טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ככל שסודות פרשת הצוללות צפים, כך שוקעים חשודיה

ההפתעה של מערכת הביטחון מהתנהלות ראש הממשלה, הפעולה של חיל הים נגד המטכ"ל, והדרך בה ערער נתניהו על עליונות צה"ל. פרשת הצוללות עוד רחוקה מסיום, ורוב פרטיה עוד לא ידועים, אך הסודות והתככים כבר עולים לפני השטח

תגובות
צוללת הדולפין אח"י רהב בהפלגה מנמל חיפה, לפני כשנה. המחלוקת בדבר מספר הצוללות הדרוש לישראל נמשכה שנים רבות
תומר אפלבאום

יום אחד בפברואר 2016 צלצל הטלפון במשרדו של בכיר במערכת הביטחון. על הקו היה אחד מיועציו הקרובים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו עמד לצאת לביקור רשמי בגרמניה. האיש של רה"מ ביקש לדעת אם הבכיר הביטחוני יוכל לסייע בהכנת המסמכים הדרושים, לקראת חתימת מזכר הבנות בין ממשלות ישראל וגרמניה בדבר אספקת שלוש צוללות גרמניות נוספות לחיל הים הישראלי.

במערכת הביטחון הופתעו פעמיים: ראשית, התברר שמזכר ההבנות המתוכנן צפוי לכלול לוח זמנים מפורט לאספקת הצוללות. רק כמה חודשים קודם לכן, סברו בצה"ל ובמשרד הביטחון שנתניהו השתכנע שלא לקדם בשלב זה עסקה מפורטת עם הגרמנים, משום שלוח הזמנים למימושה עוד רחוק. שנית, מהשיחה עלה כי ברשות לשכת ראש הממשלה נמצא מסמך של חיל הים, המפרט את הצורך המבצעי בשלוש צוללות, מעבר לשש שכבר נבנו בגרמניה (שאחת מהן טרם סופקה לישראל). המסמך של חיל הים חרג באופן קיצוני מעמדת מערכת הביטחון.

בירור עם הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, העלה שגם הוא לא מכיר את המסמך הצבאי. זרוע הים יצרה לעצמה ערוץ תקשורת עצמאי אל לשכת נתניהו, בלי לעבור בתחנות הביניים המקובלות.

הסיפור המשונה הזה הוא רק קצה הקרחון בפרשה החמורה והמתמיהה של עסקאות חיל הים, שבה העלתה השבוע המשטרה הילוך. לנתניהו היה עניין מיוחד בהתעצמות החיל, הן כחלק מההיערכות מול האיום האיראני (התקשורת הזרה מרבה לדווח כי הצוללות צוידו ביכולת "מכה שנייה", למקרה שישראל תותקף בנשק גרעיני) והן לצורך אבטחת מאגרי ומתקני הגז, באמצעות ספינות משמר. אנשים רבים זיהו ביחסו של ראש הממשלה הזדמנות. בכירי חיל הים ראו סיכוי לחלץ את החיל ממקומו הנמוך יחסית, לטעמם, בסדר העדיפויות המטכ"לי. אחרים — בהם כנראה אנשי עסקים, קצינים בדימוס ופרקליטים, שאחדים מהם נעצרו ונחקרו בידי המשטרה השבוע — קיוו לנצל את הפוטנציאל העסקי הכרוך בכך.

המחלוקת בדבר מספר צוללות הדולפין הדרוש לישראל נמשכה שנים רבות. ב–2012 כפו נתניהו ושר הביטחון אז, אהוד ברק, את רכש הצוללת השישית על צה"ל, למרות הסתייגות הרמטכ"ל אז בני גנץ וקודמו גבי אשכנזי. ב–2015, עם הצגת התוכנית הרב־שנתית "גדעון", הודיע צה"ל שבכוונתו לפלוט מהשירות את הצוללת הראשונה, שנקלטה בחיל הים ב–1999, במקביל לבואה של הצוללת השישית מגרמניה ב–2019. נתניהו התנגד לכך. בהמשך אותה שנה החל רה"מ לקדם רכש שלוש צוללות נוספות, לצד שש הצוללות הראשונות. יעלון וצה"ל נעמדו על הרגליים האחוריות. במטכ"ל (עמדת חיל הים, כאמור, היתה אחרת) לא ראו הגיון אסטרטגי בקיום צי של תשע צוללות, ובעיקר חששו שמדובר בבור ללא תחתית מבחינה תקציבית. מספר כזה של צוללות היה מחייב שעבוד סכומי עתק לצורך תחזוקתן השוטפת, הפעלת מספר רב של צוותים והגדלה נוספת של רציף הצוללות בבסיס חיפה.

עו"ד דוד שמרון ביציאה ממשרד להב 443, השבוע
תומר אפלבאום

פרשת הצוללות: הגילויים האחרונים יכולים לסבך את עסקאות הנשק של ישראל // עמוס הראל |  מי המעורבים בפרשת הצוללות ומה החשדות שנבדקים? // גילי כהן האיש שלא נחקר בפרשת הצוללות // עמוס הראל | גם שומרי הסף יידרשו להסברים // אורי משגב | פרשת הצוללות חושפת שחיתות ממוסדת // עידו באום

להתלבטות המבצעית היו גם היבטים עסקיים, חלקם נסתרים מהעין. תוך כדי המגעים עם הגרמנים על עסקאות הצוללות והספינות, הוחלף המתווך הוותיק מטעם המספנה, תת־אלוף (מיל') ישעיהו ברקת במתווך חדש, יוצא חיל הים, מיכאל גנור. לפי פרסומים שונים, מי שלחץ על הגרמנים להחליף את המתווך היה מפקד חיל הים באותה תקופה, האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום. מקורבו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון, הוא גם פרקליטו של גנור. שמרון וגנור ניסו להוציא את אחזקת הצוללות ממספנת חיל הים ולהעבירה למספנה פרטית גרמנית, בנימוק שזו תהיה זולה ויעילה יותר. אילו יצא הרעיון לפועל, היה צי של תשע צוללות מגדיל את רווחי גנור במידה רבה. התחזוקה מבטיחה פרנסה לעשרות שנים שנים קדימה — וצוללות ישנות נזקקות לטיפולים לעתים תכופות יותר מחדשות.

הפרשה ממשיכה להסתבך. ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) אמר השבוע שארבע צוללות מתוצרת טיסנקרופ הגרמנית, מדגם דומה לדגם הישראלי, נמכרו גם למצרים בניגוד לסיכום מוקדם עם ישראל. העיתונאי אלכס פישמן דיווח ב"ידיעות אחרונות" שמערכת הביטחון התנגדה לעסקה המצרית, אך כשהשר יעלון מחה בפני הגרמנים, הציגו אלה אישור שנתן להם נתניהו לספק צוללות למצרים (ישראל מקפידה בדרך כלל לדרוש זכות וטו על אספקת אמצעי לחימה שיצמצמו את היתרון האיכותי שלה על שכנותיה). מקורות ביטחוניים אישרו אתמול בשיחה עם "הארץ" את השתלשלות הדברים. זו התפתחות חמורה: שוב עולה טענה שנתניהו פעל מאחורי גבה של מערכת הביטחון והפעם כי התפשר על דעת עצמו באשר לסיכון בעל פוטנציאל אסטרטגי.

בדיווח של פישמן נאמר שאת הפטור לגרמנים סיפק עו"ד יצחק מולכו, שליחו המדיני המיוחד של נתניהו ושותפו למשרד עורכי הדין של דוד שמרון. שמרון, שנחקר השבוע ארוכות במשטרה, נשלח שלשום למעצר בית. מאז התפוצצה הפרשה אשתקד, הועלתה כאן כמה פעמים שאלת הקשר בין נתניהו, שמרון ומולכו. ראש הממשלה ושמרון טענו לאורך כל התקופה שהפרקליט לא סיפר לנתניהו שהוא מייצג גם את גנור וכי לנתניהו לא היה על כך מושג. מולכו, שותפו של שמרון, היה אמור לדעת זאת — ולגלות זהירות מיוחדת בעודו מטפל בשלל סוגיות ביטחוניות ומדיניות רגישות מטעמו של נתניהו. עם זאת, אנשים ששוחחו עם מולכו השבוע שמעו ממנו הכחשה נמרצת לכל מעורבות בשאלת הצוללות המצריות. גם במערכת הביטחון הטילו ספק אם מולכו אכן היה השליח מטעם נתניהו בעניין זה.

החקירה הנוכחית התרחבה כתוצאה מעיסוק בפרשה שנראתה תחילה מוגבלת בהיקפה: תלונה שהגיש אזרח למשטרה, באמצעות תנועת אומץ, שבה נטען שתא"ל (מיל') אבריאל בר־יוסף מעורב במעשי שחיתות, שאינם קשורים במישרין לעסקאות הצוללות והספינות. התלונה הוגשה במארס 2016. כעבור ארבעה חודשים, בסוף יולי, הודיע בר־יוסף לנתניהו שהחליט לוותר על הצעת רה"מ למנותו לראשות המועצה לביטחון לאומי. בנובמבר עוכב בר־יוסף לראשונה לחקירה משטרתית והחלה שרשרת הגילויים העיתונאיים סביב עסקאות חיל הים.

ל"הארץ" נודע שהבדיקה המשטרתית הראשונית של העסקאות החלה כבר ביולי שעבר. מקורות משפטיים אומרים שנשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, השופטת עינת רון, אישרה למשטרה כבר אז לבצע צעדי חקירה חסויים. לרוב, מהלכים כאלה כוללים בדיקה של נתוני התקשורת בין חשודים פוטנציאליים ולעתים גם אישורי האזנות. נראה שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הוביל כאן חקירה משטרתית מעמיקה לאורך זמן רב יחסית, עד להבשלתה השבוע. רון אמרה אתמול, בדיון הארכת מעצר בפרשה, כי "מרבית החומר טרם נחשפה לציבור". בשולי הדיון בבית המשפט התברר עוד שהמשטרה חושדת כי אנשי גנור גרסו מסמכים במטרה לשבש את החקירה.

בלא דוגמה אישית

אלוף במילואים מרום רשם השבוע תקדים מפוקפק, כקצין הבכיר ביותר בצה"ל שנשלח למעצר בית. גם חשבונות הבנק שלו הוקפאו. עומדת לו כמובן חזקת החפות, אך קשה לומר שהחשדות נגדו הפילו מהכיסא את עמיתיו לשעבר במטכ"ל. ב–2004 הפסיד מרום בהתמודדות על תפקיד מפקד חיל הים. למפקדיו לא היו השגות על יכולתו המקצועית הגבוהה. ההסתייגויות נגעו להיבטים בהתנהגותו האישית. המועמד שזכה, האלוף דודו בן־בעש"ט, כשל בפרשת הפגיעה בספינת הטילים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה ונשלח הביתה כעבור שנה בידי הרמטכ"ל אשכנזי. שנתיים אחר כך נצפה המפקד החדש מרום במועדון חשפנות תל אביבי. חברות כנסת וארגוני נשים דרשו את התפטרותו, אולם הרמטכ"ל החליט להסתפק בהתנצלות של מפקד החיל. אפשר לטעון שהדרישה להדחה שיקפה פוריטניות מוגזמת. ואפשר גם לחשוב שלו התקיימה בדיקה מקפת של התנהגות קצינים נוספים, בעיקר הרחק מן הבית, מרום לא היה האלוף היחיד שנתפס בקלקלתו.

לציבור שווקה אז גרסה כאילו הביקור שיקף מעידה חד־פעמית, למרות שמרום נראה במקום יותר מפעם אחת. דובר צה"ל באותה עת, אבי בניהו, שהפליא לחלץ את מרום מזעם התקשורת, נהג להציג את הפרשה בהרצאות למפקדים בכירים. בין השורות, אפשר היה להבין ממנו שהמעידה היתה חד־פעמית רק אם מאחדים בנדיבות מספר אירועים על פני תקופה קצרה. קצינים ששמעו את ההסברים הללו הגיבו באי־נוחות. הדברים לא התיישבו עם דרישת צה"ל מקציניו לומר אמת לציבור. כך או כך, הצבא השקיע מאמצים מרובים בתיאור סגולותיו של חיל הים תחת מרום. בשנים הבאות התרגלנו לקרוא ידיעות מרומזות על נפלאות הקומנדו והצוללות במבצעים מסמרי שיער מעבר לקווי האויב. זה לא ממש עזר לחיל כשהסתבך בפרשת המרמרה, היירוט הכושל של המשט הטורקי, כעבור יותר משנה.

המשטרה חושדת כעת במרום שקיבל שוחד מגנור והגרמנים, דרך חשבונות בנק עלומים בקפריסין. בדו"חות החשבונאיים של המספנה הוצג תשלום חריג כ"הוצאות שימושיות". מרום מכחיש מכל וכל.

ארגון ה־OECD מנסה להילחם בתשלומי שוחד ופועל כדי להגביל עמלות תיווך בעסקאות ביטחוניות. על רקע זה התקיימו בעבר חקירות פנימיות בישראל, לאחר שהתגלה כי התעשיות הביטחוניות שיחדו בכירים במדינות עולם שלישי בעשרות מיליוני דולרים. לא קשה לשער איך יתקבלו במדינות מערביות, המקיימות עם ישראל סחר ביטחוני, הידיעות על חשדות דומים המופנים כלפי בכירים בממסד כאן.

משה יעלון ספג לעג ניכר בתקשורת על התעקשותו לתאר את הפרשה במונחים מוסריים מהדהדים. הוא התפטר מתפקידו, במאי אשתקד, אחרי שיחסיו עם נתניהו הלכו והסלימו בשל כמה מחלוקות, ובראשן פרשות הצוללות ומשפטו של החייל אלאור אזריה. בזמן שחלף, לא הוכיח את עצמו כשועל פוליטי מזהיר. אבי גבאי, שהתפטר בעצמו כעבור שבוע במחאה על יחסו של נתניהו ליעלון, עקף אותו השבוע בסיבוב בניצחון בבחירות לראשות העבודה. אבל נדמה שגם החקירות הללו יוכיחו שהמצפן הערכי של יעלון מכויל טוב יותר מזה של נתניהו, האיש שאיכשהו הדברים חומקים תמיד מעיניו, בשעה שכה רבים ממקורביו מסתבכים בחשדות לפלילים. כשיעלון נשאל לדעתו על נתניהו, לפני כמה שנים, נהג להשיב כי ראש הממשלה "נהנתן, לא מושחת". מאז שינה את דעתו. השבוע, בראיון ל־CNN, כבר צפה שהפרשות יסתיימו בכתב אישום נגד רה"מ.

נתניהו מנוסה, נבון וזהיר לאין שיעור מנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. אך בין החקירות המסכנות כעת את שניהם יש בכל זאת קווי דמיון. החוקרים מפילים אט אט את חומות ההגנה סביב המנהיגים ומתחילים להתקרב אל האיש עצמו. כשכל כך הרבה בני משפחה, פרקליטים ויועצים מסתובבים כשעננה פלילית סביב ראשיהם, גוברים הסיכויים שבמוקדם או במאוחר החקירות יתקרבו אל האיש שבראש הפירמידה.

ארדן והמפכ"ל אלשיך, לפני שבוע. ישראל עושה הפוך מהפרדת הטרור מהאוכלוסייה
מוטי מילרוד

סכנה קיומית

משתתפים חדי אוזן במסדר הכנפיים, טקס סיום קורס הטיס של חיל האוויר שהתקיים בסוף יוני בבסיס חצרים, הבחינו בטון שונה במקצת בנאום הברכה המסורתי של ראש הממשלה. כשנתניהו מנה את משימות חיל האוויר, הוא סיים בחשובה מכולן, בעיניו: "להבטיח שכל מי שמאיים על קיומנו שם עצמו בסכנת קיום". נתניהו מגיע כמעט לכל הטקסים הללו, המתקיימים פעמיים בשנה, בקיץ ובחורף. האיום המפורש, שבלי ספק כוון לעבר איראן, לא נכלל בדבריו במסדרי כנפיים קודמים.

כפי שכבר זיהה ברק רביד, שינוי הטון החל עוד בדצמבר אשתקד. אז, בפגישה עם נשיא קזחסטאן נור־סולטן נזרבייב, ביקש ממנו נתניהו להעביר מסר לאיראנים: "אם הם יתעסקו אתנו, הם יהיו בסכנה. ישראל היא נמר, לא ארנבת". הנוסח הרשמי החדש הוצג לראשונה בפומבי ב–6 בדצמבר 2016, בנאום נתניהו בטקס האזכרה השנתי לדוד בן גוריון, אכסניה קבועה של ראשי ממשלה לאמירות אסטרטגיות. הכוח הצבאי של ישראל, אמר נתניהו בשדה־בוקר, "חייב להיות מסוגל לאיים בהשמדה על מי שמאיים להכחיד אותנו". שבוע מאוחר יותר, בטקס קבלת מטוסי האף־35 הראשונים בבסיס חיל האוויר בנבטים אמר ראש הממשלה: "אני רוצה לומר בצורה ברורה — כל מי שרוצה לתקוף אותנו, יותקף. כלי מי שחושב להשמיד אותנו, מעמיד את עצמו בסכנת קיום".

הדברים נאמרו שוב בנאום במרכז מורשת בגין בירושלים במאי השנה וגם במסדר הכנפיים. נתניהו מרבה להתייחס בנאומיו בעשור האחרון לתוכנית הגרעין האיראנית, שאותה הגדיר כאיום קיומי על ישראל. אחרי חתימת הסכם וינה בין איראן למעצמות, בדבר הקפאת תוכנית הגרעין, מתח ביקורת חריפה על ההסכם והזהיר מהשלכותיו. אולם, הטון הרטורי שלו באותן שנים לא כלל איומי השמדה ו"סכנת קיום" כלפי מי שמאיים על ישראל. בדיקה באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, המאגד את כל נאומיו, מעלה שהנוסח החדש הופיע לראשונה רק בדצמבר האחרון. לשם השוואה, למחרת חתימת הסכם וינה, ביולי 2015, הסתפק נתניהו באמירה: "נדע להגן על עצמנו, בכוחות עצמנו, מול כל מי שמאיים להשמיד אותנו".

האיום החדש הופיע בנאומי נתניהו זמן קצר אחרי ניצחון טראמפ בבחירות לנשיאות. בקהילה הבינלאומית מייחסים חשיבות רבה להצהרות רשמיות בסוגיות אסטרטגיות מפי מנהיגיה של ישראל. לכן, היה נהוג תמיד להקפיד על ניסוח ההכרזות הפומביות בתחום זה. בעבר אף נהגה ישראל לתאם ניסוחים כאלה עם הממשל האמריקאי, בעיקר בשל הרגישות הנוגעת למדיניות העמימות — הימנעותה של ישראל מלאשר שהיא מחזיקה בנשק גרעיני, למרות הפרסומים הרבים בתקשורת הזרה.

נתניהו לא מזכיר כמובן את יכולות הגרעין המיוחסות לישראל בנאומיו, אבל כשמדובר על השמדת היריב, הדבר לא יכול להיעשות באמצעות חימוש קונבנציונלי. סביר שהוא מאמין כי חילופי הממשל בארצות הברית, והתמיכה הגלויה שהעניק טראמפ לביקורת הישראלית כלפי הסכם וינה, מתירים לו יותר מרחב תמרון רטורי מכפי שהרשה לעצמו בעבר. גורם בלשכת ראש הממשלה אמר בתגובה ל"הארץ" שנוסח נאומיו של נתניהו בחודשים האחרונים אינו מבטא שינוי במדיניותה של ישראל.

לא בכל מחיר

השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, החליט בתחילת החודש לעצור את ביקורי המשפחות הפלסטיניות אצל אסירים הכלואים בישראל. כפי שדווח בגלי־צה"ל, ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצותיהם של רוב גורמי המקצוע. ארדן פעל בניגוד לחוות דעת נחרצות של שב"כ ושב"ס ומאז גם מנדלבליט הביע את הסתייגותו — אך השר הרוויח תמיכה ניכרת ברשתות החברתיות. החלטתו השתלבה בקמפיין הציבורי שמנהלת משפחתו של חלל צה"ל, סגן הדר גולדין, הדורשת את החזרת גופת בנה וגופת סמל־ראשון אורון שאול, המוחזקות בידי חמאס. משפחת גולדין, לזכותה, אינה תובעת מהמדינה לשחרר המוני אסירים פלסטינים תמורת השבת הגופות. מנגד, היא קוראת להידוק הלחץ על עזה, בין באמצעות הפסקת הביקורים ובין בדרכים אחרות.

גם נציגי צה"ל טענו בדיון אצל ארדן כי עיתוי הפסקת הביקורים אינו מתאים. הרצועה, אמרו, נתונה גם כך בלחץ גדול בשל משבר החשמל, בשיאו של קיץ לוהט. נוסף על כך, אף כי שביתת האסירים בישראל תמה, הרוחות בקרבם עוד לא נרגעו ושב"ס גם טרם יישם את ההבטחות המעטות שניתנו להם בתמורה לסיום השביתה. אם ישראל מדברת על הפרדת הטרור מהאוכלוסייה, הפסקת ביקורי המשפחות (וכמוה ההיענות החלקית לדרישת הרשות לצמצם את אספקת החשמל לעזה) מבטאות בדיוק את ההיפך. ישראל מענישה את תושבי הרצועה על כך שממשלת חמאס שולטת בהם. נכון שחמאס עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות, אך מאז לא התקיימו בחירות נוספות כבר 11 שנה.

עסקת שליט הותירה פער גדול בין ציפיות הישראלים והפלסטינים במו"מ הבא. חמאס משוכנע שאם הכריח את ישראל לשחרר 1,027 מחבלים תמורת חייל חטוף אחד, יוכל לסחוט לא מעט עבור גופות שני הלוחמים והחזרת שלושה אזרחים ישראלים, שחצו את הגבול לרצועה מרצונם. אבל עמדות ההנהגה והציבור בישראל השתנו בכיוון ההפוך. דווקא בגלל עסקת שליט, הנטייה היא להסכים לשלם מחיר מינימלי בלבד. איזנקוט אמר בכמה הזדמנויות כי הוא מוכן ליטול סיכונים לא מבוטלים, גם בפעילות מבצעית, כדי להחזיר את החללים מעזה. מה שאינו רוצה לעשות הוא דרדור מכוון של המצב ברצועה, עד סכנת מלחמה מחודשת, בשל דרישות המשפחות והחלטת ארדן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות