בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עורכת דין מהולנד מתעקשת לתבוע צדק

ליסבת' זחוולד, שייצגה קורבנות מלחמה מלוב ועד אינדונזיה, סבורה שבית המשפט בהולנד יכול לדון בתביעה נגד גנץ ומפקד חיל האוויר על הרג שישה פלסטינים בעזה ב"צוק איתן"

16תגובות
זחוולד מבקרת בקברים בכפר ראוואגדה שבאינדונזיה, ב-2011
Achmad Ibrahim / AP

מה המשותף ליאווה באינדונזיה, פיפ"א, הרשעת שווא בלוב ומחנה הפליטים אל בוריג' ברצועת עזה? המשותף הוא עורכת דין הולנדית, ליסבת' זחוולד, שמאתגרת את הטענות להתיישנות ולגבולות לאומיים של פשעי שלטון וכוח ופגיעה בחיי אדם.

ביום שלישי השבוע היא שלחה "הודעה על חבות" לרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, ולמפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל. בהודעה היא מבקשת מהם להודיע תוך שישה שבועות אם הם מקבלים אחריות על הריגת שישה מבני משפחתו של אזרח הולנד, איסמאעיל זיאדה, בזמן מתקפת צוק איתן, ואם הם מוכנים לפצותו על הנזק שנגרם לו. זחוולד מיידעת אותם שאם לא, היא ומרשה מתכוונים להגיש נגדם כתב תביעה אזרחית בבית משפט הולנדי על ביצוע פשעי מלחמה. בין שיתעלמו ובין שיופיעו (או ישלחו נציגים מטעמם) — שופט הולנדי ידון קודם בשאלה האם יש לבית משפט הולנדי סמכות לדון בתביעה.

כאן תזכיר זחוולד את מקרהו של רופא ממוצא פלסטיני, אשרף אל־הג'וג': בשנת 2000, הוא וחמש אחיות בולגריות שעבדו בבית חולים בלוב הואשמו באשמת שווא כי הדביקו ילדים בנגיף HIV. הם עונו, הורשעו ונדונו למוות. גזר הדין הומתק ואז הם שוב נשפטו, הורשעו ונדונו למוות. מעורבות בינלאומית הביאה לחנינה. בעקבות משפחתו, עבר אל־הג'וג' להולנד ופנה לזחוולד, שתבעה 12 פקידים בכירים לוביים על אחריותם לעינויים וליחס הבלתי אנושי כלפיו. היא התבססה על עיקרון סמכות השיפוט האוניברסלית. כלומר — בשל חומרת הפשע, זכות בית המשפט לשפוט בלי קשר למקום התרחשותה של העבירה. היא גם הסבירה לשופט שאין לרופא הנפגע שום סיכוי למשפט הוגן אם יגיש תביעה בלוב. עמדתה התקבלה. במארס 2012 פסק בית המשפט תשלום פיצויים של מיליון אירו. משרד החוץ ההולנדי, אמרה זחוולד ל"הארץ", מעורב בניסיון דיפלומטי להביא למימוש גזר הדין. זו היתה הפעם הראשונה שבה יושם עיקרון סמכות השיפוט האוניברסלית בתביעת זכויות אדם אזרחית, אמרה זחוולד ל־BCC, עם קבלת פסק הדין. בעניין זיאדה מתכוונת זחוולד להוכיח לשופט ההולנדי שבישראל אין סיכוי אמתי לברר טענות על פשעי מלחמה, ולפלסטינים אין סיכוי למשפט צדק בה.

זחוולד, ממשרד עורכי דין לזכויות האדם פראקן ד'אוליביירה באמסטרדם, מתמחה בתיקים הנוגעים באחריות להפרת זכויות אדם ובייצוג קורבנות מלחמה. מטרת הייצוג אינה הפיצוי הכספי אלא הרבה מעבר לכך, היא אומרת. התיק האינדונזי יעיד על כך: ב–2008 תבעה זחוולד פיצויים מממשלת הולנד לאלמנות ולבנים של כ–400 אזרחים אינדונזים בכפר ראוואגדה באי יאווה, שחילות הצבא ההולנדי רצחו ב–9 בדצמבר 1947. אז הוצג הדבר כחלק מפעולות שיטור לגיטימיות נגד מתנגדי השלטון ההולנדי ונגד פעולות גרילה וטרור שהם נקטו.

קודם היה על זחוולד להתגבר על הטענה המשפטית־פוליטית כי בשל חלוף הזמן חלה התיישנות. אחר כך, משהחלה התביעה להתברר, גילו זחוולד ועמיתיה שאין מדובר במקרה יחיד, ועוד ועוד מקרים דומים החלו לצוץ. אמנם, כבר ב–1968 פורסם בהולנד מחקר־מטעם שאסף כמה מקרי טבח שביצע צבא ההגנה ההולנדי באינדונזיה, אבל אלו כונו חריגים. במשך עשרות שנים נשמר בהולנד הדימוי העצמי הטהור. תביעת הנפגעים שייצגה זחוולד 60 שנה לאחר הפשע, עזרה לסדוק את האמנזיה הציבורית. היא גם השתלבה במגמה של עריכת מחקרים אקדמאיים מעמיקים על שנים אלו, שבהן סירבה הולנד בעיקשות מקיזת דם להיפרד מהקולוניה מניבת הרווחים שלה. ההיסטוריון רמי לימפאך הגיע בעבודת דוקטורט שלו למסקנה שמדובר היה באלימות מבנית ושיטתית, ולא סתם בהתנהגות של חיילים זוטרים.

כך נסלל ההמשך: נפסקו פיצויים, הולנד התנצלה על פשעיה ברוואגדה. בסוף 2016 הודיעה ממשלתה על מימון מחקר על התנהגות הצבא בשנים אלו, אך בתנאי שתיחקר גם התנהגות האינדונזים שנאבקו לעצמאות. את המחקר יבצעו שלושה מכוני מחקר (שבקשתם למימון ב–2012 נדחתה).

אך יש גם כישלונות: בינואר השנה דחה בית משפט מסחרי שווייצי תביעה שהגישה זחוולד בשם שני איגודי עובדים — בבנגלדש ובהולנד — נגד פיפ"א, על שבחרה בקטאר כמארחת המונדיאל ב–2022. היא טענה שעל פיפ"א היה לדרוש רפורמה בחוקי העבודה של קטאר, ומכיוון שלא עשתה זאת היא נושאת באחריות לפגיעות השיטתיות בפועלי הבניין ובזכויותיהם. בית המשפט קבע שההתייחסות לשינויים בחוקי העבודה היא מעורפלת ולא משפטית. אבל זחוולד אינה מוותרת: "אנו נגביל את התביעה לעצם הבחירה בקטאר", אמרה ל"הארץ". "ונוותר על מחויבות פיפ"א לפקח על מצב זכויות האדם שם בזמן העבודות. בעיני בית המשפט השווייצי פיפ"א אינה במעמד לשלוט במצב בקטאר. לכן הטיעון שלנו מעתה יהיה: מכיוון שמצב זכויות האדם המזעזע בקטאר ידוע, פיפ"א לא היתה צריכה להיכנס לפרויקט מלכתחילה".

עם אותם עקרונות, נחישות ועיקשות מתכוונת זחוולד לעסוק בתביעה על הרג משפחת זיאדה. ב–20 ביולי 2014, בצהריים, נחתה פצצה על הבית באל־בוריג'. שבעה בני אדם נהרגו: האם מופתייה, בת 70, בניה ג'מיל, יוסף ועומר, אשת ג'מיל ביאן ובנם בן ה–12, שעבאן. עוד אדם שהתארח בבית באותו זמן נהרג גם הוא: מוחמד מקאדמה, חבר בעז א־דין אל קסאם, הארגון הצבאי של החמאס. עוד אורח שהיה בבית נפצע קשה.

ב"צוק איתן" נקטה ישראל מדיניות של הפצצת בתים. לא פעם, התוצאה היתה הפצצת בתים על יושביהם. ארגון "בצלם" בדק 70 מקרים שבהם נהרגו 606 בני אדם, שרובם הגדול לא היו חברים בארגונים חמושים פלסטיניים. יותר מ–70% היו בני פחות מ–18, מעל גיל 60 או נשים.

ב–20 ביולי הפציץ חיל האוויר שמונה בתים מאוכלסים במקומות שונים ברצועה. מספר ההרוגים בהפצצות אלו היה 76. באותו יום הרג צה"ל 214 בני אדם ברחבי הרצועה. לפי תחקיר "בצלם", 73 מכלל ההרוגים השתייכו לארגונים חמושים (השתתפו בלחימה, כהגדרת "בצלם").

140 לא השתתפו בלחימה ומעמד אדם נוסף לא התברר. 27 מההרוגים היו פעוטות עד גיל 5. 35 מההרוגים – מגיל 6 עד 17. 29 נשים נהרגו. 12 מההרוגים היו בני 60 ומעלה. בהם מופתייה זיאדה.

אם תעבור זחוולד את המשוכה של סמכות שיפוט — הדיון יגיע לתוכן: האם בית זיאדה היה מטרה לגיטימית. אם גנץ ואשל יחליטו שלא להגיב, המשפט יתקיים בהעדרם, והעובדות שמציג כתב התביעה יתקבלו כפי שהן: פגיעה בחפים מפשע, לא מידתית, בניגוד לדין ההומניטרי הבינלאומי, פשע מלחמה. אם שני הנתבעים יחליטו להתגונן בדרך זו או אחרת, ייפתח הדיון בעובדות.

כמה שבועות לאחר שנהרגה המשפחה, פרסמה "לשכת התקשורת" בגדודי עז א־דין אל קסאם צוואה מצולמת של האח עומר. בעזה אומרים שכך נהגו לעשות חברי הארגון עם פרוץ המלחמה או כשהעריכו שתפרוץ. "אני השהיד החי", הוא אמר מול המצלמה ונפרד מבני משפחתו, אשתו ובניו וחבריו בעז א־דין אל קסאם, מעודד להתמיד במאבק המזוין ובתפילה. הוא מופיע במדים מנומרים, על רקע כתובות של הארגון עם פלסטין השלמה ורובה. עורכי הסרטון הוסיפו צילומים שלו כשהוא חמוש, מכוון רובה, בחברת חמושים אחרים וגם צוחק צחוק לבבי. באל־בוריג' אומרים עליו שהיה בדחן. במשך כשבע דקות הוא קורא את צוואתו בפנים חתומות ובעיניים יבשות. הוא נחנק מדמעות, ודומע, רק כשהוא מציין את שמות חבריו שאתם הוא ייפגש בקרוב בגן העדן. גופתו נמצאה, באיחור, מתחת להריסות כשהוא במכנסיים קצרים. בהודעה באתר הפרלקיטות הצבאית על החלטת הפצ"ר לסגור את תיק החקירה בעניין הרג משפחת זיאדה נכתב שהיה בבית "חמ"ל" פעיל וכי בין ההרוגים היו שלושה "פעילים צבאיים בארגוני הטרור החמאס והג'יהאד האיסלאמי" ממשפחת זיאדה, בנוסף למקאדמה.

"אתה הורג משפחה שלמה ואז מעלה משהו באינטרנט בין כל כך הרבה מקרים אחרים?", אמרה זחוולד ל"הארץ". "זה כמו הודעה לעיתונות. מה עם ההוכחות? שקיפות? להתקשר בטלפון מבית פרטי, גם אם זה איש חמאס, לא הופך בית לחמ"ל. במקרה של ספק, החוק אומר שאדם הוא אזרח. ואז, גם אם הם יביאו ראיות משכנעות שהיו בבית פעילים צבאיים, אנו נכנסים לוויכוח האמיתי של חוק הומניטרי לגבי מידתיות, אבחנה ואמצעי זהירות. הגיע הזמן שבית משפט ידון בזה".

האם היא אופטימית לגבי סיכויי התביעה? "אי־התפקוד של החוק הבינלאומי מוכח שוב ושוב בישראל ופלסטין", אמרה זחוולד. "לישראל יש מערכת משפטית מפלה מאוד אך מתוחכמת, שמבחוץ נראית כמו מערכת מתפקדת. יש כל כך הרבה כללים, והמחשבה הראשונה היא שזו חייבת להיות מערכת נהדרת, אבל הדבר נועד לבלבל ולבגוד. תהיה זו משימה חשובה להעביר מסר זה לבית המשפט. אני לא יכולה לחכות לרגע שבו אטען אותו. גם אם נפסיד, יש להגיש את התביעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו