בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בגין אסר לעצור ישראלים ללא משפט: כך התייחסה מערכת הביטחון לטרור היהודי

ב-1980 הביאה המחתרת היהודית לפציעתם של שני ראשי ערים פלסטינים וחבלן מג"ב. פרוטוקול דיון מסווג שנערך למחרת חושף את הלבטים סביב הטיפול במעשי המתנחלים

12תגובות
בגין בכנסת, ב-1982
יעקב סער / לע"מ

ב-2 ביוני 1980 הוציאו לפועל אנשי המחתרת היהודית פעולת טרור, בה מילכדו בחומרי נפץ שלוש מכוניות של ראשי ערים בגדה המערבית. כתוצאה מהפיצוצים נפצעו באורח קשה ראש עיריית שכם בסאם שכעה וראש עיריית רמאללה כרים חלף. חבלן מג"ב שנקרא לנטרל את המכונית השלישית נפגע והתעוור בשתי עיניו. למחרת התכנסו בלשכתו של ראש הממשלה מנחם בגין בכירי מערכת הביטחון, בהם הרמטכ"ל רפאל איתן, מתאם הפעולות בשטחים האלוף דני מט וראש השב"כ, אברהם אחיטוב. פרוטוקול הדיון, שסווג כסודי ביותר ורואה כעת אור לראשונה, חושף את לבטי מערכת הביטחון באשר לדרך לטפל באירועי הטרור היהודי.

מחשש מהדלפות "גם בפורום הדיסקרטי הזה", סירב אז ראש השב"כ, אחיטוב, לתדרך את הנוכחים. נראה שמוקדם יותר הציע לעצור מינהלית אזרחים ישראלים, ובתגובה לכך סנט בו ראש הממשלה בגין והבהיר שהאפשרות לא עומדת על הפרק. "אין זה מן הנמנע שהפשעים אתמול נעשו על ידי יהודים", אמר בגין, "אבל אנו מדינת חוק ולא נעצור סתם אנשים. כשאני הסכמתי למעצר המינהלי (במקרים קודמים)... לא הייתי כתמול שלשום במשך מספר ימים. כי סוף סוף אני אזרח. לחיילים יש את מלוא הזכות על פי טבע המדים שלהם שלא להתרשם מהדברים האלה, אבל לי כאזרח היו הדברים קשים מאוד".

"אברהם יואיל לא לבצע שום מעצר, כל עוד לא ידוע שלפני תום 48 שעות אפשר יהיה להביא אדם לפני שופט השלום ולבקש להאריך את מעצרו", הוסיף בגין בהתייחסו לראש השב"כ. "לפני שחומר כזה, המאפשר זאת, נמצא בידיה - אין לעצור איש. אם יהיה חומר כזה בידיהם, גם אם יהיו 50 איש שצריך יהיה לעצור, יעצרו 50 איש. זו ההוראה שלי. צריך להזדיין בסבלנות. אם יתברר שהם יהודים הם ייתבעו כדין ויישפטו ויקבלו 20 שנות מאסר בלי שום ליל נדודים".

בהמשך הדיון עסקו ראשי מערכת הביטחון באפשרות של התקוממות בגדה המערבית בעקבות האירוע. "מה שקרה קרה, והנסיבות הן מאוד מרגיזות - השאלה היא איך אנו מפתחים את המדיניות לתקופה הקרובה", אמר ראש השב"כ בדיון. "אנו חושבים שצריך לפתח מחדש יחסי הידברות עם האנשים בעיריות למיניהן. צריך לרסן את עצמנו עד כמה שאפשר. צריך להיות להם ברור כי כשאנו מוכרחים אנו מגיבים".

נציגי הצבא הזהירו משביתה בערי הגדה באותו היום. האלוף מט סיפר כיצד גרם הצבא לפלסטינים לשבור את השביתה: "נוכחנו לדעת כי כשפותחים כמה חנויות בכוח, יתר הסוחרים אחר כך פותחים בעצמם. הם כאילו מקבלים לגיטימציה". לשאלת ראש הממשלה בגין באשר לדרך שבה נפתחות החנויות, ענה מט: "חיילינו שוברים את המנעול, ואז בעלי החנויות - אשר בדרך כלל מחכים לסימן זה - פותחים בעצמם".

פרוטוקול הדיון, מסמך בן כ-50 עמודים, נחשף בארכיון המדינה בידי חוקרי מכון עקבות. "הפרוטוקול שאיתרנו מספק הצצה לעמדות של בגין וראשי מערכת הביטחון בסוגיות שרלוונטיות לכיבוש עד היום", אמר ליאור יבנה, מנכ"ל המכון. "המסמך גם ממחיש את חשיבותה של חשיפה סדירה לעיון הציבור של חומרי ארכיון המדינה וארכיון צה"ל, שבלעדיה לא ניתן לקיים שיח ציבורי אודות הכיבוש והסכסוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו