בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבית הלבן בוחן את תוכנית ממשל אובמה להסדרי ביטחון בגדה

שלוש שנים לאחר שנגנזה, ארה"ב מורידה את האבק מתוכנית הגנרל אלן לסידורי הביטחון בשטחים אחרי נסיגה ישראלית. היוזמה זכתה לשבחי בכירים בצה"ל, אך נדחתה על הסף על ידי הדרג המדיני

42תגובות
שיירת הנשיא טראמפ בכניסה לבית לחם, בחודש שעבר
MUSSA ISSA QAWASMA/רויטר�

בשבועות הראשונים לאחר השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, קיים השליח המיוחד שלו לתהליך השלום, עורך הדין ג'ייסון גרינבלט, סדרת פגישות עם אישים שעסקו בעבר בנושא, ובהם בכירים לשעבר בממשל אובמה. באחת הפגישות הללו קיבל גרינבלט סקירה מקיפה על התוכנית הביטחונית שהממשל הקודם בוושינגטון גיבש ליום שאחרי הקמת מדינה פלסטינית, ושכונתה "תוכנית אלן", על שמו של הגנרל ג'ון אלן, איש חיל הנחתים, שהתבקש על ידי הנשיא ברק אובמה לטפל באופן אישי בסוגיה. "בטח שמעת שכל מה שיש בתוכנית הזאת זה פתרונות טכנולוגיים", אמר לגרינבלט אחד הבכירים בממשל היוצא, "זה ממש לא מדויק".

התוכנית של אלן, שעליה עבדו עשרות קצינים ומומחים אמריקאים במשך חודשים ארוכים, לא הוצגה מעולם באופן פומבי ורוב תכניה נותרו חסויים, גם לאחר ששיחות השלום שניהל ממשל אובמה עם ישראל והרשות הפלסטינית בשנים 2013–2014 עלו על שרטון. הבכיר לשעבר בממשל אובמה המליץ לגרינבלט להתעמק בפרטי התוכנית, כי אם המשא ומתן הישראלי־פלסטיני שטראמפ רוצה לקדם יהפוך לרציני, הממשל יזדקק במוקדם או במאוחר לתוכנית מקיפה שתענה על צורכי הביטחון של ישראל.

תוכנית אלן אכן נגעה בהיבטים רבים — החל בפתיחת שדה תעופה אזרחי פלסטיני בגדה, דרך חיזוק גדר הגבול עם ירדן ועד שיתוף פעולה מודיעיני בין ישראל וארה"ב. אף כי התוכנית מעולם לא הושלמה, חלקים נרחבים שלה הוצגו בזמנו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון אז משה (בוגי) יעלון ולבכירים במטה הכללי של צה"ל. הדעות בישראל היו חלוקות: התוכנית זכתה לשבחים בדרג הצבאי הבכיר, אך נדחתה על הסף על ידי יעלון, ונתקלה בביקורת גם של נתניהו.

הפעם האחרונה שהתוכנית החסויה עלתה על שולחן כלשהו היתה ב–2014. אבל בשבועות האחרונים גוברים הסימנים לכך שהממשל החדש מתעניין בה. על כך יכולה אולי להעיד העובדה שהיועץ לביטחון לאומי של טראמפ, הגנרל הרברט מקמאסטר, החליט למנות לאחראי על התחום הישראלי־פלסטיני במועצה לביטחון לאומי את כריס באומן, קולונל בדימוס בחיל האוויר האמריקאי, שהיה בתפקיד בכיר בצוות שעבד על "תוכנית אלן" בשנים 2013–2014.

הצעות אמריקאיות וטענות בישראל

בשבועות האחרונים שוחח "הארץ" עם כמה אישים בכירים, בישראל ובארה"ב, שהיו מעורבים בעבודה על התוכנית. קצינים בכירים שלקחו חלק במגעים עם האמריקאים אמרו ל"הארץ" כי יש לראות את תוכנית אלן כמסמך משותף של ארה"ב וישראל, פרי עבודה משולבת של הפנטגון ושל צה"ל. ולראיה, במגעים נטלו חלק עשרות קצינים ישראלים, בכמה צוותים בדרגים שונים, שעבדו עם מקביליהם האמריקאים. לדברי כמה גורמים בישראל, השיחות בין הצדדים היו מעמיקות מאוד ונוהלו ברמה גבוהה של פתיחות, באופן שאפשר לכל צד להבין את דאגותיו והסתייגויותיו של הצד השני.

חזרה בתשובה

על פי משתתפים בשיחות, קציני צה"ל הציגו לאמריקאים מסמך ובו 26 נקודות, שבאמצעותן הוגדרו האינטרסים הביטחוניים של ישראל בשטחים. הצוות האמריקאי התבקש על ידי ישראל לספק מענה אפקטיבי לכל אחת מ–26 הנקודות הללו. לדעת כמה מהקצינים הבכירים שהשתתפו בשיחות, כמעט כל הנקודות במסמך זכו לתשובה מספקת מהצד האמריקאי.

ראש אגף התכנון במטכ"ל באותה תקופה, האלוף נמרוד שפר, שריכז את המגעים מהצד הישראלי, סבר כי התוכנית יכולה לאפשר שמירה על רמת ביטחון סבירה מבחינתה של ישראל, לאחר נסיגה נרחבת מן הגדה המערבית, שתהיה מלווה בהסדרים מקיפים עם ארצות הברית, הרשות הפלסטינית וירדן.

גם הרמטכ"ל אז, בני גנץ, נטה לעמדתו של האלוף שפר. בכיר אמריקאי לשעבר אמר ל"הארץ" כי אלן ואנשיו "העריכו מאוד את התרומה של רב־אלוף גנץ, שתמך בהמשך המגעים ועודד אותנו להמשיך לחפש פתרונות, גם כשנתקענו בשל חוסר הסכמה בין שני הצדדים".

אבל אם בדרג הצבאי קיבלו את ההצעות האמריקאיות בברכה, כאשר נחשף אליהן הדרג המדיני — ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון אז יעלון — התגובה היתה שונה. לדברי המשתתפים, השניים סברו כי התשובות האמריקאיות אינן מספקות.

נתניהו ויעלון בכנסת, ב-2016
אוליבייה פיטוסי

בשיחות עם האמריקאים עלתה אפשרות לפתוח שדה תעופה פלסטיני בגדה המערבית, שיאפשר תנועה אווירית ישירה מהגדה לחו"ל, לא דרך ישראל. בישראל התנגדו לרעיון אף שאלן וצוותו הציגו פתרונות מודיעיניים וטכנולוגיים לסיכון ביטחוני אפשרי. ישראל הסתייגה מרעיון אמריקאי נוסף — לאפשר לפלסטינים להקים טייסת מסוקים (לא חמושה) שתאפשר לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית להגיע במהירות למקומות שיש בהם התארגנות לביצוע פיגועי טרור או הפגנות אלימות.

האמריקאים העירו כי ישראל דורשת מן הרשות יכולת התערבות מהירה, אך מערימה קשיים על הצעה שאמורה לאפשר להם לעמוד בדרישה. הצוות של אלן הציע ליצור מעין פרוזדור, "מנהרה אווירית" מוגבלת, שרק בתחומיה תתאפשר תנועת המסוקים הפלסטיניים, תחת פיקוח ישראלי מלא, ולישראל תהיה יכולת תגובה מיידית לכל סטייה פלסטינית מתחומי ה"מנהרה" המוסכמים.

האמריקאים אף הדגישו כי המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת במסגרת כל הסכם עתידי, ולכן המסוקים שהפלסטינים יקבלו יהיו מהסוג שנמצא בשימוש כוחות משטרה ברחבי העולם, ולא מסוקים בעלי יכולת תקיפה. "בכל מקרה חירום, השליטה במרחב האווירי עוברת באופן אוטומטי ומיידי לישראל", אמר ל"הארץ" בכיר אמריקאי לשעבר. "המסר לפלסטינים במסגרת התוכנית היה פשוט — מי שסוטה ממסלול הטיסה, המטוס שלו יופל". הבכיר לשעבר הוסיף כי האמריקאים הציעו לערוך לכל הטייסים הפלסטינים מבחני סיווג ביטחוני אחת לשנה, במעורבות ישראלית.

80 שנים בגדה

האמריקאים שלקחו חלק במגעים זוכרים שיחה אחת, בהשתתפות נתניהו, יעלון והרמטכ"ל גנץ, שבמהלכה הפתיע שר הביטחון את הנוכחים כשהכריז כי אינו מסכים עם נתניהו שצה"ל צריך להישאר בבקעת הירדן 40 שנה לאחר חתימת הסכם שלום. אך האופטימיות האמריקאית גוועה בן רגע כאשר יעלון הסביר כי לדעתו, צה"ל יצטרך להישאר בבקעה למשך 80 שנה. אלן ואנשיו הציעו תקופה קצרה הרבה יותר וסברו כי הצד הפלסטיני יסכים לפרק זמן של כעשור.

ככלל, הצוות של אלן הקדיש חלק ניכר מעבודתו למציאת פתרון ביטחוני לאזור בקעת הירדן לאחר נסיגת צה"ל. התוכנית כללה חדר מבצעים אמריקאי, מערכות סנסורים, הפעלת מל"טים ושימוש בצילומי לוויין, לצד חיזוק משמעותי של גדר הגבול הקיימת לאורך נהר הירדן. האמריקאים גם הציעו להקים גדר נוספת, מקבילה, בצד הירדני של הגבול. בישראל סברו שאין בכך צורך: כל עוד המלך עבדאללה בשלטון, הישראלים סומכים עליו. אם בית המלוכה לא ישלוט בירדן, גם גדר גבול בצד הירדני לא תעזור.

במסגרת עבודת המחקר שעשו אנשיו של אלן, הם ירדו לבקעת הירדן ונסעו אל עבר גדר הגבול הקיימת כיום בין ישראל לירדן. לדברי שני פקידים אמריקאים בכירים לשעבר, הצוות האמריקאי טילטל את הגדר במשך כרבע שעה, עד שסיור של צה"ל שעבר במקום שם לב לפעילות יוצאת הדופן.

אחת הסוגיות שנותרו ללא מענה מלא היתה רמת שיתוף המודיעין בין ישראל לאמריקאים לאחר הסדר שלום עם הפלסטינים. הצדדים לא הספיקו להגיע לסיכום מפורט בנקודה זו. פקיד אמריקאי בכיר לשעבר אמר ל"הארץ" כי המגעים בנושא נמשכו, אבל האירועים שהתרחשו באמצע שנת 2014 — במיוחד קריסת שיחות השלום של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי ופרוץ מבצע "צוק איתן" בעזה — גרמו להפסקת השיחות בטרם הושגו הסכמות בכל הסוגיות.

יעלון הורה לצבא להפסיק את השיחות עם האמריקאים ואסר על קציני צה"ל להעביר להם עוד ניירות, או לקיים אתם מפגשים נוספים. מועד הפסקת העבודה המשותפת היה, לדברי אנשים שלקחו בה חלק, שבועות אחדים לפני שניתן היה להציג את התוכנית כטיוטה מלאה של מסמך משותף לדרג המדיני בישראל ובארצות הברית.

התוכנית, בגרסתה המעודכנת ביותר, הוצגה במפגש מצומצם שהתקיים בראשית 2014, בלשכת ראש הממשלה. השתתפו בו נתניהו, יעלון, מזכירו הצבאי של נתניהו אז האלוף אייל זמיר, שר החוץ קרי והגנרל אלן. נתניהו ויעלון הציגו בפגישה שאלות ביקורתיות רבות. קרי רשם אותן והבטיח לחזור עם תשובות, אך בפועל לא התקיים דיון המשך מפורט כי המגעים הופסקו כעבור זמן קצר. "התחושה שלנו לאורך כל הדרך היתה שהדרג הבכיר בצה"ל מתייחס לסוגיה הזו כעניין מקצועי לחלוטין, ובוחן כל הצעה שלנו אך ורק מנקודת מבט ביטחונית", אמר ל"הארץ" בכיר אמריקאי לשעבר, שהיה מעורב במגעים. "לעומת זאת, הדרג המדיני בישראל — במיוחד נתניהו ויעלון — החליט להכשיל את המגעים".

מנקודת מבטו, יעלון סבר כי התוכנית שהציג אלן איננה מלאה. לדעתו, האמריקאים טיפלו באופן יסודי יחסית אך ורק בהיערכות המתוכננת בבקעת הירדן וביחסים הביטחוניים בין ישראל לירדן, אך לא בשאלות הקשורות בשמירת הביטחון בגדה. עיקר טענותיו שלו ושל נתניהו היו, שאין בתוכנית מענה למניעת ירי מרגמות על נתב"ג, אין בה הבטחה להמשך חופש הפעולה המבצעי של צה"ל, לרבות באופן שימנע שימוש בידע מבצעי בשכם כדי לייצר רקטות כמו אלה המיוצרות בעזה, ואין בה תשובה לשאלה מה קורה כשהרשות הפלסטינית אינה ממלאת את מחויבותה בהתאם להסכם ואינה עוצרת מבוקשים בג'נין — האם ישראל רשאית לפעול במקומה?

גם בקרב קציני צה"ל שלקחו חלק בשיחות היו שהעלו שאלות על סעיפים מסוימים בתוכנית האמריקאית. בין היתר, היו קצינים שהתרשמו כי האמריקאים מגלים אופטימיות מופרזת בהנחות המוצא שלהם על יכולת התפקוד של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, במיוחד לאחר שתוכניות אמריקאיות דומות לא צלחו בעת העברת סמכויות לכוחות הביטחון המקומיים בעיראק ובאפגניסטאן.

"הם לא הבינו מספיק את השפעת רשימת הטראומות שלנו, ממה שקרה בעקבות אוסלו דרך ההתנתקות בעזה וחוסר היציבות האזורית בעקבות הטלטלה הערבית", אומר אחד המשתתפים בצד הישראלי. התשובה האמריקאית לטענה זו היא שהממשל הציע לישראל פתרונות אפקטיביים בעלות של מיליארדי דולרים, על תא שטח קטן משמעותית מאשר עיראק ואפגניסטאן. יתר על כן, לדברי בכיר אמריקאי לשעבר ששוחח עם "הארץ", "היכולת של ישראל לפעול במהירות ובעוצמה, אם כל שאר ההגנות נכשלות, נשמרת במסגרת התוכנית".

יישור הדורים

במסע הדילוגים של קרי, בינואר 2014, פרצה סערה כשפורסמה ב"ידיעות אחרונות" — בלא הסכמת יעלון — ידיעה על דברים שאמר (לא לציטוט), ולפיהם קרי "משיחי ואובססיבי" בניסיונותיו להגיע לשלום. בדברי יעלון היתה גם ביקורת קשה על תוכנית הביטחון של אלן. בניגוד לדברים שאמר על קרי, שהוא מעולם לא טרח לתקן, יעלון כן דאג להתנצל באופן אישי בפני הגנרל אלן והבהיר לו, כי למרות חילוקי הדעות ביניהם, הוא מעריך אותו ואת המאמצים שהשקיע במציאות פתרונות לטובת ביטחונה של ישראל. לאחרונה, בעת שיעלון שהה תקופה קצרה בוושינגטון, השניים אף נפגשו ונראה שלפחות במישור האישי יושרו ההדורים.

בתשובה לפניית "הארץ" מסר השבוע אלן כי הוא ואנשי צוותו "הרגישו לאורך כל הדרך שהמנהיגות הצבאית בצה"ל תומכת בעבודה שלנו. למרות שהיו חילוקי דעות לגבי חלק מהפרטים, תמיד האמנו שההתקדמות שהשגנו בשיח הביטחוני, מצדיקה את המשך המשא ומתן על שאר נושאי הליבה. הביטחון לא היווה מכשול להתקדמות בשיחות השלום".

לממשל טראמפ אין עדיין תוכנית סדורה להמשך המגעים לשלום, ואמירותיו של הנשיא הסתכמו עד כה בכך שהוא מעוניין להביא "שלום ואהבה" למזרח התיכון. עם זאת, לפחות שני פקידים בממשל נפגשו עם אנשי הארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל", שגיבש תוכנית ביטחונית ליום שאחרי חתימה על הסכם ישראלי־פלסטיני, המבוססת באופן חלקי על תוכניתו של קרי. אנשי הממשל ביקשו לשמוע עליה, אך לא אמרו אם בכוונתם לאמץ אותה. רמז אחר אולי מגיע מכיוונו של היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, הגנרל מקמאסטר. בחודש שעבר, באירוע לרגל יום העצמאות של ישראל שהתקיים בוושינגטון, הוא אמר כי ממשל טראמפ יפעל להשיג שלום — ובמקביל, ישמור על ביטחונה של ישראל. כעת נותר לראות כיצד הממשל מתכוון לחבר בין שתי ההבטחות הללו, והאם התוכנית שגובשה בימי הממשל הקודם תתרום לכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו