עונשו של אלאור אזריה קוצר בשליש; ישוחרר לאחר תשעה חודשי מאסר בפועל

בעקבות החלטת ועדת השחרורים הצבאית, אזריה, שהורשע בהריגתו של מחבל פצוע בחברון, ישתחרר ב-10.5. התביעה הצבאית לא צפויה להתנגד להחלטה

יניב קובוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיון בעניינו של אזריה בקריה, בשנה שעברה
דיון בעניינו של אזריה בקריה, בשנה שעברהצילום: תומר אפלבאום

ועדת השחרורים הצבאית קיצרה בשליש את עונשו של החייל אלאור אזריה, שהורשע בהריגת המחבל הפצוע עבד אל-פתאח א-שריף במארס 2016 בחברון. בכך דחתה הוועדה את בקשתו של אזריה לקצר את עונשו בחצי. אזריה ישוחרר לאחר תשעה חודשי מאסר בפועל, ב-10.5. התביעה הצבאית לא צפויה להתנגד להחלטה. 

בדיון בשבוע שעבר בערעור שהגיש החייל אמרה התובעת הצבאית הראשית, אל"מ שרון זגגי פנחס, כי התביעה מתנגדת לשחרורו בתום מחצית מעונשו, אולם תאפשר לוועדה להחליט בנוגע לקיצור שליש. זגגי פנחס הבהירה בדיון כי "האסיר לא נטל אחריות ולא הביע חרטה, וגם היום לא שמענו נטילת אחריות או חרטה". לדבריה, ההריגה בוצעה מתוך יסוד נפשי של כוונה ולא מתוך רשלנות או טעות. "המקרה ערער את חוסנו המוסרי של צה"ל", קבעה. זגגי פנחס ציינה כי סמכות ועדת השחרורים הצבאית מופעלת רק בנסיבות חריגות.

בחודש ספטמבר האחרון קיצר הרמטכ"ל גדי איזנקוט את עונשו של אזריה בארבעה חודשים. הרמטכ"ל כתב אז כי "מצא לנכון לשקול שיקולי חסד ורחמים", מתוך התחשבות בכך שאזריה היה לוחם "בזירה מבצעית". כעבור חודש דחה נשיא המדינה ראובן ריבלין בקשת חנינה שהגיש אזריה. 

בינואר בשנה שעברה הרשיע בית הדין הצבאי את אזריה, ובהמשך נגזרו עליו 18 חודשי מאסר. אזריה ערער על הרשעתו ועל חומרת העונש, אך בית הדין הצבאי לערעורים דחה על הסף את בקשתו. גם ערעורה של התביעה נדחה. 

שופטי בית הדין הצבאי פסקו כי אזריה לא ירה מתוך תחושת סכנה, אלא משום שהחליט כי "למחבל הגיע למות". בהכרעת הדין השופטים מתחו ביקורת על אזריה ואמרו כי הציג גרסה "מתפתחת ומתפתלת", והוא הורשע גם בהתנהגות בלתי הולמת. עוד קבעו השופטים כי "הוראות הפתיחה באש דורשות תנאי מצטבר לביצוע הירי – שיהיה איום ממשי ומיידי. בענייננו אין מחלוקת שהנאשם לא זיהה מטען על גוף המחבל, ובהיעדרו אין הצדקה לירי". 

גם חמשת שופטי בית הדין לערעורים קבעו כי אזריה פעל בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש של צה"ל כשירה למוות בא-שריף. לדברי השופטים בערכאת הערעור, לא נשקפה סכנה מוחשית מהמחבל הפצוע. אזריה פעל מתוך מניע נקמני, לא מתוך תחושה כנה של סכנה הנשקפת מהסכין שהושלכה הרחק מהמחבל, או מחשש שא-שריף מסתיר על גופו מטען.

השופטים ציינו כי אזריה פירט מיד לאחר הירי את מניעיו באוזני חברו ליחידה – ובעדות החבר, כמו בעדויות אחרות של חיילים (למעט המ"פ), לא נמצא פגם. בדיקה מדוקדקת של הסרטון מעלה שאזריה פעל בשוויון נפש, כמי שמשתתף במטווח ולא כחייל המנטרל איום בזירת פיגוע. איש מהנוכחים האחרים בזירה לא התנהג כמי שחושש ממטען ולא נקט צעדים למנוע סכנה כזו. בית הדין לערעורים גם קיבל את טענת התביעה שאזריה הציג גרסה נוחה לו באשר לאירוע, רק אחרי שורה של גרסאות מתחלפות וסותרות.

אזריה, ששירת כחובש פלוגתי בגדוד שמשון בחטיבת כפיר, הוזעק לזירת הפיגוע בחברון לאחר שחברו לפלוגה א' נדקר על-ידי שני פלסטינים – אחד מהם, רמזי עזיז מוסטפא קצראוי, נורה ונהרג, והשני, עבד אל-פתאח א-שריף, נפצע משישה קליעים. לאחר כ-11 דקות מרגע הפיגוע, ירה אזריה כדור אחד לעבר ראשו של א-שריף. זו היתה זירת הפיגוע הראשונה בה נכח בשירותו הצבאי.  

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ