביתו של אבו אל-עייש בג'באליה. טענה זו נמצאת במחלוקת משפטית, כיוון שלפי הפרקליטות מדובר בשגיאה של דובר צה"ל בניסוח ההודעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו