בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

בצבא מדליקים את כל נורות האזהרה, אך ליברמן נותן לעזה לחכות

נדמה ששר הביטחון יושב לפתחו של הר געש, אבל בקושי מזהה משב רוח קל ■ לצד איראן וסוריה, ישראל רוצה להציב גבול גם ללבנון ■ והאם המרוץ לרמטכ"לות נפתח

28תגובות
שר הביטחון אביגדור ליברמן באירוע נטיעות בכפר עזה, ינואר
אליהו הרשקוביץ

אזהרתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בתחילת השבוע לשרי הממשלה, בדבר הסכנה להתפרצות משבר הומניטארי חמור ברצועת עזה, עוררה סערה פוליטית לרגע, בטרם נבלעה בשאון חקירות ראש הממשלה ומלחמת ההאשמות בין נתניהו למשטרה. הדברים חשפו חילוקי דעות מהותיים, ומידה לא מבוטלת של מתח, בין הדרג המדיני לצבאי בשאלה כיצד לפעול ברצועה.

ישיבת הממשלה רחוקה מלהיות פורום סגור, אבל הציטוטים המפורטים מדברי איזנקוט לא הגיעו לתקשורת מסביבתו, אלא מצד שרים שאינם ממעריציו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן. כשהתפרסמה אזהרת הרמטכ"ל הופעל לחץ כבד על לשכתו, מצד הדרג המדיני, לפרסם הבהרה או התנערות מהדיווחים. איזנקוט לא מצמץ ולא נסוג. מי שהזדרז למנף את המחלוקת היה שר המודיעין והתחבורה, ישראל כץ, שתקף את ליברמן על מדיניותו בעזה. עמדת ליברמן, טען כץ, מסייעת במישרין לחמאס. זו היתה סגירת חשבון ברורה על התנגדותו הנחרצת של שר הביטחון לקידום תוכנית האי המלאכותי מול חוף עזה, שמוביל כץ.

פלסטינים ממתינים לפתיחת מעבר רפיח מרצועת עזה למצרים, היום
Khalil Hamra/אי־פי

ליברמן, כדרכו, לא נשאר חייב. בישיבת סיעת ישראל ביתנו בכנסת, טען שר הביטחון שאסור לישראל לקחת אחריות על הרצועה ושאין לקדם פרויקטים כלכליים שאפתניים בעזה, בטרם תיפתר שאלת גופות החיילים והאזרחים הישראלים הנעדרים ברצועה. בהזדמנות אחרת הוא טען כי כץ מתוסכל מחוסר האפשרות לקדם את רעיונותיו הביטחוניים והמליץ לו להתמקד במלחמה בתאונות הדרכים, שמספרן עלה בצורה קיצונית השבוע.

שר הביטחון חזר לעיין בפרוטוקלים של ישיבת הממשלה מיום ראשון. הרמטכ"ל, הוא אומר, לא בישר לשרים שהמשבר כבר פרץ, אלא הזהיר מקריסה אפשרית בעתיד. ובכלל, מי שמוסמך בצד הישראלי לקבוע את קיומו של משבר הומניטארי הוא מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי. ליברמן מחזיק בשני מסמכים, של מתאם הפעולות ושל שב"כ, הנמנעים מלהגדיר את המצב ברצועה כמשבר הומניטארי. בעיני השר, זו הוכחה לכך שבעזה מדובר במצוקה כלכלית ששורשיה פוליטיים ומדיניים — ולא ישראל היא שצריכה לפתור אותה.

הרמטכ"ל גדי איזנקוט בזירת פיגוע בגדה, בחודש שעבר
דובר צה"ל

אם פולי לא אמר, זה לא קרה. אבל בפועל, הרצועה קרובה לאסון — ומרדכי ועמיתיו משתמשים בכל אותות האזהרה למעט ההגדרה הרשמית של משבר.

ליברמן מאשים את חמאס באחריות להידרדרות, בשל התעקשותו של הארגון להשקיע את כל תקציבו בבניית הכוח הצבאי, במקום להפנות משאבים לשיפור התשתיות הקורסות. הוא מזהה סיבות נוספות להחמרה במצב: החלטת הרשות הפלסטינית לפטר ולהוציא לפנסיה 6,000 עובדי מדינה ברצועה והמתח בין קטאר לחמאס, שבגללו עצרו הקטארים פרויקטי שיקום בהיקף של 400 מיליון דולר ברצועה. אלה, בעיניו, הסיבות לירידה בהיקף המשאיות הנכנסות לרצועה במסוף כרם־שלום.

אם קטאר לא משקיעה כסף בפרויקטים, אין לחמאס ולסוחרים בעזה סיבה להשקיע ברכש חומרי בניין. ובנוסף, חמאס החליט להתחיל לרכוש דלק ממצרים במקום מישראל. מכל מקום, ליברמן אינו מאתר סכנה ממשית במצב ברצועה ואינו מוכן לנקוט מהלכים דחופים. נדמה ששר הביטחון יושב לפתחו של הר געש, אבל בקושי מזהה משב רוח קל.

דברי איזנקוט — שהושמעו, בניסוח כמעט זהה, גם בנאום במרכז הבינתחומי בהרצליה לפני יותר מחודש — העידו על עומק המחלוקת. לישראל, הוא סבור, ישנו אינטרס מובהק שלא יפרצו מגפות בעזה. זו לא רק שאלה של ההאשמות שתפנה הקהילה הבינלאומית כלפינו, או של סכנת המלחמה עם חמאס. צה"ל אולי מתגאה שפיתח "כיפת ברזל" למנהרות, אחרי כיפת הברזל המקורית שטיפלה ברקטות, אבל איש עוד לא המציא פתרון הרמטי לחיידקים שימנע התפשטות מחלות לעבר יישובי הנגב ועוטף עזה.

חילוקי דעות דומים צפויים בשאלת הסיוע שמעבירה סוכנות אונר"א לפלסטינים. ראשי מערכת הביטחון שותפים להסתייגות הישראלית מההסדר המשונה המעניק תמיכה כלכלית עצומה לניניהם של פליטי 48', בזמן שמיליוני פליטים סורים ועיראקים מופקרים לגורלם. אך הם חוששים גם שקיצוץ הסיוע הזה לעזה, בעיתוי כה בעייתי, יחריף את המשבר החמור ממילא.

בינתיים, אירעה בשבועות האחרונים סדרת תקריות מדאיגה בגדה המערבית. שני אזרחים ישראלים נרצחו בפיגועי ירי ודקירה; 14 פלסטינים נהרגו בתקריות עם צה"ל, שחלקן אירעו תוך כדי המצוד אחר המחבלים הרוצחים. השבוע הרג כוח הימ"מ את אחמד ג'ראר, איש חמאס שעמד בראש חוליית הירי שרצחה את הרב רזיאל שבח ליד מאחז חוות גלעד. המצוד אחר רוצחו של הרב איתמר בן גל, בדקירות בצומת אריאל, עדיין נמשך .

החשוד ברצח, עבד אל־חכים עאדל, החזיק בתעודת זהות ישראלית וחי על התפר בין שכם ליפו. השבוע, כשהתפרסמה תמונתו בתקשורת, זיהה אותה מפקד גדוד מילואים הנמצא בתעסוקה מבצעית בשטחים. האיש, מתנדב ב"בית השאנטי", אירח את המחבל בביתו בעבר, לאחר שהצעיר נקלע לעימות עם הנהלת המוסד.

בשב"כ ובצבא עקבו בדאגה אחר התפתחויות בפרשה נוספת, שבה חשפה הרשות הפלסטינית זירת מטעני חבלה מתוחכמת למדי שהונחה לצד כביש באזור ג'נין. בימים האחרונים ערכה הרשות מעצרים בפרשה. זו עדות ראשונה, אחרי שנים לא מעטות, להימצאותו של מהנדס מטענים בעל יכולת גבוהה יחסית בגדה.

הצירוף של כל האירועים הללו, לצד מספר ההרוגים הגבוה יחסית, הוביל את הרמטכ"ל להחלטה לתגבר את הכוחות בגדה לקראת סוף השבוע. במערכת הביטחון מוטרדים מאפשרות של הסלמה בימים הקרובים, שבה ישתלבו הפגנות גדולות עם ניסיונות לפיגועים. בינתיים, התיאום הביטחוני עם הרשות נמשך, חרף המתחים המדיניים.

12 נקודות מחלוקת

האיומים הישראליים האחרונים התייחסו לנעשה בלבנון, אבל התקיפה השבועית כמעט (על פי התקשורת הזרה וגו') התרחשה הפעם בסוריה. בלילה שבין שלישי לרביעי הופצץ מהאוויר אתר של תשלובת המחקר הביטחוני הסורית, סרס, בג'מריה, ליד דמשק. לפי העיתונות הערבית, ישראל כבר תקפה באזור הזה לפחות פעמיים בעבר — ובחודש ספטמבר האחרון אף הפציצה מן האוויר, בפעולה שיוחסה לה חשיבות מיוחדת, מתקן גדול אחר של סרס במייסף, סמוך לעיר חמה.

האזורים בהם תיבנה הגדר: מטולה, משגב עם, חניתה וראש הנקרה

ההפצצה האחרונה באה כשבוע לאחר ביקורו של ראש הממשלה נתניהו אצל הנשיא ולדימיר פוטין במוסקבה. נראה שישראל מוסיפה לשדר לרוסים, לאיראנים ולשחקנים האחרים בזירה הצפונית כי היא נחושה לטפל באיום הנשק המתקדם נגדה — ובעיקר במאמץ של טהראן לחמש את חיזבאללה במערכות שישפרו את רמת הדיוק של הרקטות שברשותו.

ההפצצה באה בעיצומה של מתקפה חדשה שמוביל משטר אסד נגד מובלעות המורדים במרכז סוריה ובצפונה, מהלכים שבהם נעשה שוב שימוש רצחני בנשק כימי ובהפצצות חסרות רסן מן האוויר. האגרסיביות המוגברת שמפגין משטר אסד, כמו מאמצי רוסיה ואיראן להסדיר את השליטה וההשפעה בסוריה ביום שאחרי, אינם בולמים בשלב זה את המאמץ הישראלי לבלימת התחמשות חיזבאללה. ועם זאת, השאלה כיצד תנהג ישראל באשר לכוונה האיראנית להקים מפעל נשק בשטח לבנון עצמה, נותרה עדיין פתוחה.

פינוי פצועים בהתקפה בפרבר של דמשק, היום
ABDULMONAM EASSA/אי־אף־פ

שלשום החל צה"ל בבניית אחד מקטעי הקיר המתוכננים לאורך גדר הגבול בלבנון, באזור ראש הנקרה. בקרוב יתחילו העבודות במקטע השני, מערבית למטולה. בסך הכל מתוכננות עבודות על פני כ–11 קילומטרים, במצטבר, שאמורות להימשך לאורך כמה חודשים. לבנון מוסיפה למחות ולהזהיר מפני ההשלכות (חברי הקבינט הלבנוני סיירו לאורך הגבול השבוע), בטענה שישראל פולשת לשטחה. בין הצדדים קיימת מחלוקת, מאז נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, על מיקום הגבול ב–12 נקודות — וכן על הגבול הימי בנקודה נוספת שמעוררת ויכוח על הבעלות על מרבצי גז בים התיכון. במשך השנים הושגו הסכמות על שש מן הנקודות הללו, אך אלה לא תורגמו להזזת הגדר המסמנת את הגבול בשטח.

כעת מתנהלים מאמצי הרגעה בשני ערוצים, דרך הוועדה המשולשת עם יוניפ"יל ובאמצעות הממשל האמריקאי, שם מתווך בעניין איש משרד החוץ דייויד סאטרפילד. למרות עליית המתח, ישראל גורסת שלא ממשלת לבנון ולא חיזבאללה מעוניינים בעימות צבאי סביב הגדר. מקור המתיחות האמיתי נוגע למפעל הנשק — ולאפשרות שצה"ל יפעיל כוח כדי לסכל את התוכנית האיראנית, מהלך שעלול להיתקל בתגובה אלימה מצד חיזבאללה.

אלופים בכוננות

שר הביטחון אמר באחרונה כי יחליט על זהותו של הרמטכ"ל הבא לקראת חגי תשרי, בעוד כשבעה חודשים. איזנקוט, ממלכתי כדרכו, יזם קיצוץ של חודש וחצי מכהונתו ועתיד לסיימה ב–1 בינואר הקרוב (במקום ב–14 בפברואר, המועד שבו החליף את בני גנץ). המהלך נועד להסדיר בצורה טובה יותר את כהונות הרמטכ"לים ולאפשר למחליף להיכנס לתפקיד במקביל לפתיחת שנת התקציב.

החוכמה המקובלת במטכ"ל גורסת שהסיפור למעשה גמור — וסגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי, הוא הרמטכ"ל הבא. ההערכה הזו קשורה בכישורים המובהקים של כוכבי, אך גם במנגנון ההשמדה העצמית שהפעיל מתחרהו העיקרי, האלוף יאיר גולן, באותו נאום בלתי מוצלח בערב יום השואה לפני כשנה וחצי. גולן שרף את עצמו בעיני הימין, ספג מתקפות מנתניהו ומאחדים מהשרים ובעצם סתם בכך את הגולל על סיכוייו להתמנות. לפי ההגיון הזה, כוכבי נותר בהתמודדות לבדו.

ייתכן שזה ניתוח פשטני מדי. ההחלטה על זהות הרמטכ"ל נסגרת בסופו של דבר בין שניים — שר הביטחון, הבוחר באיש שלו, וראש הממשלה, שאישורו המעשי דרוש בטרם תצביע על כך הממשלה. נתניהו אינו משדר התפעלות מהרמטכ"ל או מהמטה הכללי בכלל — ולליברמן ישנן סיבות משלו לא לבחור במינוי שיתואר כמובן מאליו.

האלוף אביב כוכבי בטקס החלפת מפקד פיקוד צפון, בשנה שעברה. זהות הרמטכ"ל הבא נסגרת בין שר הביטחון ורה"מ
גיל אליהו

ב–2014, ערב מינוי הרמטכ"ל הנוכחי, היה נתניהו מעורב למדי בהליך. הוא זימן אליו את גולן לראיון אישי ואפילו ניסה לקדם את מועמדותו. איזנקוט, שנהנה מיתרון ותק על גולן, הופתע; סביר שציפה מגולן, ששידר היענות להצעת נתניהו, להתנהג אחרת — ולפעול כפי שהוא עצמו נהג ב–2011, כשאמר לנתניהו ואהוד ברק להעדיף על פניו את גנץ, המעט ותיק ממנו. אלא שששר הביטחון דאז, משה יעלון, נעמד על הרגליים האחוריות והתעקש על מינוי איזנקוט. בהתאם, סוכם אז שגולן יתמנה לסגנו הראשון של איזנקוט ואחר כך יחכה להתמודדות הבאה.

אין זה סוד שליברמן, שמצבו בסקרים אינו מלבב, נחוש להשאיר חותם כשר ביטחון. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות מינוי מפתיע, מחוץ לקופסה, של הרמטכ"ל הבא. חשיבה כזו עשויה לפתוח את הדלת למועמדים צעירים ופחות צפויים, לצד כוכבי, או דווקא להפתעה מכיוון אחר — למשל, להחזרתו לשירות של אלוף ותיק, כמו מפקד חיל האוויר היוצא אמיר אשל.

אשל, שזוכה להערכה מקצועית גדולה, סוחב עמו מטען משלו, בעיקר כאיש אוויר, על רקע הכהונה הטראומטית של דן חלוץ, רמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה. אבל דממת האלחוט שהוא שומר עליה מאז פרישתו, עשויה דווקא להעיד על האפשרות שמועמדותו תשוב ותיבחן. כוכבי הוא עדיין המועמד המוביל והסביר ביותר לתפקיד, אך נדמה שמינוי הרמטכ"ל הבא רחוק מלהיות סגור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו