בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

האזהרות התממשו: המתח בהר הבית מצית מחדש את פיגועי המחבלים הבודדים

פיגוע הירי בהר הבית הכניס את האזור לסחרור ששיאו, הזמני, בפיגוע אמש בחלמיש. השקט שכוחות הביטחון בנו בקושי על פני שנה, נהרס בקלות בתוך שבוע כשהמרכיב הדתי נכנס לתמונה

186תגובות
עימותים במזרח ירושלים, אתמול
אמיל סלמן

פיגוע הירי שבו נהרגו שני השוטרים בהר הבית ב–14 ביולי הכניס את הישראלים והפלסטינים לסחרור, ששיאו (הזמני כנראה) ברצח המזוויע של שלושת בני המשפחה בהתנחלות חלמיש בליל שבת, בידי מחבל פלסטיני חמוש בסכין. חדירות להתנחלויות כבר אירעו בעבר, גם בגל הטרור שהחל באוקטובר 2015, אבל לאורך השנה האחרונה נראה היה שכוחות הביטחון מצליחים, במאמץ רב, לדחוק את השד בחזרה אל הבקבוק. את מה שלוקח לבנות בקושי, על פני שנה, אפשר להרוס די בקלות בתוך שבוע, במיוחד כשהמרכיב הדתי נכנס לתמונה.

לפני כשנתיים הניח אגף המודיעין של צה"ל התרעה אסטרטגית בפני הדרג המדיני בדבר אפשרות להתלקחות חמורה בשטחים. ההתרעה כמעט התממשה במהלך מתקפת המחבלים הבודדים, שרצחו יותר מ–40 ישראלים בפיגועי דקירה, דריסה וירי. המצב בגדה המערבית לא יצא לחלוטין משליטה בעיקר משום שישראל הגיבה בדרך כלל בשיקול דעת ובקור רוח והשכילה לבסוף לרתום גם את מנגנוני הרשות למאבק משותף בטרור הבודדים. אבל ההתרעה נותרה בעינה, בדגש מיוחד על הר הבית. לקהילת המודיעין כולה היה ברור שכל שינוי בסטטוס־קוו הרגיש בהר עלול להוביל לתגובות חריפות, בשטחים ובמדינות השכנות.

קשה להאמין ששלושת המחבלים מאום אל־פחם תכננו כה רחוק קדימה. אבל הרג השוטרים הוביל להחלטה ישראלית על הצבת גלאי המתכת בכניסה להר הבית, שמצדה הולידה מחאה פלסטינית. החלטת הדרג המדיני, מתברר כעת בדיעבד, הוכתבה לצבא ולשב"כ על סמך המלצת המשטרה, בלא הליך התייעצות מסודר עם שאר גורמי הביטחון. מדהים לגלות כמה מעט מחשבה הוקדשה למהלך, המשמש כעת את הפלסטינים כתירוץ לפיגועים קשים.

מאז ההחלטה, הוסיפו שמן למדורה הווקף המוסלמי, חמאס, התנועה האיסלאמית בישראל וכמה מהח"כים הערבים. בד בבד, החל גם השטח לבעבע. מחקירת שני ניסיונות פיגוע בשבוע שעבר, בתקוע ובחברון, עלה שאחד ממניעי הפעולה של המחבלים היה העימות בהר הבית. באמ"ן ובשב"כ חששו לקראת סוף השבוע מ"פיגועי השראה", יוזמות של בודדים או תאים מקומיים קטנים, שייצאו לדרך על רקע אווירת ההסלמה הדתית.

תפילות יום השישי במזרח ירושלים, אתמול
אמיל סלמן

ההרוגים בפיגוע בחלמיש: יוסף סלומון וילדיו אלעד וחיה | גם הפעם מקבלי ההחלטות התעלמו מהאזהרות ודם נשפך // ניר חסון | ירושלים מאחדת את המוסלמים במאבקם // עמירה הס | המתח בהר הבית מצית מחדש את טרור הבודדים // עמוס הראל | החשש מיריבים בימין הוביל את נתניהו לשגיאה חמורה // ברק רביד | בין הפחד מבנט לוועדות חקירה, אבדו עקבותיה של המנהיגות הלאומית // אמיר אורן | ירדן ומצרים מנסות לסייע לישראל לרדת מהעץ ולהסיר את המגנומטרים // צבי בראל

לכן, היה מוקדם להתנבא על תום מצב החירום שלשום בצהריים, כשתמו תפילות ההמונים סביב המחסומים בכניסות להר ובקרבת חומות העיר העתיקה. משטרת מחוז ירושלים נערכה בצורה מתוכננת ומושכלת לבואם של המוני מתפללים, והתפילה ליד המחסומים והשערים המגנטיים אכן עברה כמעט בלא תקלות. אבל העיר העתיקה היא שטח קטן יחסית, שניתן לשלוט בו תוך הצבה מסודרת של כוחות גדולים. הצרות החלו מאוחר יותר, כשהמתפללים התפזרו חזרה לשכונות מזרח העיר ומאות צעירים החלו ליידות אבנים ובקבוקי תבערה. בתקריות הללו נהרגו שלושה צעירים פלסטינים מירי של ישראלים. 

ברחבי הגדה המערבית הפגינו ביום שישי כ–6,000 פלסטינים, מספר צנוע בהשוואה לימי האינתיפאדות, אבל עדיין יותר מפי שניים ממספר המפגינים בשיאה של שביתת האסירים הביטחוניים לפני כחודשיים. עיקר הסערה הורגשה ברשתות החברתיות: בתוך יממה צצו כ–600 אלף פוסטים המתייחסים למצב בהר הבית, בשטחים ובעולם הערבי. הקריאות לפיגועים התרבו והלכו.

תפילות יום השישי במזרח ירושלים, אתמול
אוליבייה פיטוסי

גם המחבל שרצח את בני המשפחה בחלמיש פרסם פוסט, ובו רמזים על כוונתו לפעול, כשעה ו–40 דקות לפני הפיגוע. אמ"ן והשב"כ אמנם הידקו מאוד את הניטור של המתרחש ברשתות החברתיות הפלסטיניות בשנה וחצי האחרונות, אולם היקף הפרסומים באותן שעות כנראה לא אפשר להם תגובה כה מהירה.

תחקיר הפיגוע יעסוק גם בסימני שאלה אחרים שמעוררת פעולות הכוחות בחלמיש. בראש ובראשונה, לא ברור מדוע הפרידו 15 דקות בין ההתרעה על כך שאדם מטפס על הגדר ההיקפית סביב היישוב לבין הירי במחבל. וגם אז, היה זה חייל בחופשה מהבית השכן שעצר את מסע ההרג, ולא הפלוגה מגדוד הנח"ל החרדי המגינה על חלמיש. ייתכן שכמו בפיגוע שבו נרצחו חמשת בני משפחת פוגל בהתנחלות איתמר ב–2011, יתברר שהיתה בעיה בתקשורת בין חדר המבצעים האזרחי המופקד על התרעות הגדר לבין החמ"ל הצבאי.

"זה לא ייגמר טוב"

לכל אורך השבוע שעבר, הזהירו צה"ל, שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים מפני השלכות השארת גלאי המתכת על ההר. טענתם היתה שבצד הפלסטיני ינצלו את המחלוקת להבערת השטח, מבלי שאמצעי הביטחון הללו יביאו תועלת ממשית. ראש הממשלה נתניהו התחבט בשאלה כיצד לנהוג, כשברקע מתנהלים מגעים עם ירדן והפלסטינים בניסיון למצוא פשרה שתסיים את המשבר המלאכותי.

ישיבת הקבינט שבה הוחלט להשאיר במקומם את הגלאים, ביום חמישי בלילה, היתה טעונה למדי. הישיבה ארכה קרוב לחמש שעות. רק שני שרים הצטרפו לעמדת מרבית זרועות הביטחון: יובל שטייניץ (ליכוד) ויואב גלנט (כולנו). בישיבה בלטו חילוקי הדעות בין מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, לראש השב"כ, נדב ארגמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט. המפכ"ל הדגיש כי כיוון שנהרגו שני שוטרים כתוצאה מנשק שהוברח להר, חובת המדינה היא לנקוט אמצעים שימנעו את הישנות ההברחות.

הרמטכ"ל איזנקוט הזכיר לראש הממשלה נתניהו והשרים כיצד תרמה עלייתו של אריאל שרון, כיו"ר האופוזיציה להר הבית בספטמבר 2000 להתפרצות האינתיפאדה השנייה כעבור יממה. "זה לא ייגמר טוב", הזהיר את השרים. בכירי צה"ל והשב"כ השמיעו בדיון תחזיות חריפות מאוד בדבר הסלמה צפויה בלא פתרון למצב. 

מרבית השרים, שתמכו בעמדת המשטרה הדגישו בעיקר את החשש שישראל תיתפס כמי שנכנעה ללחץ הפלסטיני אם תוריד את השערים. לעומתם, אמר השר גלנט, בסופו של דבר, תחת לחץ בינלאומי, תצטרך ישראל לפנות את השערים. העולם הערבי והקהילה הבינלאומית, טען, לא ישלימו עם מצב שבו נמנעת לאורך זמן תפילת מוסלמים באל־אקצא — וכך ייתפס המשבר בעולם, אם ימשיכו המתפללים לסרב לעבור דרך השערים. השר שטייניץ הזהיר מפני החרפה ביחסים עם מצרים וירדן בשל המשבר בהר הבית והציע לבחון אמצעי אבטחה חלופיים, בהם מצלמות ו"שרוולים" שדרכם יעברו המתפללים.

אמש נראה היה שישראל מחפשת אלטרנטיבה לגלאי המתכות. האלוף (מיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, העלה פתרון ביניים הגיוני: אם הממשלה לא מסוגלת לסגת, שתודיע שביום שישי הקרוב יעלו להר רק גברים בני 50 ומעלה. מאלה בלאו הכי לא נשקפת סכנה ביטחונית ואפשר להכניסם בלא בידוק.

הקפאת ערוצים

אחרי התקריות האלימות בירושלים, הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, על הקפאת כל ערוצי התיאום עם ישראל. הרשות כבר נקטה צעדים כאלה בעבר, אולם תמיד דאגה לשמר בפרופיל נמוך את התיאום הביטחוני. הערוץ הביטחוני נחוץ לה משום שהוא מבטיח מידה של יציבות ומסייע לעבאס להרגיש בטוח מפני ניסיון הפיכה של חמאס. בצד הישראלי, יידרש עתה איזנקוט לכל יכולת השכנוע שלו כדי שהממשלה לא תגיב בענישה קולקטיבית נרחבת וממושכת, אשר עלולה לשבש את המאמצים להפריד בין האוכלוסייה הפלסטינית למחבלים. זה הולך להיות אתגר קשה מן הרגיל. 

שרי הקבינט משמיעים מלים גבוהות על הפגנת ריבונות ושימור ההרתעה, אבל אין להתעלם כאן ממרכיב נוסף: התחרות הפנימית בין השותפות בקואליציה, כשהליכוד, הבית היהודי ובמידת מה ישראל ביתנו חוששות שיואשמו בהפגנת חולשה מול הטרור. שלשום בצהריים, כשהמצב בהר הבית עוד נראה תחת שליטה, כבר ספגו צה"ל ושב"כ עקיצות כאילו הפחידו את הקבינט יתר על המידה.

ביום שישי בערב, אחרי רצח המשפחה בחלמיש, היה יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד), מהראשונים להגיב. הפיגוע, הסביר בראיון טלוויזיה, אירע משום שכוחות הביטחון לא הפגינו ערנות. אין ספק שח"כ ביטן הגיע למסקנה הזו אחרי תחקיר מקצועי ממצה ומעמיק, בזמן שצה"ל עדיין לא השלים את בדיקת התקלות בהתנהלות כוחותיו. קשה לקנא ברב־אלוף איזנקוט ובראש השב"כ, נדב ארגמן. הם פועלים בנסיבות בלתי אפשריות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו