טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטי בג"ץ הכשירו את החוק המאפשר להדיח חבר כנסת מכהן: "יש בו איזונים ובלמים"

תשעה שופטי בג"ץ דחו פה אחד את העתירות נגד החוק. נשיאת העליון אסתר חיות כתבה כי החוק אמנם פוגע בזכויות יסוד, אך "אין לומר כי הוא שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה". לפי החוק, הכנסת תוכל להדיח חבר כנסת בגין הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראל ברוב של 90 ח"כים

123תגובות
דיון בחוק ההדחה בבית המשפט העליון, בפברואר
אמיל סלמן

תשעה שופטי בג"ץ דחו הערב (ראשון) פה אחד את העתירות נגד חוק ההדחה, שמאפשר להדיח ח"כ מכהן. לפי החוק, תיקון לחוק יסוד הכנסת, מליאת הכנסת תוכל להדיח ח"כ בגין הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, ובלבד שבהדחה יתמכו 90 ח"כים. הליך ההדחה יחל לאחר שעל בקשת ההדחה יחתמו 70 ח"כים, מתוכם עשרה שאינם בקואליציה.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כתבה את פסק הדין ואליה הצטרפו שמונה שופטים נוספים. בדבריה היא מציינת שאמנם "חוק ההדחה פוגע פגיעה ממשית בזכויות יסוד שהן מהחשובות בשיטתנו", אך יש בו מערכת של איזונים ובלמים ו"אין לומר כי הוא שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזע 'את אמות הסיפים של המבנה החוקתי'".

בג"ץ דחה את טענת העותרים כי החוק מהווה שינוי של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, וקבע שאינו משליך על שוויון הסיכויים של הרשימות המתחרות בבחירות. למעשה, אמרה חיות, חוק ההדחה הוא חוק שמשלים סעיף אחר באותו חוק, שקובע כי לא ייבחר לכנסת אדם שבמעשיו או בהתבטאויות יש הסתה לגזענות או תמיכה בטרור. עם זאת, העירה כי "מן הראוי שהפעלת סמכות ההדחה תעשה באופן דווקני ומצומצם ולא תופעל אלא במקרי קיצון חריגים שבחריגים". העותרים טענו שההצעה אושרה בקריאה ראשונה ברוב של 59 ח"כים, בעוד חוק יסוד הכנסת קובע כי כל שינוי בשיטת הבחירות ייעשה ברוב מיוחד של 61 ח"כים ומעלה. בתשובה לזאת, קבעה חיות כי מאחר שאין פגיעה בשוויון, אין צורך שהחוק יעבור בשלוש קריאות ברוב של 61 ח"כים.

חיות הבהירה כי בחוק קיימת "פגיעה בזכות לבחור, בזכות להיבחר ובחופש הביטוי הפוליטי של נבחרי ציבור", אך הדגישה כי מדובר בעתירה מורכבת, שכן החוק שאותו הם נדרשו לבחון אינו חוק רגיל, אלא תיקון לחוק יסוד - שההתערבות של בג"ץ בו היא מוגבלת. עד כה פסל בג"ץ תיקון לחוק יסוד במקרה אחד בלבד בשנה שעברה, בשאלת החוקיות של התקציב הדו-שנתי שנחקק באופן זמני. השופטים נמנעו מלדון בשאלה אם לבית המשפט העליון סמכות לפסול תיקון של חוק יסוד - שאלה שעשויה להשפיע גם על התערבותם במקרה שתחוקק פסקת התגברות.

ההצבעה על חוק ההדחה במליאת הכנסת, שלשום
אוליבייה פיטוסי

בתגובה לדחייה, הארגונים שהגישו את העתירה, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, מסרו: "בג"ץ נכשל בתפקידו כמגן על המיעוט. בית המשפט הכפיף את זכויות האדם לרוב דורסני, שפועל בגלוי לסלק את חברי הכנסת הערבים מהכנסת. בג"ץ קבע כי החוק חל באופן שוויוני על כולם, למרות שברור לכל שהנפגעים היחידים מחוק ההדחה יהיו חברי כנסת ממפלגות המיעוט ובעיקר ערבים. בג"ץ בחר היום להפנות לחברי הכנסת הערבים עורף ולחשוף אותם לרדיפה הנובעת משיקולים ואינטרסים פוליטיים צרים של חבריהם. הארגונים ציינו בדאגה כי אין ספק שהפוליטיזציה שפשתה בהליכי הפסילה כל פעם לפני הבחירות תחול גם על הליכי ההדחה. אישור חוק ההדחה מעלה חששות כבדים לגבי המסוגלות של בג"ץ להגן על המיעוט בפני צעדי הממשלה".

ח"כ ג'בארין מסר: "בג"ץ נכשל להגן על המיעוט הערבי מול חוק ההדחה שפוגע באופן דראקוני בחברי הכנסת הערבים והופך את זכויותיהם לכפופות לרודנות הרוב". הוא הוסיף כי "מטרתו של החוק היא רדיפת חברי הכנסת הערבים, שהם הנציגים הנבחרים של הציבור הערבי המקופח, וכן המשך מסע הדה-לגיטימציה נגדם. בג"ץ בהחלטתו היום משאיר את חברי הכנסת הערבים לחסדי שכרון הכוח של הממשלה הזו וקורבן תמידי לעריצות הרוב".

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מסר: "אני שמח שגם שופטי בג"ץ הבינו - בכנסת ישראל אין מקום לחברי כנסת המסיתים לגזענות ותומכים במאבק מזוין נגד ישראל. אבל יותר מזה אני שמח שהשופטים השכילו לא להתערב בחקיקה של הכנסת. צעד חשוב לאיזון בין הרשויות".

הצעת החוק אושרה בכנסת ביולי 2016, ברוב של 62 תומכים מול 45 מתנגדים. לאחר העברת החוק, הוגשו שתי עתירות בדרישה לבטלו - אחת על ידי ח"כ יוסף ג'בארין, האגודה לזכויות האזרח ועמותת עדאלה, ושנייה על ידי עו"ד שחר בן מאיר.

גם לפני חוק ההדחה, חוק יסוד הכנסת קבע כי אדם שבמעשיו או בהתבטאויותיו יש הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור לא יוכל להתמודד לכהונה בכנסת. אולם בניגוד לחוק ההדחה, הדבר מותנה באישורו של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה פעם אחר פעם עתירות לפסול את מועמדותה של ח"כ זועבי וחברי כנסת אחרים, וחוק ההדחה נחקק כדי לעקוף סעיף זה.

הרקע לקידום הצעת החוק היה ביקור שקיימו בפברואר 2016 שלושה חברי כנסת מבל"ד אצל קרובי משפחה של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים שביצעו פיגועים בישראל. הביקור הוצג כביקור תנחומים וכתמיכה בטרור, ובכלי התקשורת דיווחו שהח"כים הערבים עמדו דקת דומיה כהזדהות עם הפיגוע. השלושה אמרו כי הביקור נעשה כמחווה הומניטרית, וניסיון לפעול להשבת גופות הפלסטינים לקבורה. חברי ועדת האתיקה של הכנסת השעו את שלושת הח"כים.

בעקבות הביקור, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "ח"כים שהולכים לנחם משפחות מחבלים רוצחי ישראלים אינם ראויים לכהן בכנסת ישראל". בהמשך פנה ליועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו לבחון שינויי חקיקה שיאפשרו להדיח אותם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#