טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מול טראמפ וא־סיסי, נתניהו יכול רק לקוות שהפלסטינים יטרפדו את הסכם הפיוס

הלשון המאופקת שבה נוסחה אתמול התגובה הישראלית להסכם הפיוס הפלסטיני היתה לא פחות ממדהימה. מאחורי שינוי הטון של נתניהו עומדות שלוש סיבות המונעות ממנו לטרפד בעצמו את ההסכם

תגובות
שליח הפתח ושליח חמאס (במרכז) במעמד חתימת ההסכם, אתמול
KHALED DESOUKI/אי־אף־פי

לפני עשרה ימים ניצל ראש הממשלה בנימין נתניהו את כינוס סיעת הליכוד בהתנחלות מעלה־אדומים למתקפה חריפה נגד המגעים בין פתח לחמאס. "לא נקבל פיוס מזויף שבו כביכול הצד הפלסטיני מתפייס על חשבון הקיום שלנו", אמר נתניהו. ראש הממשלה הוסיף שורה של תנאים כמו פירוק הזרוע הצבאית של חמאס וניתוק הקשרים בין חמאס לאיראן.

אתמול, כמה שעות אחרי ההכרזה בקהיר על הסכם הפיוס בין פתח לחמאס, מלשכת ראש הממשלה יצאה תגובה שונה מאוד. האיפוק, הזהירות והלשון הדיפלומטית בה נוסחה התגובה הישראלית היו לא פחות ממדהימות. "ישראל תבחן את ההתפתחויות בשטח ותפעל בהתאם", מסרה לשכת ראש הממשלה בהודעה שפרסמה. קשה שלא להבחין בשינוי הטון. הפיוס כבר אינו מזויף או על חשבון הקיום של ישראל וגם המלה איראן נעלמה.

אך כדי להבין את גודל השינוי בהתייחסות של נתניהו לפיוס הפנים־פלסטיני צריך ללכת אחורה לאפריל 2014 כאשר פתח וחמאס חתמו על הסכם פיוס והקימו ממשלת אחדות. בתגובה העביר אז נתניהו בקבינט החלטה על הקפאת כל המגעים המדיניים עם הרשות הפלסטינית ואף איים בהטלת סנקציות כלכליות. שרת המשפטים דאז ציפי לבני אף הותקפה על ידי נתניהו על כך שהעזה להיפגש עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס.

נתניהו וא-סיסי בפגישתם בניו יורק, בחודש שעבר
אבי אוחיון לע"מ

כמה סיבות עומדות מאחורי התגובה הישראלית המאופקת. הראשונה הינה מצרים. הפיוס הפנים פלסטיני הוא ה"בייבי" של נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי. אותו א־סיסי שמקיים קשרים בטחוניים חסרי תקדים עם ישראל. אותו א־סיסי שהגיע לפסגה החשאית בעקבה בפברואר 2016 ושניסה להקים ממשלת אחדות בין נתניהו להרצוג ואותו א־סיסי שהסכים רק לפני חודש לקיים פגישה פומבית ראשונה עם נתניהו בניו יורק. הסיבה השנייה היא ממשל טראמפ. הבית הלבן לא רק שלא מתח ביקורת על המהלך המצרי לפיוס בין פתח לחמאס, אלא אף נתן לו גיבוי פומבי. ניצנים ראשונים לכך נראו ב–30 באוגוסט כאשר השליח האמריקאי ג'ייסון גרינבלט התייצב בקיבוץ נחל עוז על הגבול עם עזה וניפק הצהרה מפתיעה על כך שהרשות הפלסטינית צריכה לקחת את השליטה על הרצועה מידי חמאס.

גרינבלט לא התבלבל. דבריו לא היו פליטת פה אלא חלק ממדיניות. הוא חזר על הדברים בהרחבה בנאומו בכינוס המדינות התורמות לרשות הפלסטינית בניו יורק לפני חודש. כמה ימים אחר כך הוא דחף לפרסום הודעה משותפת של ארה"ב, רוסיה, האו"ם והאיחוד האירופי — שכללה את אותו מסר בדיוק. ממשל טראמפ, שרוצה לקדם יוזמת שלום בין ישראל לפלסטינים ולמנוע התלקחות מחודשת ברצועה, מבין שחזרת הרשות לעזה הינה קריטית לשני הדברים. גרינבלט, עו"ד חכם ומתוחכם, יודע היטב שחזרת הרשות לעזה עוברת בהסכם פיוס כזה או אחר עם חמאס.

ויש גם סיבה שלישית שבה הדרג המדיני יסרב להודות בפומבי אך אותה מערכת הביטחון מדגישה בדיונים הפנימיים — חזרת הרשות הפלסטינית לעזה, אפילו אם רק באופן חלקי, עשויה לשרת גם את האינטרסים הביטחוניים של ישראל. בשלהי מבצע "צוק איתן" התבשל מהלך בינלאומי להחזרת כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית למעברי הגבול בעזה כשלב ראשון בדרך לפירוז הרצועה. ציפי לבני קידמה את המהלך וגיבשה נוסח החלטה במועצת הביטחון — אבל גרירת רגליים של נתניהו וסרבנות של עבאס, הביאה לפספוס של אותה הזדמנות. אולי ההבנה כי במהלך הנוכחי יש גם הזדמנות ולא רק איום, הביאה לכך שישראל לא פעלה, בינתיים, להכשיל אותו.

ייתכן לפני כשבועיים, כאשר החלו מגעי הפיוס, חשבו בירושלים שמדובר בעוד שיחות סרק שלא יבשילו לדבר כפי שכבר קרה לא מעט פעמים בעבר. עכשיו כבר מעריכים בישראל שייתכן והפעם מדובר במהלך רציני יותר. לישראל היו ועדיין יש את כל האמצעים לטרפד את המהלך, אך היא בוחרת לא לעשות זאת. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן מבינים היטב שכאשר גם טראמפ וגם א־סיסי תומכים במהלך הפיוס הפנים־פלסטיני, אין הרבה מה לעשות. כל מה שנשאר להם זה לקטר בשקט ולקוות שהפלסטינים יוכיחו שוב שהם אינם מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות ויכשילו את המהלך בעצמם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות