בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראשי השב"כ והמוסד נגד חוק הסייבר של נתניהו: פגיעה חמורה בפעילות הביטחונית

השניים שיגרו מכתב יחד עם סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון ובו התריעו כי החוק שמסדיר את פעילות רשות הסייבר מקנה לה סמכויות רחבות מדי

9תגובות
נתניהו, בתחילת החודש
אילן אסייג

ראשי מערכות הביטחון בישראל – ראש השב"כ נדב ארגמן, ראש המוסד יוסי כהן, סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן, ומנכ"ל משרד הביטחון האלוף במילואים אודי אדם – פנו במכתב חריג אל משרד ראש הממשלה בדרישה לשנות את מתווה חוק הסייבר, והזהירו מפני פגיעה חמורה ב"ליבת העיסוק הביטחוני של מדינת ישראל". על המכתב דווח הערב בחדשות 2.

במכתב, שנשלח בשבוע שעבר אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואל שרי הקבינט, דרשו ראשי מערכת הביטחון לעצור את החקיקה שמעניקה לדבריהם סמכויות רחבות מדי לרשות הסייבר החדשה, ולגבש חוק חדש בנושא. הנושא עלה בישיבת הממשלה האחרונה, וזאת על רקע התנגדות מערכת הביטחון לטיוטת החוק, שלדברי ראשי המערכת מרוקנת מתוכן את יכולות הגופים הביטחוניים העוסקים בסייבר.

החוק נועד להסדיר את פעילותה של הרשות, שהממשלה אישרה את הקמתה לפני כשנתיים. לפי העומד בראש הרשות, בוקי כרמלי, הרשות תתמקד בהנחיות הגנה לאלפי חברות, ארגונים וגופים ציבוריים כיצד להגן מפני התקפות סייבר, וכן בקביעת רגולציה בסייבר ובהתנהלות בעת חירום. בימים האחרונים, לאחר שנשלחה טיוטה ראשונה של החוק שנוסחה במטה הסייבר אל המשרדים הרלוונטיים, התברר לבכירי מערכת הביטחון כי זו מרחיבה הרבה יותר בהשוואה לנוסח קודם, שעיקריו סוכמו בוועדת החוץ והביטחון. לכן, הוחלט על ידי בכירי מערכת הביטחון לפעול בצעד חריג, ולגבש פנייה משותפת נגד החוק המתגבש.

הקמת הרשות הביאה למתחים רבים בין גופי הביטחון השונים עוד קודם לכן, בטענה כי שינוי הסמכויות והעברת חלק מהן לידי הרשות החדשה תביא לפגיעה בתפקודם. הגוף העיקרי שעתיד לוותר על פעילותו בתחום הסייבר הוא השב"כ, שהיה אחראי למשל על הנחיות עבור תשתיות לאומיות קריטיות – דוגמת בנקים, חברות תקשורת ועוד – בתחום הסייבר.

כחלק מהניסיון להסדיר את המתחים בין הארגונים, ערכה ועדת החוץ והביטחון עבודה בנושא שנועדה לבחון את משמעויות החלטת הממשלה. בדו"ח שפרסמה הוועדה בסוף חודש אוגוסט האחרון נכתב כי "הקמת הרשות באה למלא חלל באזורים שלא טופלו עד היום (בעיקר במרחב האזרחי) ולשפר את התיאום בין כלל גורמי הגנת הסייבר. הגם שההחלטה קבעה שלא תהיה פגיעה באחריותו ובסמכויותיו של שב"כ, הרי שמטבע הדברים, כניסתה של הרשות כשחקן חדש ומוביל 'נוגסת' בתחומי האחריות והסמכות של שב"כ, ומחייבת הסדרה, הן מערכתית והן מול כל אחד מגופי ההגנה בנפרד".

בסופו של דבר קבעה ועדת החוץ והביטחון כי רשות הסייבר הלאומית היא זו שצריכה להיות הגורם האחראי על הגנת הסייבר בישראל. עם זאת, חברי הוועדה ציינו כי נוסח החוק המתגבש "חייב להיכתב תוך שיתוף ומעורבות כלל הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחונית והאזרחית". אך כפי שהתברר, החוק המתגבש הביא להתנגדויות מצד כל ראשי מערכת הביטחון – ראש המוסד, ראש השב"כ, סגן הרמטכ"ל (האחראי על תחום הסייבר ותחתיו פועל מטה הסייבר הצה"לי) ומנכ"ל משרד הביטחון. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו