טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צה"ל מתכוון להרוס את בתיהם של מאות פלסטינים בבקעה

חיילים הניחו את צו הפינוי על הכביש הסמוך לכפרים עין אל־חילווה ואום ג'מאל. ביחידת מתאם הפעולות בשטחים לא הסבירו היכן אמורים להתגורר התושבים הפלסטינים שרכושם יפונה

תגובות
גיל אליהו

צה"ל הורה לכ–300 פלסטינים החיים בצפון בקעת הירדן לפנות את רכושם משטח מגוריהם. זוהי הפעם הראשונה שבה מצווים פלסטינים לפנות את שטח מגוריהם על סמך "צו בדבר מבנים בלתי מורשים", שיועד במקורו לפינוי מאחזים בגדה המערבית. צו הפינוי לא נמסר אישית לאף אחד מהפלסטינים, והחיילים הניחו אותו על הכביש הסמוך לבתיהם ביום חמישי בבוקר.

על הצו, שקרוי "הכרזה על שטח מתוחם (ציר צלצלן)", חתום מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, אלוף רוני נומה, והוא נושא את התאריך 1 בנובמבר. הוא אוסר על שהיית כל אדם בשטח התחום לצורך בינוי או הכנסת רכוש, ומורה על פינוי כל רכוש בו בתוך שמונה ימים ממועד פרסום ההוראה. ביחידת מתאם הפעולות בשטחים אמרו אמש שהצו מתייחס לבינוי ולא לשהייה בשטח, אך לא הסבירו היכן אמורים להתגורר התושבים הפלסטינים שרכושם יפונה.

הצו שמורה לפלסטינים להתפנות - דלג

הצו אינו מציין מי המיועדים לפינוי ומהו מספרם, אך מהמפה שנלווית לו מתברר שמדובר בכ–300 פלסטינים החיים בקהילות רועים בכפרים עין אל־חילווה ואום ג'מאל, בשטח של כ–550 דונם. הם מגדלים כ–4,000 כבשים, 200 גמלים ו–600 פרות. האדמה היא בבעלות פרטית פלסטינית ובבעלות הכנסייה הלטינית.

עין אל-חילווה, שלשום
גיל אליהו

אחדים ממבני המגורים שבהם חיים הרועים נמצאים מחוץ לקו התחום של הצו.

בצו המקורי בדבר "מבנים בלתי מורשים", שעליו נסמכת הוראת הפינוי, כתוב בסעיף 6(ב) כי הוא אינו חל על "מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור", כלומר על פלסטינים. לכן טוען עורך הדין תאופיק ג'בארין מאום אל־פחם, שמייצג את התושבים, שההכרזה ממילא בטלה ומבוטלת ואין לה כל תוקף. זהו עיקר ההשגה ששלח אתמול ג'בארין למפקד הצבאי, באמצעות היועץ המשפטי הצבאי.

ג'בארין גם מדגיש את העובדה שהצו לא נמסר אישית לתושבים הנפגעים ואף הושאר באזור כשמונה ימים לאחר יום החתימה עליו. "על פניו מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב, שעומדת מאחוריה הכוונה לשלול מהתושבים הפלסטינים את זכות השימוע או להגיש השגה כנגד הצו או ההכרזה", כתב. "מדובר בצו גירוש המוני לאוכלוסייה הפלסטינית, המנוגד למשפט הבינלאומי".

מיחידת מתאם הפעולות בשטחים נמסר בתגובה כי "ב–9 בנובמבר 2017 הוצא צו תיחום, כחלק מפעילות האכיפה כלפי הבינוי הבלתי חוקי במקום. הצו נמסר על פי הנהלים המחייבים, לרבות במסירה פיזית בשטח בו הצו חל. הצו החדש מופנה כלפי הבינוי הבלתי חוקי ולא כלפי שהייה בשטח". בתשובה לא מפורט היכן אמורים להתגורר האנשים אם מבני המגורים שלהם יפורקו ורכושם יפונה, וכמו כן לא נענתה שאלת "הארץ" בכמה תושבים מדובר.

תושבים בעין אל־חילווה סיפרו בסוף השבוע ל"הארץ" כי לפני כשבועיים הופיעו חיילים בין צריפיהם, ודרשו לראות את תעודות הזהות שלהם. הם לא נתנו כל הסבר לדרישתם. החיילים גם הפעילו רחפן צילום מעל קהילות הרועים. פעולות רישום וצילום מעין אלו מקדימות לעתים קרובות פעולות פינוי והרס מבנים שמבצעים צה"ל והמינהל האזרחי, אך התושבים אמרו ל"הארץ" שלא הבחינו הפעם באנשי המינהל.

בבקעה, שלשום
גיל אליהו

נביל דראגמה סיפר ל"הארץ" שביום חמישי שעבר הוא הבחין בחיילים ששמו דבר מה מתחת לאבן, על הכביש שממול לגבעה שבה הוא מתגורר, ומצלמים את מה שהניחו. כשהלכו הוא ניגש לראות במה מדובר, וגילה צו אחד בעברית, חתום ומתוארך, צו שני בעברית, לא חתום ולא מתוארך, ועוד צו בערבית, לא חתום ולא מתוארך. דבר הצו נפוץ מיד בין התושבים גרם לחרדה רבה ובלבול.

קהילות הרועים מתגוררות באזור זה עשרות שנים, וישראל אינה מתירה להן להתחבר לתשתיות ולהוסיף מבני מגורים ומבני ציבור בהתאם לגידול האוכלוסייה ולצרכיה המשתנים. כבעלת השליטה על רישום האוכלוסין הפלסטיני, היא מונעת מהרשות הפלסטינית לרשום את כפריהם בסעיף מקום המגורים בתעודות הזהות שלהם, ודורשת שהמען יירשם בברדלא, בעין אל־בידא ובכפרים אחרים.

במשך השנים הוצאו נגד התושבים צווי פינוי, צווי הריסה וצווי תפיסת רכוש — אך עד עתה לא לכולם יחד ולא על סמך הצו האמור. ב–2008, כדי להקל במעט על מצוקת הדיור, בנתה סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם לתושבים בקהילות אלו סככות ברזל, במימון יפני. ג'בארין כותב בהשגה שיפן והאו"ם לא היו בונות את הסככות ללא הסכמה של המינהל האזרחי, שאכן ניתנה. מאוחר יותר, כותב ג'בארין, התנער המינהל האזרחי מהסכמתו.

מיחידת המתפ"ש נמסר עוד כי "בשנים האחרונות, התחילו מספר משפחות בפעולות של בינוי בלתי חוקי בשטח, באופן חוזר ונשנה. באפשרות כל אדם הרואה עצמו נפגע מצו התיחום לפנות בעניין בתוך 8 ימים לרשויות. לגבי חלק מהבינוי מתקיימת בחינה של הרשויות, בעקבות פניות של מקימי המבנים. ביחס לבינוי זה, לא יינקטו פעולות אכיפה בפועל עד להשלמת הבחינה".

בגבעה שממזרח לשטח המיועד לפינוי ממוקמת התנחלות משכיות, שאוכלסה ב–2005 בידי מפוני גוש קטיף. בשנתיים האחרונות הוקמו מצפון ומדרום לעין אל־חילווה שני מאחזים, שמתרחבים והולכים אף שהמינהל האזרחי מסר צווי הפסקת עבודה לבמנים בהם. האחד הוא שלוחה של המאחז הבלתי חוקי גבעת סלעית, המצוי בהליכי הכשרה, והשני ממוקם בשמורת אום זוקא שמדרום.

לפי עדויות תושבים ופעילי תעאיוש ו"מחסום ווטש", הרועים היהודים מהמאחזים מונעים לא אחת מפלסטינים לצאת למרעה עם עדריהם. ב–2011 נאלץ אחד מהתושבים בעין אל חילווה להעתיק את המאהל שלו, בשל התנכלויות חוזרות ונשנות של מתנחלים.

בנוסף לעין אל־חילווה ואום ג'מאל, ישנן כמה קהילות פלסטיניות נוספות בצפון הבקעה שצה"ל והמינהל האזרחי נוקטים נגדן בחודשים האחרונים הליכים מתקדמים של פינוי בכפייה: חאלת מכחול, אל־פריסייה (שבה חיים כ-150 בני אדם) וחומסה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות