טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליברמן מתנגד לקיצור השירות הצבאי לגברים לשנתיים וחצי, שעליו סיכם יעלון

לפי שר הביטחון, הנסיבות האסטרטגיות שבהן פועלת ישראל השתנו בשנתיים האחרונות ומחייבות בחינה מחודשת של היערכות צה"ל. הוא מבקש גם להגדיל את תקציב הביטחון

תגובות
ליברמן בישיבת סיעה של ישראל ביתנו, ביולי
אמיל סלמן

שר הביטחון אביגדור ליברמן מתנגד להסכם בין מערכת הביטחון לבין משרד האוצר בדבר קיצור נוסף של שירות החובה לגברים בצה"ל, ומבקש לבחון אותו מחדש. בשנה הבאה ישתחררו לראשונה חיילים לאחר שירות חובה של שנתיים ושמונה חודשים (32 חודשים), במקום שלוש שנים כפי שהיה נהוג עד כה. על פי ההסכם שנחתם בין קודמו בתפקיד משה יעלון למשרד האוצר, אמור הקיצור הנוסף, לשנתיים וחצי (30 חודשים), לחול על גברים שהתגייסו לצבא לאחר ה–1 בינואר 2020.

כפי שדווח ב"הארץ" בשבוע שעבר, ליברמן מבקש גם להגדיל את תקציב הביטחון. בשני המקרים, שר הביטחון מעוניין לחרוג מההבנות שעליהן חתם יעלון עם שר האוצר משה כחלון ב–2015, לאחר מגעים שבהם היה מעורב גם הרמטכ"ל, רב־אלוף גדי איזנקוט. יעלון וכחלון סיכמו על תקציב קבוע לצה"ל למשך חמש שנים, שנועד לאפשר לצבא יציבות בגיבושה ומימושה של התוכנית הרב־שנתית שלו, תר"ש גדעון.

הנימוק של ליברמן זהה בשתי הסוגיות: הנסיבות האסטרטגיות שבהן פועלת ישראל השתנו בשנתיים האחרונות והן מחייבות בחינה מחודשת של היערכות צה"ל. נראה שליברמן חושש שמערכת הביטחון הלכה צעד אחד רחוק מדי בהבנות עם משרד האוצר, ונטלה על עצמה סיכונים מופרזים.

כשהוא מדבר על השינויים האזוריים, שר הביטחון מתייחס להצלחתו של משטר אסד לצבור עמדת יתרון משמעותית במלחמת האזרחים בסוריה; להתחזקות מעמדה של איראן עקב ההתפתחויות בסוריה ולנוכחות של אנשי משמרות המהפכה האיראניים ומיליציות שיעיות בדרום הגולן, לא הרחק מהגבול עם ישראל; וכן למרוץ החימוש הנרחב שנפתח במזרח התיכון, שבמסגרתו חתמו מדינות ערביות על עסקאות נשק עם מדינות במערב במאות מיליארדי דולרים, בעיקר על רקע חששן מהתעצמותה הצבאית של איראן ומהעלייה בכוחה האזורי.

קיצור השירות לגברים בארבעה חודשים נקבע בחוק שחוקק במארס 2014 וחל ממחזור הגיוס של יולי 2015 ואילך. לכן, השלכותיו יורגשו לראשונה במארס 2018. הקיצור הנוסף, בעוד חודשיים, אמור להיכנס לתוקף בשנת 2020, ומותנה בדיון של הקבינט בעניין במהלך שנת 2019.

על פי בדיקה שנעשתה במערכת הביטחון בסוף שנת 2016, המהלך הראשון של קיצור השירות צפוי לצמצם את מספר הגברים בשירות חובה באלפי חיילים בשנה הבאה, ומספרם יפחת עוד יותר ב–2019. הפערים יורגשו גם ביחידות הלוחמות ובקרב הקצונה הזוטרה ביחידות אלה.

כחלק מההיערכות לקראת קיצור השירות הראשון הורה איזנקוט לקצר את תהליך ההכשרה בחילות השריון, ההנדסה והתותחנים ולוודא שההכשרות ממוקדות ומתאימות לאתגרים המבצעיים שיעמדו בפני היחידות. ההנחיה נועדה לייעל את השימוש בכוח האדם לנוכח קיצור משך השירות. עם זאת, בצבא מודעים לכך שהפתרונות שגובשו לא יספקו מענה מלא לירידה הצפויה במספר החיילים בתפקידים חיוניים, ביחידות הלוחמות ובתפקידים תומכי לחימה.

הכנות צה"ל למצב החדש מסתמכות גם על ההנחה שהמוטיבציה בקרב מתגייסים לשירות קרבי תישאר בעינה ושתימשך מגמת ההתנדבות לתפקידי לחימה מצד נשים, דרוזים ובדואים וכן מתגייסים מהציבור החרדי. בפועל, בשנים האחרונות מסתמנת ירידה קלה במוטיבציה לשירות קרבי ואילו בשאלת גיוס החרדים מתפתח משבר חדש, לנוכח פסיקת בג"ץ בדבר ביטול החוק הפוטר תלמידי ישיבות מגיוס בעוד שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות