שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יותם ברגר
יותם ברגר
מאחז בגדה המערבית, בשנה שעברה
מאחז בגדה המערבית, בשנה שעברהצילום: אוליבייה פיטוסי
יותם ברגר
יותם ברגר

ועדה שהקימה הממשלה ממליצה להשתמש בכלים משפטים תקדימיים כדי להכשיר אלפי מבנים בהתנחלויות ובמאחזים. הוועדה הוקמה במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי, ובראשה עמדה ד"ר חיה זנדברג, שמונתה בחודש שעבר לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים בתמיכת שרת המשפטים איילת שקד.

חיה זנדברג
זנדברגצילום: דוברות משרד המשפט

דו"ח הוועדה, שהוגש לפני כחודשיים, סוקר סוגים שונים של בנייה לא חוקית ומציג שורה של פתרונות שיאפשרו את הכשרת המבנים. אחד הפתרונות הוא הפסקת פעילות ה"דיוק" של צוות הקו הכחול במינהל האזרחי, האחראי לסימון אדמות המדינה. כיום בוחן הצוות את אדמות המדינה בגדה, ומוודא שלא נעשו טעויות בסימון. אם הוא מאתר אדמות שעובדו בעבר על ידי פלסטינים, הן מוכרזות בדיעבד כאדמות פרטיות – גם אם לא ידוע מי היו המעבדים. 

חוקי הקניין בגדה המערבית שונים מאשר בתוך הקו הירוק, ומבוססים באופן נרחב על הדין העות'מאני. על פי הנוהל בגדה, בעלות על קרקע נרכשה על ידי עיבודה. בהסתמך על פעולות הסדרה קודמות של ירדן כששלטה בגדה, סיווגה ישראל את הקרקעות על סמך תצלומי אוויר, וכך קבעה איזו קרקע אינה מעובדת ויכולה להיות מוכרזת כאדמת מדינה. הקרקעות שעובדו נחשבות אדמות פלסטיניות, אך רק בחלק מהמקרים ידוע מי הבעלים.

בנוגע למבנים שנבנו על קרקע שכבר הוכרזה בדיעבד כפרטית, ממליץ הצוות לבצע הסדרה על בסיס עיקרון "תקנת השוק" בדיני הקניין, המאפשר לאשר בדיעבד עסקאות שבוצעו בתום לב תחת תנאים מסויימים, אף אם נפלו בהם פגמים. משמעות הדבר בפועל יכולה להיות הסדרה של אלפי בתים, בכל רחבי הגדה, בהתנחלויות גדולות וקטנות.

המאחז אום זוקה, בשנה שעברה
המאחז אום זוקה, בשנה שעברהצילום: אוליבייה פיטוסי

אחת הבעיות שמנסה הוועדה לפתור היא של "איים תלויים" – אדמות מדינה המוקפות בקרקעות שאינן אדמות מדינה – שלא ניתן לסלול דרכי גישה אליהם או לפתח אותם. בדו"ח נכתב כי "רבים מהיישובים ביו"ש בנויים על אדמות מדינה המצויות בראשי הרים וגבעות, בעוד שבעמקים המחברים ביניהם מצויים שטחים מעובדים שאינם מוגדרים כאדמות מדינה".

הפתרונות שהוצעו לכך הם כריית מנהרות ובניית גשרים להתנחלויות, מתחת לאדמות הפלסטיניות הפרטיות ומעליהן, שכן "הבעלות בתת הקרקע וברום הקרקע שייכת למדינה"; ושימוש ב"דרכים שיועדו לצרכי ציבור" או "הפקעת קרקע לצורך דרך גישה ליישוב". פתרון נוסף הוא "הגמשת העיקרון התכנוני של צמוד דופן", המתיר להפשיר קרקע לבניה ביתר קלות אם יש בצמוד אליה מבנה קיים. לפי הדו"ח, הפתרון נתמך בחוות דעתה של ראש מינהל התכנון לשעבר וחברת הוועדה בינת שוורץ.

כלי אחר שמציעה הוועדה נועד למצבים שבהם הורחבו יישובים קיימים תוך ״חריגה מתחום האדמות המוחזקות כדין״. בפועל הכוונה היא למאחזים ושכונות שהוקמו על אדמות שאינן אדמות מדינה, כשלוחה של התנחלויות שהוקמו על אדמות מדינה. הוועדה מציעה להמנע מהריסת בתים אלה נוכח "מחמת שיהוי" ומציינת ש"על פי רוב מדובר במבנים שנבנו לפני יותר מעשור, ללא כל מחאה, ובתמיכת המדינה".

בין חברי הוועדה היו ד"ר חגי ויניצקי מהאוניברסיטה העברית, היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר עו"ד אחז בן ארי. בדיונים השתתפו דרך קבע עו"ד עמיר פישר, יועץ לענייני התיישבות שמינתה שקד, המקורב לארגוני ימין, וקובי אלירז, יועץ שר הביטחון להתיישבות. בעבר עמד בראש הוועדה אביחי מנדלבליט, בטרם מונה לתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה. שקד בחרה כמחליפתו את זנדברג, לשעבר בכירה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, על אף חוסר ניסיונה בתחום.

על יישום מסקנות הדו"ח ממונים שרי הביטחון, המשפטים והחקלאות. שקד מסרה כי "כל שנותר הוא לבצע את המלצות הדו״ח. אני מקווה שצוות היישום שהוקם במשרד ראש הממשלה יפעל באינטנסיביות לאור ההמלצות, משום שהסדרת ההתיישבות היא צו השעה". שר הביטחון ליברמן הוסיף: "אנו פועלים באחריות וביצירתיות ותוך מספר שבועות נציג תכנית פעולה מקיפה ושיטתית להסדרת המאחזים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ