בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רואנדה מכחישה כי חתמה על הסכם עם ישראל לגירוש מבקשי מקלט לשטחה

ממשלת רואנדה פרסמה הודעה בעקבות הפגנת מבקשי המקלט אתמול, שבה הבהירה כי לא קיים הסכם סודי בין המדינות. עם זאת, ציינה כי "דלתותיה פתוחות" בפני מי שמגיע לגבולה בהתנדבות ולא בכפייה

60תגובות
מבקשי מקלט מפגינים נגד החלטת הגירוש, אתמול מול שגרירות רואנדה בהרצליה
מגד גוזני

רואנדה מכחישה כי חתמה על הסכם סודי עם ישראל לקליטת מבקשי מקלט אפריקאים ומבהירה כי דלתותיה פתוחות בפני מי שמגיע לגבולה בהתנדבות וללא כפייה. "לנוכח שמועות שהופצו באחרונה בתקשורת, ממשלת רואנדה מבקשת להודיע שמעולם לא חתמה על הסכם סודי כלשהו עם ישראל בנוגע ליישובם מחדש של מהגרים אפריקאים", נכתב בהודעה שפרסמה הלילה (שלישי) ממשלת רואנדה, בעקבות ההפגנה של מבקשי מקלט מאריתריאה אתמול מול השגרירות שלה בהרצליה. בעבר אישרו בכירים בממשלת רואנדה כי מתקיימים מגעים עם ישראל על קבלת מבקשי מקלט אפריקאים.

"בימים אלה של משבר הגירה עולמי, רואנדה מבקשת לשוב ולהדגיש את נחישותה לתרום, ככל האפשר, לסוגיית הגברים, הנשים והילדים המוצאים עצמם בנתיב הגלות המסוכן. עמדתה של רואנדה בנושא המהגרים, יהיה אשר יהיה מוצאם, נוצרה וגובשה וניזונה מרגש חמלה כלפי אחיותינו ואחינו האפריקאים, הנספים היום במצולות הימים, נמכרים בשוק כבקר או מגורשים ממדינות שבהן ביקשו מקלט", נכתב.

עוד הוסיפה ממשלת רואנדה בהודעתה כי "רואנדה מוכנה לסייע בדרך המוגבלת שביכולתה בקבלת כל מי שמגיעים לגבולותיה ונזקקים לקורת גג, מתוך רצון ובלא שום אילוץ. בהקשר זה, מדיניותה של רואנדה כלפי האפריקאים הזקוקים לקורת גג, זמנית או קבועה, במסגרת האמצעים של מדינתנו, ממשיכה להיות מדיניות של 'דלתות פתוחות'".

בעבר אישרו בכירים בממשלת רואנדה כי קיים הסכם עם ישראל, אך לא מסרו פרטים אודותיו. בראיון ל"הארץ" באפריל 2017 אמר נשיא רואנדה פול קגאמה כי "זה נושא מסובך. אני החלטתי להשאיר את הדברים כפי שהם. אנחנו הסכמנו לקחת בזה חלק, כדי לעזור לא רק לישראל אלא גם לאנשים עצמם, ולנסות למנוע מהנושא הזה להפוך לבעיה גדולה עוד יותר". בנוגע לאינטרס של רואנדה בהסכם, אמר: "קודם כל, לחזק את מערכת היחסים עם ישראל. זה באמת מוגבל בעיקר למטרה הזו. אם אני הייתי הולך לישראל ואומר - תקשיבו, יש לי איזו בעיה, אולי אתם יכולים לעזור, אני בטוח שיש הרבה דברים שישראל היתה מוכנה לעזור לנו לגביהם".

לפני כחודשיים אמרה שרת החוץ של רואנדה, לואיס מושיקיוואבו, כי מדינתה מוכנה לקבל כעשרת אלפים מבקשי מקלט אפריקאים מישראל. אף שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי תיקן את ההסכם עם רואנדה בספטמבר, אמרה שרת החוץ של רואנדה חודשיים לאחר מכן כי המדינות עוד לא הגיעו לסיכום סופי בנושא והמשא והמתן בין הצדדים נמשך ועוסק בין השאר באחריות על רווחתם של הפליטים במדינה הקולטת. "אם הם מרגישים בנוח לבוא לפה, אנחנו מוכנים לקבל אותם", אמרה בראיון לניו טיימס הרואנדי.

מבקשי מקלט במתקן חולות, ב-2016
אליהו הרשקוביץ

"אני חושבת שמה שאנחנו רוצים הוא שלכל מהגר שיגיע יהיו לפחות האמצעים המינימליים למגורים, ושיוכל להישאר במדינה זמן רב, מספיק כדי שיוכל למצוא עבודה או לבנות עסק", הוסיפה השרה. "אנחנו מצפים שלכולם יהיה לפחות מקלט מינימלי. אנחנו לא רוצים שהם יגיעו לכאן ויישארו באוהלים – אנחנו רוצים לאפשר להם חיים רגילים".

אתמול הפגינו כ-2,000 מבקשי מקלט מאריתריאה מול שגרירות רואנדה בהרצליה, במחאה על התוכנית לגרשם לשטחה. המפגינים קראו בעברית "די לשנאת חינם, הפליטים בני אדם", "לא קונים תוכניות של גזענים", "הכרה בפליט זו חובה מוסרית" ו"לא ניפול לייאוש, נעצור את הגירוש". על השלטים שנשאו, נכתב בין השאר: "ממקלט ברואנדה לסחורה בלוב", גירוש לרואנדה - גזר דין מוות", חיי שחורים שווים - לא בישראל" ו"פליטים לא למכירה". שלט נוסף הופנה לנשיא רואנדה פול קגאמה: "כמה פצצות הדם שלנו קנה לך?", נכתב.

ישראל הצהירה בשנים האחרונות פעמים רבות כי חתמה על הסכמים עם שתי מדינות באפריקה, אך לא נקבה בשמותיהן בפומבי. המדינה הסבירה בבית המשפט כי המדינות ביקשו לא להיחשף. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף הוציא תעודת חיסיון על ההסכמים, שמנעה את חשיפתם בבית המשפט. המדינה הציגה את ההסכמים לשופטי בית המשפט העליון, אך לא חשפה אותם לציבור הרחב, לארגוני זכויות אדם או למבקשי המקלט עצמם.

אוגנדה, שגם עמה הצהירה ישראל בבית המשפט שהגיעה להסכם, הכחישה פעמים רבות קיומו של הסכם לקליטת מבקשי מקלט אפריקאים מישראל. "אין לנו הסכם עם ממשלת ישראל לשלוח לאוגנדה פליטים ממדינות אחרות שנמצאים בישראל. אנחנו נדהמים מהדיווחים", אמר החודש שר החוץ של אוגנדה, הנרי אוריים אוקלו, לאתר האוגנדי "דיילי מוניטור", בעקבות הדיווחים על כוונת הממשלה לגרש אלפי מבקש מקלט לרואנדה ולאוגנדה. בשיחת טלפון עם כתב האתר, הוסיף: "אין לנו הסכם שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל, תבקש מהם (מישראל) להסביר איך הגיעו להחלטה הזו".

מבקשי מקלט מפגינים מול שגרירות רואנדה בהרצליה, אתמול
מגד גוזני

בכירים בממשלת אוגנדה הכחישו בהזדמנויות נוספות כי קיים הסכם לקליטת מבקשי מקלט מישראל. זאת, חרף עדויות של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן שעזבו את ישראל לאוגנדה, בעידוד ובתיאום עם רשות האוכלוסין וההגירה. לפי נתונים שמסרה הרשות לבג"ץ, מתחילת 2015 ועד סוף ספטמבר 2017 יצאו מישראל ל"מדינות שלישיות" – אוגנדה ורואנדה – כ-3,000 אפריקאים. המדינה אינה מפרטת כמה יצאו לכל אחת מהמדינות ואינה נוקבת בשמותיהן.

ארגוני זכויות האדם שעתרו נגד הכוונה לגרש מבקשי מקלט מישראל, טענו כי הסכם חשאי "אינו יכול להוות בסיס להעברה בכפייה של בני אדם" ובכל מקרה עליו להיות כתוב ונתון לביקורת משפטית. המדינה הצהירה בבית המשפט כי קיים הסכם בכתב, אשר עליו נוספו הבנות בעל-פה. עוד הוסיפה כי להסכם תוקף משפטי מחייב, אך הוא אינו כולל הפעלת סנקציות במקרה של הפרה ומחויבותם של הצדדים נובעת מהכלל שלפיו הסכמים יש לקיים.

בפסק דין של בית המשפט העליון באוגוסט האחרון, כתבה הנשיאה דאז מרים נאור כי "אחד מהתנאים המהותיים לכך שניתן יהיה להרחיק מבקש מקלט למדינה שלישית הוא שהמדינה השלישית תביע הסכמה לקבלו לשטחהּ ולהעניק לו הגנה אפקטיבית". השופטת נאור ציינה כי כל ההסכמים הבינלאומיים להרחקה למדינה שלישית פורסמו לציבור. הסכם יחיד שלא פורסם נחתם ב-2011 בין איטליה לתוניסיה, אך הוא הסדיר גירוש של אזרחי תוניסיה בחזרה מאיטליה לארצם ולא למדינה שלישית.

"לא אכחד כי דעתי אינה נוחה מחשאיותו של ההסכם ומביצוע הרחקה למדינה שלישית על בסיסו של הסכם חשאי שהוראותיו אינן גלויות למורחקים", כתבה נאור בהתייחס להסכם עם רואנדה, אך ציינה כי אין בחשאיות לכשעצמה כדי למנוע את האפשרות של ישראל לגרש מבקשי מקלט למדינה שלישית. "אני סבורה כי מתקיימים בענייננו כל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לשם הרחקתם של מסתננים למדינה השלישית מכוח ההסכם שחתמה עמהּ מדינת ישראל", קבעה נשיאת העליון הקודמת נאור. "ההסכם מעגן במידה מספקת את מחויבויותיה של המדינה השלישית לקבל את המורחקים ולהעניק להם הגנה אפקטיבית".

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין הצטרף לביקורת על חשאיות ההסכם ואמר כי ראוי היה שיהיה גלוי. "גם אם – לדידי בחירוק שיניים – אין פוסלים הסכם חשאי, חובתו של בית המשפט לבדקו היא כפל כפליים". בהתייחס לסיכומים בעל-פה, הוסיף: "מתוך ניסיון רב בענייני המדינה, לרבות הסכמים בינלאומיים גם עם המתוקנות שבמדינות – דברים שבעל פה משקלם נמוך. לעתים יחמקו מדינות גם ממילוי הסכמים בכתב בנימוק או בתיקוף זה או אחר, קל וחומר – הסכמות שבעל-פה, שיפה כוחן לא אחת רק בימי כהונתו של בעל ההסכמה, אם לא למטה מזה, וחילופי גברי משמעם גם 'נדרנא לא נדרי'". רובינשטיין הוסיף כי שם המדינה השלישית אמנם חסוי, אך ציין כי "שמה הוא נחלת הקהילה הרלוונטית, לרבות באתרים שלה ושל ארגוני זכויות תומכים, וכן במופעים פומביים אחרים".

מדינת ישראל הודיעה על תחילתו של מבצע הגירוש בתחילת החודש. כשלב ראשון של המבצע, החלה רשות האוכלוסין וההגירה לזמן בשבוע שעבר מבקשי מקלט המוחזקים במתקן חולות לשיחות לפני גירוש. בשיחות נאמר להם כי עליהם לעזוב לרואנדה, אחרת ייכלאו במתקן סהרונים ללא הגבלת זמן.

ביום חמישי ערכה רשות האוכלוסין וההגירה שיחות ל-20 אריתריאים מתוך כ-886 מבקשי המקלט המוחזקים במתקן חולות. נציגת הרשות הבהירה להם כי עליהם להודיע בתוך חודש אם בכוונתם לעזוב את ישראל. הנציגה הציעה למבקשי המקלט לעזוב לרואנדה, אך במסמכים שקיבלו לא מופיע שמה של המדינה. על פי נוהל הרשות שפורסם בשבוע שעבר, ניתן לגרש למדינה שלישית כל מי שלא הגיש בקשת מקלט עד סוף 2017, או שבקשת המקלט שלו נדחתה.

עדויות של מבקשי מקלט שעזבו בשנים האחרונות את ישראל לרואנדה ולאוגנדה מעלות כי מדינות אלה אינן מספקות להם הגנה וזכויות בסיסיות, ורבים ממשיכים במסע בחיפוש אחר מקלט. לפני כחודשיים פורסמו ב"הארץ" עדויות של אריתראים וסודאנים ששהו בישראל, עזבו לרואנדה והצליחו להגיע לגרמניה ולהולנד. הם סיפרו כי לא ניתנה להם אפשרות להישאר ברואנדה ומעמדם לא הוסדר. לפי העדויות, מבקשי המקלט שעזבו את ישראל נכלאו לעתים בחיפוש אחר מקלט אחר, סבלו מאלימות וסחיטה והיו נתונים בסכנת מוות. בהיעדר מעמד ומסמכים, הם היו חשופים גם לאיומי גירוש חוזרים ונשנים לארצות המוצא שמהן נמלטו וחלקם הוחזקו בתנאים קשים במתקנים בלוב ועברו דרך מסוכנת בים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו