בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלוש שנים לצוק איתן, צה"ל טרם החליט אם לחקור את יום שישי השחור ברפיח

עשרות פלסטינים נהרגו בהתקפה לסיכול חטיפת גולדין, שכללה ירי 800 פגזים. 32 חקירות נפתחו לאחר הלחימה בעזה ב–2014, רק מקרה אחד הסתיים בהעמדה לדין: שלושה לוחמים הורשעו בביזה

62תגובות

בעוד שבועיים יצוינו שלוש שנים ללחימה בעזה במסגרת מבצע "צוק איתן". החיילים שהתגייסו לצה"ל ביולי 2014, תחת ירי הרקטות מרצועת עזה, צפויים להשתחרר בקרוב. אך חרף הזמן הרב שעבר מאז המבצע, צה"ל עדיין חוקר אירועים שהעלו חשד להפרת הדין הבינלאומי, ובמקרים מסוימים, כמו "יום שישי השחור" ברפיח – כלל לא הוחלט אם יש מקום לפתוח בחקירה או לא.

בעקבות הלחימה בעזה בקיץ 2014 הוגשו לפרקליטות הצבאית תלונות רבות באמצעות ארגוני זכויות אדם ועורכי דין, וכן בעקבות דיווחים בתקשורת ועדויות של חיילים בפני "שוברים שתיקה". נתוני הפרקליטות מצביעים על כ-500 מקרים שנבדקו, מרביתם באמצעות "מנגנון הבדיקה המטכ"לי" - צוות של קצינים בשירות סדיר ובמילואים שתפקידו לבדוק טענות על הפרות דיני הלחימה ולגבש את תמונת המצב העובדתית, לפחות מבחינת הצבא, על שאירע. הם אלו שמהווים בסיס להחלטות הפרקליטות הצבאית, האם יש מקום לחקור את המקרים על ידי מצ"ח. אנשי המנגנון פועלים בצוותי עבודה בתחומים שונים, ולצדם פועל גם יועץ משפטי, קצין בדרגת אל"ם שהשתחרר מהפרקליטות הצבאית. הצוות, שהיום עומד בראשו האלוף במילואים יצחק איתן, פועל גם באופן אקטיבי ואוסף מידע על האירוע, כולל סרטונים, יומני מבצעים, הקלטות קשר ועדויות.

הצוות פעל כך בין היתר לבדיקת אירועי "יום שישי השחור ברפיח" – פעילות חטיבת גבעתי באזור רפיח לאחר חטיפת גופתו של סגן הדר גולדין בה נהרגו עשרות אזרחים פלסטינים. לפי תחקיר חטיבת גבעתי, כ-800 פגזי ארטילריה וכ-260 פצצות מרגמה נורו באותו יום על ידי צה"ל ברפיח, ומטוסי קרב הפציצו כ-20 מטרות. השאלה המרכזית שעומדת לבחינה במקרה זה היא המידתיות בהפעלת האש. אך עד היום, בחלוף כמעט שלוש שנים ומאות שעות עבודה של בדיקה, הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, טרם החליט האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית או לא במקרה זה. "ההחלטות צריכות להתקבל, לא יכול להיות מצב שנברח מהחלטה", אמר על כך ל"הארץ" קצין ששירת בפרקליטות בתפקידים משמעותיים. לדבריו, גם אם תיפתח חקירה שכזו, היא לא תהיה אפקטיבית כיום, בשל חלוף הזמן.

נראה שכל החלטה שתתקבל, ובחלוף הזמן קיים ספק אם אכן יוחלט לפתוח בחקירה, תביא לביקורת על הפרקליטות, אם בדבר היעדר חקירת מותם של עשרות אזרחים פלסטינים חפים מפשע, ואם בשל ההחלטה לחקור מפקדים על פעילותם בלחימה. שר הביטחון בעת המבצע, משה יעלון, הביע התנגדות נחרצת לחקירת המקרה, ואמר כי הוא "מקווה שאף אחד לא יחליט להכניס אותו לחקירת מצ"ח". גם מפקד פיקוד הדרום במהלך "צוק איתן", האלוף סמי תורג'מן, שיפרוש מצה"ל באופן רשמי בעוד כחודש, אמר כי "לא צריך חקירות על שיקול דעת בזמן לחימה". 

ילדים על הריסות מבנים שהופצצו ביום שישי השחור ברפיח, באוגוסט 201
אי־פי

לפי נתוני הצבא, 32 חקירות נפתחו בעקבות "צוק איתן", בין היתר בחשד להריגת אזרחים, שימוש מכוון באש בניגוד להוראות, ביזה והכאת פלסטינים. עד היום, רק מקרה אחד הסתיים בהחלטה שלא סגרה את התיק ללא הליכים כלשהם – העמדתם לדין של שלושה לוחמים בחטיבת גולני, והרשעתם, בביזה של 2,420 שקלים. בצבא אמרו כי מהליך הבדיקה והחקירה עלה שבמרבית האירועים שנבחנו, "לא התעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית על ידי כוחות צה"ל, לא ברמה הפרטנית ולא ברמת המדיניות".

גם היום, שלוש שנים לאחר תחילת הפעילות הצבאית בעזה, צה"ל עדיין חוקר חשדות להפרת הדין הבינלאומי על ידי חיילים. מדובר בין היתר במקרי מוות של אזרחים פלסטינים, בפגיעה בבתי ספר של ארגון אונר"א, בחשד לביזה ולגרימת נזק מכוון. צה"ל לא השיב לשאלת "הארץ" בנוגע למספר החקירות שעדיין מתקיימות, חרף הזמן הרב, אך מדובר בלפחות חמש חקירות. מקורן של חלק מהן בדו"ח של שוברים שתיקה, שבעקבותיו הוגדר אחד העדים על ידי פרקליטות המדינה והפרקליטות הצבאית כחשוד בהפרת דיני הלחימה. רשויות הצבא הצליחו להגיע אל החייל, שבינתיים השתחרר, אך הוא סירב לשתף פעולה, ובעקבות כך פנתה הפרקליטות בבקשה לקבל צו שיחייב את שוברים שתיקה להעביר את חומרי הגלם מעדותו לרשויות. לבסוף הוחלט בהסדר פשרה בין הצדדים כי החומר יועבר, אך ללא חשיפת פרטיו המזהים של החייל. 

הימשכות החקירות זמן רב עומדת בניגוד להמלצות צוות שמונה על ידי הממשלה בעניין בדיקת וחקירות תלונות על הפרת דיני הלחימה, שהתקבלו בקבינט לפני שנה. אלו קבעו מסגרת ברורה: מהו פרק הזמן שעומד לרשות מנגנון הבדיקה המטכ"לי כדי לגבש את עובדות המקרה, מהי מסגרת הזמנים להחלטה האם יש מקום לפתוח חקירה פלילית או לא, וכמובן – כמה זמן צריכה להימשך חקירה שכזו. דו"ח הצוות, שבראשו עמד ד"ר יוסף צ'חנובר, קבע כי על הפרקליטות לגבש החלטה אם לפתוח בחקירה – במקרים חריגים ובמשך הזמן המקסימלי – בתוך 14 חודשים. משך הזמן לחקירת מקרה של חשד להפרת הדין הבינלאומי צריך גם הוא לעמוד עד שנה, ושנה נוספת, לכל היותר, תינתן עבור הכרעת פרקליט בעניין מסקנות החקירה. "הכוונה היא שהטיפול בתיקים אלה יסתיים לא יאוחר משנה וחצי מפתיחת החקירה, ובמקרים מורכבים בתוך שנה ותשעה חודשים", נכתב בדו"ח צוותו של צ'חנובר, שהדגיש את הצורך בקביעת מסגרת זמנים לטיפול בתיקים אלו. "נציגי הפרקליטות הצבאית הדגישו כי הארכה מעבר למועדים אלה לא תיעשה בנקל וכהליך שבשגרה, אלא תחייב הצדקה ממשית ומפורטת".

להימשכות ההחלטות – והחקירות – על חשדות להפרת הדין הבינלאומי של חיילים יש משמעות נוספת. חיילים, בתום שנה לאחר שחרורם, יוצאים מתחולת חוק השיפוט הצבאי, ואינם יכולים עוד לעמוד לדין במסגרת צבאית. כך, גם אם יוחלט לנהל הליכים כלשהם נגד החיילים, תידרש פנייה לבתי משפט והטיפול בהם ייעשה באמצעות פרקליטות המדינה. "אין ספק שהחקירות האלה לא צריכות לקחת כל כך הרבה זמן. וככל שחקירה מתארכת – זה לא עושה טוב", אומר הקצין לשעבר, "אמנם יש עומס גדול, ותמיד נכנס משהו דחוף יותר, ותמיד אתה רודף אחרי הזנב. זה נשמע כמו תירוצים, אבל זה מה יש. כולנו היינו שמחים לעשות את זה יותר מהר, לטובת כל הנפשות הפועלות: החשודים, ככל שיש כאלה, וגם לטובת ההגעה לאמת. היכולת לאתר ראיות נפגעות, הזיכרון נפגע, היכולת לדווח לפלסטינים, הקורבנות. האינטרס של כולם הוא שזה יסתיים כמה שיותר מהר. חשוב שהצדק ייעשה כמה שיותר מהר, כי אחרת, הוא עלול גם לאבד מהטעם".

לאחר מבצע "עופרת יצוקה", שהסתיים בינואר 2009, נפתחו 52 חקירות מצ"ח. אז, שלוש חקירות הסתיימו בהגשת כתבי אישום: חייל שהודה והורשע שגנב כרטיס אשראי, שני חיילים שהואשמו כי השתמשו בילד כמגן אנושי והורשעו בחריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים, וחייל שהואשם תחילה בגין הריגת אלמוני, ולבסוף, במסגרת הסדר טיעון, הואשם בשימוש בלתי חוקי בנשק. "גם לאחר 'צוק איתן' – כמו לאחר 'עופרת יצוקה' וכמו במהלך חמישים שנות הכיבוש, קבעה הפרקליטות הצבאית כי הצבא פעל כחוק, ובכלל זה בעת הפצצת עשרות בתים על יושביהם והריגת למעלה מ-500 פלסטינים מתחת לגיל 18", טוענים בארגון "בצלם", "הפרשנות המשפטית של הפרקליטות שגויה, מעוותת ומתבססת על תפיסת עולם בלתי מוסרית. בהיעדר עשיית דין אמיתית, אין מה שימנע את הישנותם של מקרים כאלה בעתיד, ואף חלילה חמורים מהם".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "צה"ל רואה חשיבות רבה בבדיקת טענות להפרת דיני הלחימה או להתנהגות חריגה אחרת של כוחותיו במהלך הלחימה. כבר במהלך מערכת 'צוק איתן', ומאז סיומה, בחנה הפרקליטות הצבאית טענות ודיווחים בנוגע למאות אירועים שהתרחשו לכאורה במהלך המערכה. ביחס למעלה מ-30 אירועים הורה הפצ"ר על פתיחה בחקירה פלילית. מרבית החקירות הסתיימו, וביחס למרבית האירועים כבר התקבלה החלטת הפרקליטות הצבאית. ממצאי יתר החקירות שהסתיימו מצויים בשלבים שונים של בחינה. ביחס לאירועים רבים אחרים נמצא שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית. אירועים נוספים, ביניהם האירועים שהתרחשו בגזרת רפיח ביום 1 באוגוסט 2014, עודם נבחנים בפרקליטות הצבאית. נדגיש כי צה"ל מקדיש משאבים רבים לחקירה ולבדיקה של הטענות והדיווחים שהתקבלו. מטבע הדברים, תהליכי הבדיקה והחקירה של חלק מהאירועים שהתרחשו בזמן לחימה בשטח שאינו בשליטת צה"ל, הינם מורכבים ואורכים זמן".  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו